מבחן דרכים: אופנוע הב.מ.וו שמאיים לפגוע ב"מלך האיטלקי"

אמרת כנף אומרת, אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, זה ברווז! לב.מ.וו S1000XR יש מעין "מקור ברווז", אבל הוא לא ברווז אלא אופנוע סופר ספורט יוקרתי. האמת שהוא לא כזה במובן הרומנטי של המילה, ואולי זה בעצם דווקא יתרון. על מנת להעניק תוקף לקביעה הנחרצת, יש לבחון את הצעדים שהובילו ללידתו של האופנוע.

עניין של גנטיקה

בשנת 2008 הציגה ב.מ.וו את ה-s1000rr, אופנוע ספורטבייק שמהר מאוד התגלה כמכונת מסלול קשוחה, שהתברגה בקלילות בטופ עם פודיומים באליפויות השונות, בהן הסופרבייק היוקרתית. הוא גם גרם לא מעט כאב ראש ליצרנים המתחרים. ההצלחה במסלול הכינה את הקרקע לאופנוע שיתבסס ברובו על אופנוע הקצה, אך אחד כזה שידע לתת מענה שפוי לחיי היום-יום של הרוכב הממוצע פלוס (פלוס).

ה-s1000r הוא האח התאום הלא זהה של ה-RR - שניהם חולקים את אותו המנוע, ארבעה צילינדרים בטור בנפח ליטר וכמעט את אותם המכלולים המכאניים (שלדה, מתלים) והאלקטרוניים. מלבד דיאטה של 40 כוחות סוס, כיול מעט שונה של המנוע ושינויים טכניים מינוריים, מדובר באופנוע זהה.

חזרה ל-XR. ב.מ.וו החליטה שגם היא רוצה נציג בפלח השוק היוקרתי שנקרא אדוונצ'ר ספורט. סברה אחת היא שהמהלך נבע מרצון פוליטי גרמני להוכיח לפולקסוואגן (שלא לומר לנפנף לה באצבע משולשת) שרכשה את דוקאטי ויש לה את המולטיסטראדה (מוביל הקטגוריה) - "הנה, גם לנו יש". לרוב ייצור אופנוע שכזה מצריך שנים של פיתוח ותכנון קפדני, אבל כשהזמן לוחץ עובדים עם מה שיש. ב.מ.וו לקחה את ה-S1000R המוצלח, הגביהה אותו, עיצבה מחדש - והרי לכם אופנוע אדוונצ'ר ספורט עם DNA של מכונת מרוצים נפלאה. חיצונית האדוונצ'ר טור של ב.מ.וו נראה מרשים, הפלסטיקה בחזית נאה ופרופורציונלית, למעט "מקור הברווז" שבולט מקדימה וקצת מחליש את העיצוב השרירי, אך יש בו די לסובב ראשים ולספק את אפקט ה"וואו" המתבקש מאופנוע יוקרה.

 במוו S1000XR / צילום: כפיר כשריאן

שם המשחק: ורסטיליות

נסיעה עירונית צפופה נמצאת בתחתית סקאלת השימושיות המגוונת של ה-XR. הישיבה הזקופה, זווית צידוד, המשקל העצמי הנמוך והכידון המסורתי עובדים לטובתו. לעומת זאת, מנוע ארבעת הצילינדרים הגדול מעיק עליו במקצת בסל"ד נמוך, גם ידית הקלאצ' (כבל) חסרת הרגישות לא מוסיפה למצב. לא שזה לא אפשרי, נסיעה עירונית היא לא בבחינת סיוט, אך באנלוגיה הזויה גם להקיף את אוסטרליה עם קטנוע 50 סמ"ק הוא דבר אפשרי, אפשרי אך לא מומלץ.

עם היציאה מהסבך העירוני אפשר לחוש את אנחת הרווחה שיוצאת ממנוע הליטר. בקרת שיוט ובחירת בורר מצב המתלים ל-ROAD מאפשרים רכיבה קלילה ונוחה לאורך זמן כפי שמצופה מאופנוע אדוונצ'ר. המושב רחב ומרווח, והספוג קשה במידה הנכונה, מיגון הרוח קטן מדי, ובאופן תמוה הוא לא ניתן לתפעול ביד אחת בניגוד ל-GS.

אחד המבחנים החשובים לאופנוע שנועד לנסיעות חוצות יבשות, מגיע בסוף יום רכיבה ארוך, מבחן העייפות. ויברציות, מאבק נגד הרוח, תנוחת ישיבה, ספיגת מהמורות הכביש ועוד, כל אלו יקבעו האם בסוף היום תרצו לבקר את הפאב הקרוב לכמה בירות או שתתחננו למיטה ועיסוי. יותר מ-1,200 ק"מ של רכיבה הוכיחו כי האדוונצ'ר ספורט של ב.מ.וו הוא אופנוע נפלא לנסיעות ארוכות.

עם כל הכבוד ליכולת השיוט של ה-XR, הוא מתחיל לזרוח במקום שבו הכביש מתחיל להתפתל. סיבוב רגוע ומלא רגש של מצערת הגז מגלה מנוע גמיש בצורה נפלאה, שעון הסל"ד מטפס ל-6,000  בזריזות בדרך ליעד הבא, שיא ההספק והמומנט. ייתכן שזה משהו שנעוץ באופנוע המבחן שעבר לא מעט ידיים, אך ב-6,000 סל"ד ישנה ויברציה לא מוסברת שלא אופיינית למנוע 4 צילינדרים בטור, כאילו האופנוע רוצה להעביר מסר לרוכב: "מכאן העניינים לא יהיו אותו הדבר".

