מנהל המו"פ של מיקרוסופט בישראל חושש ממחסור במהנדסים

"הדאגה העיקרית שלנו היום היא חוסר של 5,000-10,000 מהנדסים, והצורך הזה רק ילך ויגדל", כך אמר אתמול יורם יעקובי, מנהל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל, ויו"ר משותף של פורום החברות הרב-לאומיות, בכנס מרכזי הפיתוח הבינלאומיים שארגן IATI (איגוד התעשיות המתקדמות בישראל).

לדברי יעקובי, מדובר כבר בפער של כ-35% - נתוני המועצה הלאומית לכלכלה מצביעים על כך שבכל שנה נפתחות בחברות ההיי-טק 7,000 משרות חדשות, כאשר מדי שנה מסיימים רק 4,500 בוגרים תארים בתחומי מדעי המחשב. בתוך כך, ציין יעקובי את הצורך במעורבותם של מרכזי פיתוח בינלאומיים בבתי הספר. "רוב התלמידים שמעו על המותגים שאנחנו מנהלים אבל מעולם לא פגשו אותם. זה יכול לעשות עבורם שינוי אדיר בתפיסה של לימודי מתמטיקה ומה הם יכולים להשיג באמצעותם", הוא אמר.

יעקובי הסביר כי רק 5.7% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים מקצועות STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). בעיה נוספת טמונה בכך ש-40% מהמורים הנוכחיים למתמטיקה יפרשו בשנים הקרובות, וכלל לא בטוח שתהיה במקומם עתודה מתאימה.

חוסר זה מציף על פני השטח גם בעיה חברתית: חוסר נוכחותן היחסי של נשים בשוק הטכנולוגי, ומידורם היחסי של מגזרים, כגון המגזר הערבי מלימודי ההנדסה, משפיעים גם הם כמובן על הנוכחות המועטה שלהם בכוח העבודה. יעקבי סייג וציין כי הטכניון יוצא דופן, מאחר ש-25% מהסטודנטים למדעי המחשב, הם ממוצא ערבי, ועדיין, בתעשייה רואים פחות מחמישה אחוזים מהם..

יעקובי גם הזהיר כי מחסור חמור זה יפגע בכוחה התחרותי של ישראל. "ההיי-טק הישראלי צריך עוד מהנדסים בכדי שיצדיקו את הגעתן של חברות רב לאומיות שיגיעו לכאן. מערכת החינוך לא יוצרת עבורנו את המהנדסים האלה ואנו, מרכזי הפיתוח הבינלאומיים צריכים להתגייס באופן אישי לנושא הזה", אמר יעקובי בכנס.

לדבריו, ישראל נמצאת היום במצב בו הייתה תעשיית ההיי-טק בארצות הברית לפני 15 שנים. "האמריקאים התגברו על הפער על ידי פתיחת הדלתות להודים ולסינים", הוא הזכיר. לדבריו, הפתרונות בטווח הקרוב חייבים להתמקד בשילוב, ואילו בטווח הרחוק יש להמשיך בתכנית שהשיק שר החינוך נפתלי בנט, כמו גם בתכנית המערבת חברות בינלאומיות, בעידוד יותר בנות לפנות לתחום, והפיכת לימודי מחשוב לחלק מלימודי הבסיס.

בשיחה עם "גלובס" הוסיף יעקובי ואמר: "אנחנו אולי נציגי חברות היי-טק מתחרות, אבל אנו גם מבינים שאם אנחנו רוצים להמשיך להתקיים בעתיד, חייבים לשלב כוחות ואין פה טעם לפגם. התחרותיות היא מחוץ למערכת החינוך. זו אג'נדה של המדינה. אנחנו רוצים לעזור למשרד החינוך ולשמחתנו הוא גם רוצה שנעזור לו. הצד שלנו חשוב בעיקר בלהבהיר 'מה זה היי-טק'. תלמידים היום לומדים מתמטיקה, אבל זה עדיין לא תכנות קוד ומחשבים. ברור לי שאת תוצאותיה של כל פעילות שנעשה היום בבתי הספר, נראה במקרה הטוב בעוד עשר שנים, ולפיכך צריך לערב היום את התעשייה, כך שתגיע אל בתי הספר. אתמול בכנס אמרה תלמידת י"ב שהיו לה מורים נפלאים, אבל גם הם לא גרמו לה לקבל החלטה לעבוד בתחום הנדסת מחשב. היום, היא העידה, אחרי שפגשתי מנטורים שהגיעו מהתעשייה הזו, אני לא חושבת על קריירה אחרת".