בבית המשפט המחוזי בתל-אביב טען היום (ג') עו"ד חגי אולמן כי אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי פתוח, נוקט ב"שיטת מצליח", בניסיונו לשרבב חברות שבשליטתו לבין ציבור המשקיעים שיוכלו להיענות להצעות הרכש שחברה אחרת שבשליטתו (דולפין) מחויבת להגיש לציבור המשקיעים בחברה.
אולמן הוא נאמן הסדר החוב של אי.די.בי אחזקות, לשעבר החברה-האם של אי.די.בי פתוח, בה כאמור שולט אלשטיין עם אחזקה של 80.7% מהמניות - לאחר שהשלים לאחרונה את רכישת מניות שותפו, מוטי בן-משה.
במסגרת הסדר החוב באי.די.בי אחזקות, שנחתם לפני קרוב לשנתיים, התחייבו אלשטיין ובן-משה להגיש שתי הצעות רכש למניות אי.די.בי פתוח בדצמבר 2015 ובדצמבר 2016 תמורת כ-512 מיליון שקל. הצעות הרכש אמורות לנקוב במחיר של 8 שקלים למניית אי.די.בי פתוח - פי 4 ממחירה הנוכחי בבורסה.
מועד הצעת הרכש הראשונה אמור לחול בעוד כחודשיים, כאשר בתקופה האחרונה החל אלשטיין לטעון כי הסדר החוב אינו מונע מחברות בשליטתו המחזיקות במניות אי.די.בי פתוח (למשל איפיסה) לעמוד גם בצד המוכרים, בשעה שחברה אחרת שלו (דולפין) היא זו שתקנה את המניות מידי הציבור. אולמן, כפקיד בית המשפט הנאמן לביצועו של הסדר החוב, מתנגד נמרצות לטענה זו.
אלשטיין ימכור לאלשטיין?
באחרונה, לאחר תהליך במב"י שנועד לסיים את השותפות ביניהם, רכש אלשטיין את מניות בן-משה באי.די.בי תמורת 152 מיליון שקל, ולקח על עצמו את התחייבויותיו העתידיות של בן-משה בהצעות הרכש.
נאמני הסדר החוב, אולמן ואייל גבאי, חוששים כי אלשטיין ינסה להתנער ממחויבותו העתידית, ולפיכך ביקשו להטיל צו עיקול על הכספים שקיבל בן-משה מידי אלשטיין, אך זה הוסר בידי בית המשפט.
בדיון שהתקיים היום בנושא בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חגי ברנר, טען כאמור עו"ד אולמן כי אלשטיין נוהג ב"שיטת מצליח", כלומר מנסה את מזלו בצמצום ההתחייבויות שלקח על עצמו. הצלחה, במקרה זה עשויה להעניק לאלשטיין "מתנה" בדמות של עשרות מיליוני שקלים שיעברו מחברה אחת שבשליטתו (דולפין) לחברה אחרת, בעוד שכישלון יחייב אותו לשלם לציבור את מלוא הסכום אליו התחייבו הוא ובן-משה בהסדר החוב.
הטענות של עורכי דינו של אלשטיין, ובראשם עו"ד איל רוזובסקי, נסובות סביב 3 נושאים מרכזיים: ראשית, הם אומרים, בהסדר החוב לא מצוין באופן מובהק מי רשאי ומי אינו רשאי למכור מניות בהצעות הרכש.
שנית, הן החוק והן תקנון החברה מונעים קיומה של הבדלה בין בעלי מניות שונים, מאחר שכל המניות זהות, ולכן לכל בעליהן אותן זכויות.
הטיעון השלישי גורס כי הצעת רכש, כפי שהיא מוגדרת בחוק, מתייחסת לכלל בעלי המניות, ומרגע שמנגנון זה נבחר במסגרת הסדר החוב, הרי שלא ניתן להפלות בין בעלי המניות.
