רשות ני"ע, בראשות פרופ' שמואל האוזר, ממשיכה במאמציה להסדיר את שוק זירות הסוחר, במסגרת מהלך כולל להכפפת כל החברות הפעילות בשוק זה לפיקוחה. ל"גלובס" נודע כי בהמשך לכוונת הרשות לאסור על זירות הסוחר לאפשר מסחר באמצעותן בני"ע זרים שלא פרסמו תשקיף בישראל, היא מתכוונת להטיל הגבלות משמעותיות גם על המסחר באופציות בינאריות באמצעות אותן זירות.
ברשות מתכוונים לאפשר מסחר באופציות בינאריות רק למי שמוגדר "משקיע מתוחכם" ובכך למנוע מהציבור הרחב לעסוק בהשקעות מעין אלו. על פי ההגדרה בתקנות הזירות, "משקיעים מתוחכמים" הם מי שנתנו הסכמה מוקדמת להיחשב כאלה, שווי הנכסים הפיננסיים שלהם - ני"ע, מזומנים ופיקדונות - עולה על 12 מיליון שקל, ומחזור העסקאות החודשי הממוצע שלהם בחצי שנה האחרונה במכשירים פיננסיים מן מהסוג הנסחר בזירה, לא נמוך מ-10 מיליון שקל.
הסיבה למהלך של הרשות נובע מכך שאנשיה מוטרדים מבעיית התמחור במסחר באופציות בינאריות שבמקרים רבים היא "פעולת ניחוש גרידא". למשל, ככל הידוע, ברשות מוטרדים ממסחר שמתבסס על ניסיון לחזות מה יהיה מחיר המניה בעוד דקה. "מבחינת הרשות זהו משחק ניחושים שאי אפשר לתמחרו, וזו לא מטרת זירות הסוחר", אומר גורם המעורה ביוזמה.
שתי ההוראות החדשות של הרשות בדבר הגבלת המסחר באמצעות זירות הסוחר (ההוראה הנוספת היא כאמור הגבלה משמעותית על המסחר בני"ע זרים) נעשות על רקע מהלך רחב שאותו מובילים שם מאז סוף מאי השנה. המהלך כולל בחינת הגופים הפועלים בתחום זירות הסוחר, שפנו לרשות במטרה לקבל את אישורה להמשיך ולפעול בשוק המקומי. מעבר לכך, גורם חדש שיבקש להקים זירת סוחר בישראל יידרש לקבל גם הוא את אישור הרשות ולעמוד בדרישותיה המינימליות. בכך מנהיגה הרשות שינוי משמעותי לעומת המצב שהיה קיים עד כה, שבו התחום הזה היה פרוץ כמעט לחלוטין.
פוזיציות קצרות, ולעתים ממש הימור
שוק זירות הסוחר, שמוכר לא אחת בעיקר כשוק המסחר בפורקס, הוא שוק רחב שמאפשר ללקוחות לבצע מסחר זמין למול הזירה עצמה, בשלל תחומים, כגון סחורות, מטבעות ומניות, ונגזרים עליהם. פירושו של המסחר מול הזירה הוא שההפסד של הלקוח הוא לרוב הרווח של הזירה. מדובר בזירות שמהוות פלטפורמות מסחר אינטרנטיות המאפשרות למשקיעים לפעול במכשירים פיננסיים שונים מול מפעילי הזירות, בעוד שהזירות מצטטות באופן רציף מחירים למכשירים הפיננסיים שבהם מוצע למשקיע לסחור. עיקר הפעילות בזירות מתבצעת על-ידי משקיעים הפועלים בהיקפים כספיים נמוכים אך במינופים גבוהים.
אופציה בינארית (הידועה לעיתים כאופציה דיגיטלית/קבועה/אקזוטית), היא כלי השקעה עתיר סיכון וגם עתיר תשואה. מדובר באופציה שמציעה תשואה קבועה מראש עם תחילת החוזה על מגוון הנכסים הפיננסיים הנסחרים בעולם כולל מטבעות, מדדים, מניות וסחורות, וכפי שניתן להבין משמה טומנת בחובה רק שתי אפשרויות: 1 או 0, הצלחה או כישלון, רווח או הפסד. בדרך כלל ההשקעה היא מהירה וזמינה ועוסקת בכיוון אליו יילך נכס בסיס כלשהו, כגון מטבע, מניה, נפט או מדד. מודל הפעילות בתחום מהיר מאוד, ורוב ההשקעות הן פוזיציות שנסגרות בתוך דקות אחדות או כמה עשרות דקות לכל היותר.
