שינוי ביחס של ביה"ד לתביעות פועלי בניין נגד קבלנים?

שינוי ביחס בתי המשפט לתביעות פועלי הבניין נגד מעסיקיהם הקבלנים? בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב עיכב לאחרונה את ההליכים בתביעה שהוגשה נגד חברת הביצוע "גוטליב אחריות ובנייה" על-ידי אחד מעובדיה לשעבר, פלסטיני תושב השטחים, בגין זכויות עובד שלטענתו נשללו ממנו. ההליכים עוכבו ב-4 חודשים, ובית הדין הורה לצדדים לפנות למנגנון ליישוב סכסוכי עבודה בענף הבניין (הוועדה הפריטטית).

מדובר בפעם הראשונה מאז נחתם ההסכם הקיבוצי בענף הבניין בחודש יוני האחרון, שבית דין לעבודה מעכב דיון בהליך ודורש מהצדדים לפנות לוועדת הגישור. ההסכם, שנחתם בין התאחדות בוני הארץ (ארגון-הגג של קבלני הבנייה) לבין הסתדרות העובדים הכללית, חידד את חובתו של עובד המצוי בחילוקי דעות עם מעסיקו לפנות קודם כל לוועדה הפריטטית (שוות זכויות לכל הצדדים), ורק במקרה שבירור העניין בוועדה לא נשא פרי, לפנות לבית הדין.

"בשלב מקדמי זה ובטרם מוצה מנגנון יישוב סכסוכים פנימי", קבעה הרשמת כרמית פלד, "בית הדין אינו הפורום המתאים ליישוב המחלוקת. פנייה לוועדה הפריטטית בהתאם להוראות ההסכם הענפי עשויה לייתר את ההתדיינות בבית הדין ולחסוך זמן שיפוטי יקר לצדדים ולבית הדין".

הסעיף המחייב עובדים לפנות לוועדה בטרם פנייה לערכאות השיפוט הוסף להסכם הקיבוצי החדש בעקבות תופעה הולכת ומתרחבת של תביעות-סרק המוגשות נגד קבלנים בידי עובדיהם. לפי גורמים בהתאחדות הקבלנים, אלפי תביעות כאלה מוגשות לבתי הדין מדי שנה. לרוב מדובר בעובדי בניין פלסטינים, שבמקרים רבים משודלים לעשות כן בידי עורכי דין, בניגוד חריף לכללי האתיקה של לשכתם.

הבעיה מתעצמת כאשר נגד קבלן אחד מוגשות בפרק זמן קצר כמה תביעות של עובדיו, מה שגורר אותו לשנים של התדיינויות משפטיות: "יש פה סוג של מכת מדינה", אמר לאחרונה ל"גלובס" עו"ד רועי גוטמן, שותף ומנהל מחלקת דיני עבודה במשרד איתן מהולל-שדות. "לא מעט מהקבלנים שייצגנו נתבעו על 100 ואפילו 200 אלף שקל, ובסוף נחתמה פשרה על עשירית מהסכום או פחות מזה.

"ועדיין, עבור הקבלן מדובר בפגיעה קשה באשראי הבנקאי שלו. ברגע ש-10 עובדים תובעים אותך על 150 אלף שקל, חברת דירוג האשראי מעבירה לבנק רק את השורה התחתונה - תביעות על סך כולל של מיליון וחצי שקל".

גוטמן הביעה היום תקווה כי בעקבות ההחלטה התקדימית, כדבריו, של בית הדין האזורי, יותר ויותר מחלוקות בענף תובאנה לבירור מוקדם בפני הוועדה הפריטטית.

פלד הדגישה עוד כי הוראת ההסכם הענפי החדש אינה פוגעת בזכותו של העובד לפנות לערכאות השיפוט, אלא רק מעכבת את מימושה: "תוצאת ההליך שיידון לפני הוועדה הפריטטית אינו כפה על הפרט דבר. לשון ההסכם מציינת במפורש כי תוצאת הוועדה הפריטטית הינה פרי הסכמת הצדדים בלבד, וככל שאין הסכמה כאמור, רשאי כל אחד מהצדדים לפנות לבין הדין למיצוי זכויותיו".