טיול לסופ"ש: שפע של אטרקציות ב"שביל חיפה"

"שיגעון השבילים" בישראל אינו מוצא מנוחה, וטוב שכך. אחרי ה"מפץ הגדול" של שביל ישראל נוספו כידוע שבילים נוספים ברחבי הארץ - שביל הגולן, שביל ירושלים, ג'יזס טרייל, שביל חופי ישראל ועוד. אחדים משבילים אלה נולדו כתוצאה מחזון ומיוזמה של יחידים. גיא שחר הוא דוגמה למי שגילה בתוך עצמו שביל חדש של סקרנות ויוזמה, והפך אותו לשביל טיול.

שחר נקשר לחיפה כשהיה סטודנט לגיאוגרפיה. דרך הרגליים הפנים שזו עיר המתפרסת על-פני שטח גדול, וגם מבותרת מאוד. את הידע הזה הוא לקח ללימודי הארכיטקטורה שבאו בהמשך, ועם תובנות מקצועיות חדשות הסתכל על המרחב וניסה לחשוב איך אפשר לשפר אותו לטובת התושבים. עוד בטרם הוקם היו לשביל הזה המון משימות. הוא נועד לקשר בין השכונות והחלקים בעיר, לחבר את האטרקציות של העיר על המגוון התרבותי, דתי, אתני, אדריכלי, היסטורי שבה, להפוך למסגרת פנים-שכונתית ולהוות ציר שיעודד הליכה, ומכאן גם ידגיש בריאות וספורט, וכמובן יתפרסם בזכות העושר שהוא מציע ואולי יהפוך אפילו למותג או למוצר תיירותי. במשך כמעט שנתיים בחן שחר את השטח, בדק אפשרויות, שרטט סקיצות למסלולים, התייעץ עם תושבים ועם מומחים, קיבל עצות וטיפים, ובעיקר צעד קילומטרים רבים, עד שהבשיל והתגבש לכדי מסלול סופי.

שביל חיפה נוסד כשביל מעגלי שאורכו כ-72 קילומטרים, והוא מחולק ל-21 מקטעים (כשלושה קילומטרים וחצי בממוצע למקטע) שכל אחד מהם גם עומד בפני עצמו, אבל יחד הם חלק משלם הוליסטי אחד. אפשר לראות אותו גם כסוג של טרק, כי הוא מאפשר טיול רצוף של כמה ימים, עם עליות וירידות כמו שחיפה יודעת לייצר, והיצע אין-סופי של אטרקציות ושל אתרים לא מוכרים.

במקטע 18 נמצאות כמה מנקודות הנוף היפות בעיר. הוא משתרע בין תחנת הרכבל התחתונה בבת גלים לתחנה העליונה בסטלה מאריס, ואפשר לצעוד בו גם הפוך - לא רק מטעמי נוחות אלא גם כי הנוף מרהיב. המקטע, שאורכו כקילומטר וחצי, גולש במדרון עם שטחים פתוחים.

כדאי להתחיל בתצפית מגג הרכבל העליון ולראות את הים ואת חופיו. על אותו נוף חולש גם מנזר הכרמליתים המרשים שניצב ממול. המבנה הנוכחי חדש יחסית (מאה 19) אך עברם של הכרמליתים חוזר למאה ה-12, עת הוקם המסדר בעקבות אליהו הנביא שפעל בכרמל. מי שמעוניין - יש בו כנסייה מפוארת שפתוחה לביקורים. משמאל למבנה מתחיל שביל ההליכה מול נוף הים הרוגע, בשטח השייך לכרמליתים, ולכן הוא אי ירוק של שפיות ללא תוכניות בנייה. לאורך המסלול תפגשו קפלה בודדת השייכת למנזר ונמצאת כאילו בשומקום מול נוף אין-סוף מרגש, ועוד אחריה עמדת בטון שהקימו הבריטים כחלק מהחשש מפלישת הנאצים.

בהמשך, למטה, יש סלע עם מדרגות חצובות, עם תעלות ועם בורות מים שחצבו הנזירים לפני כ-150 שנה. מערת אליהו נמצאת כמעט בקצה המסלול, והיא דוגמה מובהקת נוספת לקדושת הכרמל - שכן זהו אחד המתחמים המקודשים ביותר בארץ - ולא רק ליהודים. מאמינים מגיעים למקום לבקש מזור לתחלואים שונים. חבל שהמקום אינו מטופח דיו. מהמערה גולשים אל הכביש, שסמוכים לו שני מוזיאונים מעניינים: המוזיאון הימי הלאומי ומוזיאון ההעפלה וחיל הים - בשניהם כדאי לבקר, בעיקר עם ילדים. מכאן יורדים ברחוב אלנבי, ודרך מחלף אלנבי מגיעים לתחנת הרכבת התחתונה.

לאורך השביל המלא, מספר שחר, יש אתרים לא מוכרים - יכליים ייחודיים, אנדרטאות, גנים ועוד. במקטע 13, של נחל שיח, יש בריכת שכשוך חדשה ומדליקה, במקטע 10 יש שביל ירוק מיוער בין שני רחובות, ברחוב בר גיורא שבקטע 3 ניצב "בית הזכוכית", אייקון אדריכלי היסטורי המוכר בעיקר לאדריכלים, שנבנה ב-1938 על-ידי האדריכל תיאודור מנקס, ועד היום שוחרי ארכיטקטורה עולים אליו לרגל. במקטע 4 שוכן מבצר "ראס מיה" (בערבית: ראש מים), מצודת דרכים צלבנית על ראש גבעה בלב שכונת רוממה הישנה. חלקה של המצודה קבור וחלקה מעל פני השטח. לכל מקטע סיפור מעניין משלו, ויחד הם מתחברים לקומפלקס.

שחר חבר לעירייה, ונוצר שיתוף פעולה מקסים. העירייה תקצבה, הפיקה מפה ושילבה את השביל בפרויקט המכונה "נעים בחיפה". הרעיון הוא שהשביל ישמש כ"אוטוסטרדה" ראשית, ואליו תתחבר רשת שבילים שתגיע גם לשכונות שאינן על התוואי כיום. שחר מוסיף שמדובר בפרויקט ייחודי ברמה בינלאומית, שכן אין אף עיר בעולם עם רשת שבילים עירונית שכזו, המשלבת גיאוגרפיה ותרבות. אולי יבואו אחריה גם ערים נוספות. http://haifatrail.com

פסטיבל התמר

עם תום עונת הגדיד (קטיף התמרים) מזמינים קיבוצי הערבה הדרומית לסוף שבוע של חגיגות, עם סיורים מודרכים במטעי התמרים ובפארק תמנע, הפרחת עפיפונים ובשבת גם "קרנבל התמר" במטע התמרים של קיבוץ אליפז, שישלב גם פארק אתגרי, תחנות העשרה, שוק אמנים ועוד. מחיר לזוג לשני לילות (חצי פנסיון) בחדרי האירוח הקיבוציים: מ-1,380 שקלים, טל' 1-800-225-007