האם עובדי הבורסה בת"א יטרפדו את השינוי המבני?

עובדי הבורסה בת"א מאיימים לטרפד את הליך שינוי מבנה הבעלות בבורסה. העובדים, שמאוגדים במסגרת ההסתדרות, מתנגדים להליך שבו תהפוך הבורסה לחברה בע"מ. במסגרת מכתב מטעמם שנשלח לשר האוצר, משה כחלון, והגיע לידי "גלובס", כתב עו"ד בני כהן: "אני פונה אליך בשם מרשי לעצור את המהלך של שינוי מעמדה המשפטי של הבורסה ולמנוע חלוקת רווחי הבורסה ונכסיה שנצברו במשך עשרות בשנים לחבריה על דרך של שינוי מעמדה המשפטי".

עובדי הבורסה, שמנהלים בימים אלה מו"מ עם יו"ר הבורסה, אמנון נויבך, על הנתח שיקבלו ממניות הבורסה כשיושלם התהליך, טוענים כעת כי "לכאורה, היערכות חברי הבורסה לקראת שינוי מבנה בעלות והתאמת המבנה לטרום תזכיר הצעת החוק אמורה להיות מהלך ראוי ורצוי. אלא שהמהלך אינו תמים לחלוטין".

לא רק זאת, אלא שלטענת העובדים והמומחים ששכרו "לאסיפה הכללית של חברי הבורסה אין סמכות לערוך בה את השינויים המבניים", שיהפכו אותה "לתאגיד למטרות רווח".

במכתב החריף ששלח בסוף השבוע עו"ד כהן לשר האוצר, נכתב כי העובדים אינם מתכוונים "להתערב בהליך החקיקה בכל צורה שהיא". מדובר בהליך שאותו מובילה רשות ני"ע, ונדרש לקבל את אישורו של שר האוצר כחלון, אך הוא תקוע מזה זמן. בעבר דווח כי אחת הסיבות לכך היא התנגדותה של הממונה על שוק ההון באוצר, דורית סלינגר, להכללת מסלקת הבורסה בחברת הבורסה.

לפי שעה, ובניגוד להליך החקיקה שעל הרשות לקדם, הצליח נויבך לסכם את מתווה חלוקת מניות הבורסה בין חברי הבורסה השונים. בימים אלה נמצא כאמור יו"ר הבורסה במו"מ מול העובדים, הדורשים נתח ממניות הבורסה, שיבוא על חשבון החלק הכולל שיקבלו חברי הבורסה.

במכתב מציין עו"ד כהן כי "בעקבות הודעת הנהלת הבורסה על המהלכים הצפויים לקראת שינוי מבנה הבעלות, וכהיערכות לקראת השינוי בחקיקה, החל תהליך של מו"מ בין נציגות העובדים להנהלת הבורסה, במסגרתו העלתה נציגות העובדים דרישה לכריתת הסכם קיבוצי, להבטחת המשך קיומם של ההסכמים הקיבוציים וההסדרים הקיבוציים הנהוגים בבורסה, וקבלת מענק". בהמשך מציין עו"ד כהן כי "המו"מ נקלע למשבר, ובתוך כך צצה ועלתה שאלה משפטית, המעמידה בסימן שאלה את כשרות המהלך של שינוי מבנה הבעלות".

לשם כך פנו עובדי הבורסה לעו"ד ירון קידר, שהיה רשם העמותות וראש רשות התאגידים וכיום ממשרד בוגוט-קידר, על מנת שימסור להם את חוות דעתו כמומחה. זה קבע כי "ראוי להחיל על הבורסה כללי פיקוח הדוקים, כולל אישור עסקאות עם בעלי עניין, ולהימנע מהשינוי המבני המוצע, שבעיקרו חותר אינהרנטית תחת השמירה על האינטרס הציבורי".

קידר קבע עוד במסגרת חוות דעתו כי "יש לראות בבורסה לני"ע 'חברה לתועלת הציבור', ולפיכך, במצב דברים זה, חברי הבורסה והנהלתה מנועים מלערוך בה את השינויים המבניים". כמו כן, הוא מציין כי "חברי הבורסה הנוכחית מנועים מלעשות שימוש ברווחים שנצברו לאורך השנים, ובנכסים שנרכשו מרווחים אלה".

העובדים מפרטים עוד במכתב כי "הבורסה פועלת זה עשרות בשנים מכוח ראשון שהוענק לה על ידי שר האוצר בהתאם להוראות חוק ני"ע, המתנה תנאים מפורשים לניהולה". אלה כוללים, בין היתר, "התניה מפורשת שרווחיה של הבורסה לא יחולקו בין חבריה אלא ישמשו למטרותיה". לטענת עובדי הבורסה, "'חברה לתועלת הציבור' אינה יכולה להפוך לחברת מניות עם כוונות רווח, ולפיכך, ככל שחברי הבורסה הנוכחיים יבקשו לקבל רישיון בהתאם לחוק המוצע, יהיה עליהם להתאגד בהתאגדות אחרת המוגבלת במניות, ולא על דרך שינוי מעמדה של הבורסה מ'חברה לתועלת הציבור' ל'חברה עם כוונות רווח'".

מהבורסה נמסר בתגובה כי "החלטות האסיפה התקבלו בהתאם לחוות דעת משפטית שעומדת בהלימה עם חוות דעת משפטית נוספת בה מחזיקה רשות ני"ע. הדירקטוריון וההנהלה יכבדו כל החלטה שתקבל המדינה בנושא".

שכר גבוה בהרבה מבבנקים

מהדוחות הכספיים של הבורסה ל-2014 עלה כי עלות עובד בה עמדה אשתקד בממוצע על כ-50 אלף שקל בחודש. שכרם של עובדי הבורסה, נזכיר, מטפס מדי שנה כחלק מהסכם קיבוצי שנחתם עמם.

עלויות השכר לעובד בבורסה גבוהות בהרבה מאלו של עובדי הבנקים הגדולים, בתי ההשקעות הציבוריים וחברות הביטוח. עובדים אלה זכו ב-2014 לשכר והוצאות נלוות בעלות ממוצעת של 30.5 אלף שקל לחודש (בבנקים), 24.5 אלף שקל לחודש (בבתי ההשקעות), ו-18.7 אלף שקל לחודש (בחברות הביטוח).