אמוץ אייל: כך נימנע מכותרות כמו "ירו בפלסטיני תמים"

"המצב בתקשורת הבינלאומית הוא ברור. רואים את אותן כותרות כמעט בכל כלי התקשורת בעולם, והסיבה לכך היא שכמעט כל הידיעות מבוססות על אותם מקורות - סוכנויות הידיעות הגדולות, בעיקר רויטרס, AP ו-AFP. כל הכותרות שעוררו סערה וזעם בקרב ישראלים, כמו למשל אלה שבהן נכתב על פלסטינים שנהרגו אך לא הוזכר שהם היו חמושים ודקרו יהודים, מבוססות על חומרים שיצאו מסוכנויות ידיעות".

התובנה הפשוטה הזאת דחפה ב-2013 את אמוץ אייל להיכנס לשוק הבינלאומי ולהתחיל לספק לכלי תקשורת בינלאומיים ידיעות מישראל, עם זווית ומבט ישראלי-ציוני - יש שיאמרו בעל גוון פוליטי ימני.

סוכנות הידיעות שיסד אייל, "תצפית" שמה, הוקמה למעשה כבר ב-2010. בשנותיה הראשונות עסקה הסוכנות באספקת ידיעות לכלי תקשורת בישראל ובמתן אינפורמציה מהשטח, שלא תמיד השתקפה בסיקור המיינסטרים; באחרונה, מתוך רצון לחזק עוד את מעמדה בשוק הבינלאומי, עברה הסוכנות מיתוג מחדש, וכעת היא נקראת "TPS".

- מהו המודל העסקי שלכם?

"אנחנו מתבססים על תרומות מאנשים פרטיים מהארץ ומהעולם. התקציב שלנו עומד על 170 אלף דולר בשנה, אבל כדי להיות שחקן משמעותי בזירה הבינלאומית, אנחנו צריכים להגיע לתקציב שנתי של מיליון דולר. אנחנו מנסים לפעול בדרכים שונות כדי לגדול ולהתחזק. באחרונה פתחנו משרד בברזיל, ואנחנו עובדים להגדלת החשיפה בשוק דובר הפורטוגזית. השלב הבא הוא הקמת נציגויות בסין וברוסיה".

- כמה כלי תקשורת בעולם מנויים על החומרים שלכם?

"כיום יש 180 כלי תקשורת כאלה, ואנחנו, בעקבות המיתוג מחדש והשינויים שביצענו, נמצאים במעבר ממודל של אספקת חומרים חינם למנוי בתשלום. יש לא מעט עניין בקרב כלי תקשורת לחתום איתנו על מנוי שנתי. יש גם כאלה שמסרבים לקבל חומרים, אבל אנחנו עובדים עם לא מעט כלי תקשורת מרכזיים. חומרים שלנו התפרסמו בין היתר ב'טלגרף', ב'דיילי מייל', ב'האפינגטון פוסט', בפוקס ניוז, ב'וושינגטון פוסט' ובמקומות רבים אחרים".

 המספרים של תצפית

"לכל אחד יש אג'נדה"

לדברי אייל, רבים בישראל לא מבינים שהחומר העיתונאי שמתפרסם בעולם הוא לא פרי עבודה מאומצת של כתבים, אלא מתבסס על כרוניקות: "גם עיתונים וכלי תקשורת שמחזיקים שליחים מיוחדים בישראל, יודעים שהם לא נמצאים בכל אירוע ולכן לא מבינים עד הסוף כל סיטואציה. הם מוגבלים בתנועה ובמידע. גם הם מתבססים לא מעט על הודעות לעיתונות מסוכנויות ידיעות. לכן גם רואים לא מעט טעויות או אי-דיוקים בתפוצה כל-כך רחבה - כמעט כולם מתבססים על אותם מקורות, והטעויות משוכפלות הלאה".

מלבד סוכנויות הידיעות הגדולות, "תצפית" מתחרה גם מול 9 סוכנויות פלסטיניות - המוכרת שבהן היא "מען", שמפיצה חומרים, בעיקר מהשטחים, לכלי תקשורת בעולם.

"ברור שכאשר מדובר בסוכנות ידיעות פלסטינית, אז החומרים מקבלים גוון פוליטי ואג'נדה. המטרה שלי היא לתת לכלי התקשורת בעולם עוד זווית, הפעם ישראלית, ולספק עוד מקור לידיעה", מסביר אייל.

- מדוע ישראלים רבים מרגישים שהתקשורת הבינלאומית מוטית נגד ישראל?

