עם התואר סגן נשיא בכיר ומנהל קבוצת ההנדסה של אינטל, עם עשרות אלפי עובדים, ועם "תקציב של שתי מדינות קטנות", כהגדרתו, אמיר פיינטוך ניצב כיום על המשבצת היוקרתית של "הישראלי הבכיר ביותר באינטל", מספר 3 או 4 - תלוי איך סופרים - בתאגיד הענק הגלובלי. ואם שואלים אותו, הוא חב את כל זה לאימא שלו, שפיטרה אותו מהעסק המשפחתי החיפאי הוותיק, אקט שאותו הוא מכנה בחיוך "המשבר התעסוקתי הראשון שלי".
פיינטוך מצליח לעשות הכול בדרך משלו. האיש שמנהל את קבוצת ההנדסה של אחד מתאגידי הטכנולוגיה הגדולים בעולם, מעולם לא למד הנדסה, לא עבר את המסלול השגור של 8200 ובכלל, חשב שינהל את עסקי הבשר והמעדניות של המשפחה. "אני טיפוס זורם וגמיש", הוא אומר, ולכאורה הכול קרה לו במקרה. אבל אל תטעו בו. מאחורי "המקריות" הזו ניצב מעבד רב עוצמה של אמביציה אישית.
מאחת התחנות המרכזיות בחייו, ענקית השבבים טקסס אינסטרומנטס (TI), נשאר סיפור שממחיש את זה. "הברנש ששכר אותי לעבוד ב-TI", מספר פיינטוך, "מספר עד היום שבאתי אליו לראיון עבודה ואמרתי לו, 'אני אעבוד בחברה תאגידית גדולה ואהיה מנכ"ל של חברת פורצ'ן 500, ואתה בסך הכול בליטה בדרך'".
- זה באמת מה שהיה?
"אני מספר את הסיפור אחרת. אני זוכר שאמרתי שרציתי להתחבר לחברה גדולה מאוד, כדי שאוכל ללמוד. התשוקה שלי תמיד הייתה להתחבר לחברה שבאה עם מוטת שליטה, ושבה ההשפעה שלי יכולה להיות יותר גדולה".
פיינטוך "נחטף" לאינטל לפני קצת יותר משנה, היישר מחיקם של המתחרים המרים ביותר, קוואלקום, ולאחר התלבטות קשה הסכים. תפקידו חופף במידה מסוימת לתפקיד של מי שהיה "הישראלי הבכיר ביותר באינטל" לפניו: דדי פרלמוטר, שהתמודד על תפקיד המנכ"ל וזמן קצר לאחר מכן, כאשר הפסיד למנכ"ל הנוכחי בריאן קרזניץ', פחות או יותר אולץ לעזוב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.