פתיחה אלימה של ידית הגז מוכיחה את הפיסקה מראש העמוד (סופר ספורט, זוכרים?) - הסופרבייק במסווה של אופנוע אדוונצ'ר מזנק בפראות קדימה ומנתק את הגלגל הקדמי מהאספלט חרף הבקרות. מכאן ואילך כל קשר בין ליניאריות לאופנוע הוא מקרי לחלוטין, חלק מזה הודות למערכת הפליטה המשלבת את חוש השמיעה בחגיגה, וזאת למרות שהסאונד נשמעת פחות טוב מה-S1000R.

ה-XR מצויד במערכת קוויק שיפטר, שיודעת לא רק להעלות הילוכים בצורה חלקה להפליא אלא גם להוריד אותם, וכל זאת להזכירכם ללא צורך לשחרר את מצערת הגז, וגם שם מדובר בהורדת הילוכים חלקה. את מרב המומנט (11.42 קג"מ) משיג האופנוע ב-9,250 סל"ד, ואילו שיא ההספק נמצא לא הרחק משם, ב-11,000 סל"ד.

צוהל עם גלגל באוויר

שעון הטורים מורה 10,000, רעש האגזוז המתגבר עמוק וממכר, והחיוך בקסדה בהתאם. יש עוד 3,000 סל"ד עד למקסימום האפשרי, ושם בדיוק אני רוצה את האופנוע, רגע לפני שהכביש שופע פניות, מקום טוב בין שיא המומנט לשיא ההספק.

בורר מצב הרכיבה עובר לספורטיבי ביותר. עכשיו ידית הגז במצב הרגיש ביותר וכל הכוח אפשרי הופך זמין ומידי. לחיצה על כפתור אחר מעבירה את מצב המתלים לקרבי ביותר שאפשר. פנייה ראשונה, שעון הטורים כבר מטפס ל-11,000, הראש יודע שצריך להעלות הילוך אך הלב מסרב והקונפליקט הפנימי גובר, בדיוק כמו בסדרת מתח אהובה - רוצים לדעת מה יהיה בפרק הבא אך מקווים שהנוכחי לא יסתיים.

העיניים מתכננות את הכניסה לפנייה והמוח מספק את הפקודות לידיים, ליטוף עדין של ידית הבלם וצוות "ברמבו" עם רגישות נהדרת שותלים את המכונה באספלט. דחיפה קטנה לכידון, לא יותר מידי חזק, והאופנוע נכנס להטיה ראשונה מתוך מקבץ של פניות חדות. העיניים נעולות על נקודת היציאה, וזה כל מה שצריך כדי לגרום ל XR-ששוקל 228 ק"ג לשמור על קו הפנייה באובססיביות ולעקוב אחר הפקודות שניתנו לו כמו חייל ממושמע.

שיא ההטיה מאחוריי וידית הגז מסתובבת עוד קצת, שעון הסל"ד מראה 12,000 והאופנוע צוהל בעוצמה ביציאה מהפנייה עם גלגל באוויר. כך חולפות להן 10 דקות רצופות של פניות ועיקולים שהרגישו כמו 2 דקות מלאות שמחה. תחושת הקלילות של האופנוע מאפשרת לו לתמרן בין הטיה שמאלה לימינה במינימום מאמץ, בין השאר הודות לשלדה נהדרת.

האיטלקי יאבד את הכתר? 

אם הייתי מתבקש להגדיר איזה אופנוע הוא ה-XR, החלוקה הייתה 30% אופנוע אדוונצ'ר ו-70% אופנוע ספורט. הוא קל, זריז, חזק בצורה בלתי נתפסת ויכול להשפיל לא מעט אופנועי ספורט. מצד שני, הוא גם בעל מאפייני תיור מפתיעים, יכולת העמסה גדולה ואפשרות לנוע בין נקודה לנקודה ב-GPS במקסימום נוחות (למעט מיגון הרוח הסטנדרטי, שטעון שיפור). בישראל נמכר האופנוע בסטנדרט גבוה, הכולל בקרת שיוט, מחממי ידיים, מנשאים למזוודות (סט מזוודות נמכר בנפרד), מתלים אלקטרוניים ומערכת קוויק שיפטר.

המשימה בשבירת הגמוניה אינה קלה אף פעם, בטח לא בתעשיית הרכב, שבו בעת קנייה הצד האמוציונלי חזק עשרות מונים מהרציונלי. לב.מ.וו XR יש את כל הכלים לערער הגמוניה רבת שנים, שבה שלט מלך איטלקי אחד ומיוחד. מי שמחפש אופנוע סופר ספורט עם נוחות של אופנוע אדוונצ'ר, ימצא את מבוקשו בסגמנט ההולך וגדל של אופנועי אדוונצ'ר ספורט. אני רק לא מקנא באלו שיצטרכו לעמוד בדילמה הרת הגורל - ב.מ.וו  S1000XR או דוקאטי מולטיסטראדה? אולי בעצם קצת מקנא.

 BMW