אם הלקוח מצליח הוא מרוויח כ-70% ואם הוא טועה הוא מאבד את כל כספו בהשקעה. המרווח האמור, בין רווח של 70% על הכסף להפסד של הרוב המכריע של הכסף או 100% ממנו הוא שנותן לזירה רווח בסיסי שגדל ככל שהמחזור שלהן גדל.
עד כמה מדובר במלכודת דבש? האתרים הפועלים בתחום, שיש רבים כמותם, מציעים למשקיעים ללמוד איך "להשקיע ולהרוויח" בתוך מספר קטן של צעדים בסיסיים שאותם יכול לבצע כל אדם. למעשה, רבים מהסוחרים באופציות בינאריות חסרי ידע וניסיון בניהול השקעות וניתוח שוק, ומתייחסים למסחר זה במידה רבה כאל הימור שמאפשר השגת תשואה גבוהה בזמן קצר.
על מנת לקבל מושג לגבי היקף התופעה, ועד כמה היא פונה לקהלים רחבים שרחוקים מאוד מלהיות משקיעים מתוחכמים, אפשר להקליד בגוגל את המלים "אופציות בינאריות", ולחזות בלמעלה מ-43 אלף התוצאות שמתקבלות. חלק ניכר מהתוצאות הללו כולל חברות העוסקות בתחום והן מכירתיות באופיין. חלק אחר כולל כתבות עיתונאיות על התחום, שמזכירות תביעות של לקוחות שנכוו מהתחום.
לא כל זירות הסוחר פעילות בתחום האופציות הבינאריות. למעשה, לדברי גורם בשוק ההיפך הוא הנכון, ו"לרוב, בהכללה, זירות סוחר פועלות בתחום הפורקס או בתחום האופציות הבינאריות ולא בשניהם יחדיו".
הרוב המכריע של הזירות שהגישו בסוף מאי בקשה לרשות ני"ע להתחיל בהליך לקבלת רישיון אינן עוסקות בתחום האופציות הבינאריות. על פי הערכות של גורם מעורה בשוק זירות הסוחר בישראל, תחום האופציות הבינאריות רווחי אך הוא לא רווחי במיוחד ביחס לתחומי פעילות אחרים שמאפיינים את פעילויות הזירות. מדובר בתחום שאינו נחשב למרכזי במיוחד בשוק המקומי, הגם שהוא קיים וכולל סוחרים רבים. אגב, על פי הערכות מדובר בתחום פעילות חזק מאוד ברוסיה ובמזרח אסיה.
ככל הידוע, החלוצה של תחום זה בישראל היא חברת Etrader. חברות אחרות בתחום שמוכרות לקוראי העיתונים הכלכליים ושיש להן נגיעה ישראלית כוללות את Anyoption, של שי דתיקה (שנמנה על מייסדי Etrader) ושי בן אסולין, וחברת TechFinancials, חברה ישראליות הפועלות בעיקר בחו"ל.
רשות ני"ע הזהירה את הציבור
כיום אין מידע מאומת לגבי היקפי השוק הזה. לא לגבי מספר הלקוחות (הרבים, ככל הנראה) ולא לגבי היקפי כספי הציבור שמנוהלים בו ובאמצעותו. כמו כן אין מגבלות של ממש בנוגע לשיווק המאוד אגרסיבי של המכשיר והפלטפורמות הללו לציבור הרחב, שאינו מודע לסיכונים שטמונים בתחום. בעבר התריעה הרשות לא אחת בנוגע לפעילויות מעין אלה.
כך, למשל, ב-2014 פרסמה הרשות אזהרה לציבור בדבר הסיכונים הכרוכים בהשקעות שאינן מפוקחות, כאשר השנה היא הזהירה ביחס להשקעה באמצעות תוכנות אלגו-טריידינג - דבר שמאפיין חלק ניכר מהפעילות של לקוחות בזירות הסוחר, ושתורם רבות להגדלת מחזורי הפעילות של הלקוחות באמצעותן (ובכך להגדלת רווחיהן).
פרסום
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.