בדיקת "גלובס": מה שווה ההבטחה לממן את האבטחה בגנים

שבוע בדיוק מאז ששר האוצר משה כחלון סיכם עם מרכז השלטון המקומי כי כל מוסדות החינוך הציבוריים ללא יוצא מן הכלל יזכו לאבטחה צמודה בלי קשר למספר הילדים במוסד, ההבטחה נותרה באוויר עבור מרבית גני הילדים בארץ.

בדיקת "גלובס" מעלה כי רוב הרשויות המקומיות לא הציבו מאבטחים בגנים, חלקן בטענה כי התקשו לאתר מאבטחים זמינים. ואולם, הורים שביקשו לשכור באופן פרטי מאבטח גילו כי לא מדובר במשימה קשה כל כך. בראשון לציון, ברמת אביב ג' ובשכונת כוכב הצפון בת"א, כמו בשורה של גנים נוספים ברחבי הארץ, מאבטחים פרטיים במימון ההורים ניצבים מול שער הגן ומלמדים שיעור נוסף על אי-שוויון והפרטה - במקרה זה הפרטת הביטחון.

הבדיקה שלנו כללה עשרות יישובים מהמרכז, הצפון והדרום, וכמעט בכולם התשובה הייתה זהה - למרות ההודעה החגיגית מהשבוע שעבר, אין מאבטח בגן של הילדים. בחלק מהמקרים גם אשכולות של שלושה גנים ומעלה לא זכו למאבטח, למרות החלטה בעניין משנת 1995. תושבת ת"א שעימה שוחחנו זעמה על כך שהעירייה העשירה שלה, זו שמקיימת גם הלילה מרוץ עתיר חסויות, טענה כי "אין תקציב" להצבת מאבטח בגן חובה. לדבריה, העירייה התירה להורים להציב מאבטח במימון פרטי, כל זמן שאינו חמוש. בערים אחרות בהן לא הוצבו מאבטחים בגנים, כמו רחובות, לא התירו להורים לשכור מאבטח פרטי בטענה לפגיעה בשוויוניות. אפילו בירושלים, האזור הבוער והמתוח ביותר, לא הוצבו מאבטחים למרות ההבטחות.

"ראש העיר שלנו אמנם מסתובב עם תת-מקלע, אבל הילדים בגן מחכים שאיזה הורה יתנדב לעמוד בחוץ עם גז מדמיע", אמרה ל"גלובס" אחת האמהות. בחלק מהגנים בעיר שכרו ההורים מאבטחים, וציינו כי הדבר נעשה "תוך העלמת עין" מצד העירייה.

נזכיר, כי על פי הסיכום בין האוצר לשלטון המקומי, המדינה תממן 100% מעלויות האבטחה לרשויות חלשות מבחינה סוציו-אקונומית (אשכולות 1-4), ואילו יתר הרשויות יזכו למימון של 64%. ההבטחה הזו נכונה רק עד ה-31 באוקטובר, ואם המצב הביטחוני יימשך תשקול הממשלה להאריך את ההסדר. לפי הסיכום, הרשות המקומית קודם אמורה לממן את האבטחה בעצמה ורק בהמשך לקבל החזר - נתון שעשוי להסביר את היעדר האבטחה בפועל. בין הרשויות שאפשר להזכיר לטובה כמי שהציבו מאבטחים גם בגנים בודדים או בצמד גנים, בהתאם להודעת האוצר, נמנים להבים, המועצה האזורית באר טוביה והמועצה האזורית מגידו.

גורמים בממשלה אמרו היום בתגובה כי "רשות מקומית שגובה עכשיו כסף מההורים פשוט מנצלת את המצוקה ועושה עליהם קופה".

פיני שיף, מנכ"ל ארגון חברות האבטחה ובעבר איש שב"כ וראש מערך האבטחה בנתב"ג, גילה בשיחה עם "גלובס" כי אף שישנו מחסור אמיתי במאבטחים, הרשויות המקומיות לא עשו מאמץ מיוחד לגייס אותם. "מאז ההודעה של האוצר לא נתקלתי באיזו יוזמה של הרשויות ללחוץ ולדחוף לכך שיקבלו יותר מאבטחים, בטח שלא הסתערות", הוא אומר. "דווקא אני, מהכיוון שלי, ביקשתי מהמשטרה ומהמשרד לביטחון פנים לקצר את הליך הגיוס של המאבטחים במוסדות חינוך, כי היום מהרגע שאתה מפרסם מודעה ועד שהמאבטח מתחיל לעבוד זה בדיוק חודשיים. מי שנמצא ראוי עובר לבדיקה במשרד לביטחון פנים וגם במשרד הבריאות, כדי לבדוק שלא מדובר באיזה פדופיל. אח"כ משגרים אותו למבחן פסיכולוגי, פסיכולוג קליני ומבחן. בהמשך יש מטווח וקורס הכשרה של 6-8 ימים לפחות, וככה אתה מגיע לחודשיים".

את ההליך הזה, אגב, לא עוברים מאבטחים שנשכרו באופן פרטי על ידי הורים. בחלק מהמקרים בהם נתקלנו, מדובר היה במאבטחים של מועדוני לילה - בריונים אך לא חמושים. אם שואלים את שיף, אפשר היה לוותר כליל על הצבת מאבטחים בגנים: "אני לא אוהב עבודה בעיניים. או שאתה שם מאבטח כי באמת צריך והוא מספיק מיומן בשביל לתת מענה אמיתי מול מחבל, א ו שאתה לא מציב בגן אף אחד, נועל את השער ושלום על ישראל. במה שונה ההורה בשער מהגננת או מהסייעת? אבל בימים כאלה אתה לא יכול להגיד 'לא' להורים. הבעיה היא שלעם ישראל יש יכולת לשכוח ברגע אחד מצבים קודמים. ואז ברגע הכל נהיה בסדר".

שיף לא אוהב במיוחד את היוזמות המקומיות של ההורים, אבל את רוב חיציו הוא משגר לעברו של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שהחליט להקל במתן רישיונות לנשיאת נשק: "ההחלטה הזו 'לפתוח את הרגליים' בפני כל מי שמבקש נשק, תהיה לדראון עולם. אתה תראה על כמה מקרים מצערים נשמע בקרוב. מה פתאום לחלק לכל דיכפין נשק? אחר כך זה זולג לעולם תחתון, לאלימות במשפחה ולירי במרחב הציבורי. תראה מה קרה בבאר שבע! החברה הישראלית הפכה לשבט מאיזו מדינת עולם שלישי. לחלק נשקים זה לא מענה לטרור, בשביל זה יש מאבטחים, משטרה וצבא. אלה יישאו נשק וכל היתר יזוזו הצידה. אזרחים חמושים בנשק זה מליציות. תביט בהיסטוריה ותראה שרק רע יצא ממליציות".