"חשוב להבין שיש כלי תקשורת שונים בעולם עם אג'נדות מסוימות, וצריך לבחון ולראות את הזוויות השונות שלהם. לכל אחד יש אג'נדה - ה'ניו-יורק טיימס' לא מסקר אירועים בדיוק כמו ה'גארדיאן' או כמו 'לה מונד' בצרפת. הם לא מקשה אחת.

"לדעתי - ואני מסכים עם הביקורת הישראלית - זה ברור שכותרות רבות בעולם יוצאות בצורה לא הוגנת ולא עיתונאית. ממה זה נובע? אני יכול לציין שרבים מהעובדים בסוכנויות השונות הם פלסטינים, והם הכוח שמעביר היום את המידע. העובדות הן אותן עובדות, הם פשוט שינו את הרקע ועשו מניפולציה לאירועים".

- יבואו אחרים ויטענו שבסוף היום יושב בדסק בלונדון עורך תורן, שלא ממש מעניין אותו מי תקף את מי, והוא רק מבין שיש פה עוד גל של אלימות באזור.

"אני לא מסכים עם הגישה הזאת. אם אתה לא יכול לרדת לרזולוציות - אל תסקר את הנושא. לסקר אירוע ולא להתייחס לעובדות זה בעייתי. זה לא עיתונאי ולא הוגן".

"סוכנות ממשלתית אינה יעילה"

- איפה אתה רואה את ההשפעה שלכם על הסיקור העולם?

"בשורה התחתונה הכי פשוטה - אם אני מצליח לספק לכלי תקשורת בעולם תמונה של מחבל עם סכין, לא נראה כותרת ש'ירו בפלסטיני תמים'. היתרון הגדול שלנו הוא שיש לנו מעל 200 צלמים, חלקם מתנדבים, שמגיעים לעתים קרובות ראשונים לכל מקום, והם מעבירים את התמונות לדסק. שם יש לנו עובדים במשמרות, שמעבדים את החומר לשפות שונות ובמהירות שיא מוציאים חומרים החוצה. אין לנו דעות או פרשנויות - אנחנו כותבים את הנתונים, כולל ציטוטים מהשטח ומידע עיתונאי.

"אני רואה שזה מתבטא בהבדל בסיקור ובטון של הכותרות. הרבה פעמים כותרת שאנחנו סיפקנו תתפרסם, ולא כותרת מסוכנות ידיעות פלסטינית. בסיטואציות רבות זה קם ונופל על העניין של מהירות ואיכות החומר.

"הצלחנו לא מעט גם במתן חומרים על ישראל לא בהקשר הביטחוני. התפרסמו סיפורים שהתבססו על חומרים שלנו בנושאי מדע, ארכיאולוגיה, היי-טק ומתחומים נוספים בישראל".

- בעבר פעלה בישראל סוכנות ידיעות ממשלתית בשם "עתי"ם", אך היא נסגרה. האם לדעתך ישראל זקוקה לסוכנות ידיעות מטעמה?

"אני לא חושב שזה יעיל להקים סוכנות ממשלתית. זה נתפס כגוף תעמולה לא אמין. הממשלה צריכה כמובן להבין את המפה התקשורתית ולפועל לטובת האינטרס הישראלי, אבל סוכנות ידיעות ממשלתית היא לא הדרך. לנו יש יתרון בכך שאנחנו גוף לא תלוי, וזה מאוד מחזק את האמינות שלנו בקרב כלי תקשורת בעולם".

- יש שיגידו שמדובר בקרב תקשורתי אבוד.

"המצב כרגע הוא קשה, וזה לא סוד, אבל יש אפשרות לשנות. ברגע שיהיו מספיק כתבים בסוכנות, המצב ישתנה. בסוף יושב עורך בחו"ל, והשאלה היא ממי הוא יקבל את החומר - מגוף ישראלי שיש לו נקודת מבט מסוימת, אבל הוא דוגל באמינות ודיוק; או מסוכנויות אחרות, שיש להן אג'נדה ברורה.

"אני מאמין שאם נעביר ראשונים את המידע לעולם - נצטרך להתעסק הרבה פחות ב'להסביר את עצמנו', וחובת ההסברה תעבור אל הצד השני. התמקדות בהעברת מידע ראשוני, כשאנו מכתיבים את נקודת המבט, מורידה את הצורך בהתגוננות הסברתית".

 דוגמא לכותרת מסולפת של AP