הכנ"ר ונציג בן-משה עם אולמן
אולמן, מצידו, הגדיר בדיון את טענות רוזובסקי כ"התפלפלות טכנית ורגולטורית". הוא סיפר כי 5 שעות לפני הצבעת הנושים על הצעות הסדר החוב באי.די.בי אחזקות, הציגו אלשטיין ובן-משה את הצעתם בפני מאות נושים. "על הבמה ישבו אלשטיין, בן-משה וכל נציגיהם. מאחוריהם הייתה כותרת 'דרך חדשה לאי.די.בי', והם הציגו מצגת ובה רשימת מכולת של מה שהנושים יקבלו".
ברשימת המכולת הזו נכללה לדברי אולמן גם "רשת ביטחון לנושים" בסך של 512 מיליון שקל, והוסיף כי "כפקיד בית המשפט הסתכלתי לאלשטיין 'בלבן של העיניים' כדי לבחון את רצינות הדברים. שנתיים לאחר מכן אומרת קבוצת אלשטיין כי המונח 'ציבור' כולל בתוכו את כלל בעלי מניות החברה. אז אם אלשטיין היה אומר את מה שהוא אומר כעת באותו יום, האם ההצעה שלו הייתה מתקבלת? אין סיכוי בעולם".
אולמן גם הדף את הטענה לפיה אלשטיין (באמצעות חברות בשליטתו) כבר הזרים לאי.די.בי סכום-עתק של כ-1.4 מיליארד שקל - הרבה מעבר לזה שהתחייב בהסדר החוב, ולכן לא ניתן להתייחס אליו כמי שפוגע בחברה או בבעלי מניותיה.
"מדיניותו הברורה של אלשטיין היא להחזיק את כל הנכסים של החברה ולא לממש אף נכס, ובגלל זה הוא נאלץ להזרים יותר כסף ממה שהוא תכנן במסגרת ההסדר", הדגיש אולמן.
לדבריו, ניתן היה לממש נכסים כדוגמת בניין HSBC שמוחזק באמצעות החברה-הנכדה נכסים ובניין, וכן את חברת הנדל"ן האמריקאית IDBG שבונה פרויקטים בלאס וגאס.
טענותיו של אולמן זוכות לתמיכה גורפת הן מצד עו"ד גיורא ארדינסט, נציגו של מוטי בן-משה, והן מצד נציג כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) שנכח בדיון.
במהלך הדיון ביקש השופט חגי ברנר לבחון את האפשרות להשגת פשרה לפני קבלת החלטתו בנושא, אולם עו"ד רוזובסקי טען כי לא מקובלת עליו הדרישה למנוע מדולפין למכור מניות אי.די.בי פתוח שברשותה ולמנוע מאיפיסה להשתתף כמוכרת בהצעת הרכש.
לאחר ששמע באריכות את שני הצדדים, השופט יפרסם כנראה את החלטתו בנושא בימים הקרובים.
עו"ד איל רוזובסקי, המייצג אל אדוארדו אלשטיין, ציין בדיון היום כי "האמירה כאילו דולפין רוצה לגנוב את הציבור אינה ראויה. דולפין השקיעה מאות מיליוני שקלים מעבר להתחייבות בהצעת ההסדר המקורית. המחויבות להצעת הרכש לא קשורה אם אתה מחזיק מניות, ולכן איפיסה אינה מחויבת בהצעת הרכש. בהצעת רכש אי-אפשר לקבוע מי מחויב ומי לא מחויב, מי זכאי ומי לא זכאי".
עו"ד רוזובסקי הסביר כי דולפין קנתה מניות בהסדר, וקנתה מניות נוספות מאז. היא מחזיקה עדיין הרבה יותר מניות מאלה שהיו לה ביום ההסדר, והיא ממשיכה להיות מחויבת בהצעת הרכש. איפיסה רכשה את המניות בפברואר רק לאחר שאקסטרה לא השתתפה בהנפקת הזכויות, ובגלל זה דולפין השקיעה יותר ממה שהתכוונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.