"לילה יורד על ברלין": תערוכה חדשה במוזיאון ישראל בירושלים

"נרגש ונפעם עמדתי פה בירושלים, במוזיאון ישראל, מול התערוכה 'לילה יורד על ברלין', והתרגשותי לא ידעה גבול. יצירות האמנות הולמות בצופה. כולן טומנות בחובן סיפורה של תקופה אפלה בהיסטוריה של המאה ה-20. ליצירות כאילו יש חיים משלהן וכל ציור מדבר אל הצופה בו כאילו היה אנושי" - כך אמר שלשום (ג') אוגו קיטלמן, מנהל הגלריה הלאומית בברלין, עם פתיחת התערוכה המציגה עבודות אמנוץ שהוקיעו הנאצים בשנות ה-30, והציגו אותן תחת כותרת לועגת כ"אמנות מנוונת", לפני שהגלו אותן למרתפי המוזיאונים.

התערוכה מציגה יצירות מופת מהגלריה הלאומית בברלין, שנוצרו בין 1905 ל-1945. "זהו מסע בגרמניה בעשורים הדרמטיים ביותר בתולדותיה, ששינו את העולם כולו", כותבים האוצרים. הם מציגים יצירות של אמני אוונגרד גרמניים, המגלמות את החופש האמנותי ששיגשג בגרמניה עד לדיכויו בידי המשטר הנאצי. בין האמנים שיצירותיהם מוצגות: ארנסט לודוויג קירכנר, אמיל נולדה, מקס בקמן, אוטו דיקס, וסילי קנדינסקי, פול קליי, אוסקר קוקושקה ואחרים.

"אני מאמין כי יצירה אמנותית יכולה לדבר אלינו, אם רק נרצה לשמוע. הן שבות ומזהירות אותנו לגבי העתיד, כי גם בתקופתנו פועלים כוחות אפלים להשמדת התרבות והאמנות. חובתנו לדאוג לעתיד האנושות", אמר קיטלמן.

קיטלמן מבקר בירושלים יחד עם עמיתו, מיכאל אייזנהאואר, מנכ"ל המוזיאונים הממלכתיים בברלין. זהו המקום הראשון שבו מוצג אוסף היצירות הספציפי הזה מחוץ לברלין, ולדבריהם, אין ראוי ממנו. אייזנהאואר: "האמנות וההיסטוריה מחברות בין אנשים מעבר לגבולות גיאוגרפיים. התערוכה מבטאת את המודעות להיסטוריה - גם העכשווית והעתידית".

התערוכה היא פרי שיתוף-פעולה ארוך שנים בין ירושלים לברלין והיא מציינת גם את היובל ליחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. לדברי מנכ"ל מוזיאון ישראל, ג'יימס סניידר, "מקורות האוונגרד האירופי, הזינו גם את השפה התרבותית החזותית המודרנית שצמחה באמנות הישראלית, בראשית דרכה, וגם את רוח המוזיאון עצמו, עם הקמתו ב-1965.

שלשום פתח המוזיאון את המחצית השנייה של שנת היובל, עם 5 תערוכות חדשות. לצד התערוכה מברלין מוצגת תערוכה מרתקת של אמנות עכשווית בינלאומית וישראלית, ממיטב הרכישות האחרונות של המוזיאון. התערוכה "גוף ראשון רבים" מנסה למקד את המבט על מגמות מובילות בשדה האמנות בעולם, וכיצד הן גם מושפעות מהמציאות האקטואלית וגם מבקשות להשפיע עליה. באנגלית נקראת התערוכה We the People, על שם עבודתו של האמן הויאטנאמי-דני יאן וו (Danh Vo), המצטט את שורת הפתיחה של חוקת ארצות-הברית. וו יצק בנחושת העתקים 1:1 מחלקי גופו של פסל החירות, והוא מציג בכל פעם שבריר אחר מהפסל. כך הוא מתאר הן את התפשטות הרעיונות הקפיטליסטיים והדמוקרטיים והן את התפרקותם ותפוצתם לכל רוח.

"בעיצומו של עשור עמוס במהפיכות עממיות, מחאות חברתיות והפגנות סוערות המבקשות להעביר את מוקד הכוח אל העם, התערוכה בוחנת את זהות היחיד מול הזהות הקולקטיבית", כותבת האוצרת, ריטה קרסטינג. "איך מחלחלות סוגיות כמו האביב הערבי ו-Occupy Wall Stree אל האמנות העכשווית. למרות שבינתיים העולם כבר עסוק בבעיות קשות עוד יותר, ממחאות הקוטג' ומחירי הדיור, האמנות עדיין מצליחה לגעת בעכשווי ובסוער.

התערוכה בוחנת כיצד נוצר "הקולקטיב החדש" ומה השפעותיו על העולם. התערוכה מציגה מגוון רחב של נקודות מבט בהקשר המקומי והגלובלי. בין המציגים פאבל אלטהמר, סיפריאן גייארד, מלני גיליגן, שילפה גופטה, סוזן הפונה, יואב חורש, קבוצת סלה-מנקה הישראלית, וולפנג טילמנס, נטליה זורבובה ועוד.

עוד נפתחו תערוכת יוצרים מרתקים מהרנסנס הגרמני, ובראשם אלברכט דירר רב ההשפעה; תערוכת יחיד לאמן המודרניסט היהודי מאן ריי "משוואות אנושיות", מקבצת לראשונה מחדש את ציורי הסדרה "המשוואות השייקספיריות" סדרת ציורי השמן שיצר מאן ריי בעת שעבד בהוליווד בסוף שנות ה-40, לשם נמלט מפריז במלחמת העולם השנייה.