אושר בכנסת: תקופת צינון לרופאים וצמצום ניגוד העניינים שלהם

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בראשות ח"כ אלי אלאלוף, אישרה היום (ה') את עיקרי התוכנית הכלכלית לשנים 2015-2016 לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית.

כפי שפורסם מוקדם יותר ב"גלובס", בין הסעיפים שאושרו אחד הסעיפים המרכזיים בפרק הבריאות של חוק ההסדרים, שלפיו ניתוק הקשר הכלכלי בין רופא למטופל יחול לא רק במערכת הציבורית אלא גם בבתי-החולים הפרטיים. המשמעות היא שהתשלום עבור ניתוח יינתן אך ורק למוסד הרפואי על-ידי המטופל או על-ידי חברת הביטוח (כולל ביטוח משלים), ולא ישירות לרופא.

סעיף נוסף שאושר בוועדה, הוא סעיף ה"צינון" של הרופאים וצמצום ניגוד העניינים שלהם. כך, רופאים מומחים לא יוכלו לטפל במטופל במערכת הפרטית, במשך תקופה של 4-8 חודשים מן המועד האחרון בו טיפלו באותו המטופל במערכת הציבורית. מהלך זה יגביל את האפשרות של הסטת מטופלים למערכת הפרטית, ויצמצם את ניגוד העניינים של הרופאים. צמצום ניגוד העניינים צפוי להביא לירידה בהיקף הפרוצדורות המבוצעות ברפואה הפרטית ולעלייה במספר הפרוצדורות המבוצעות ברפואה הציבורית. האוצר מציין, כי במקביל לצעד זה, מקודמים צעדים משלימים לקיצור תורים ולשיפור איכות השירות במערכת הציבורית.

עוד סעיף שאישרה הוועדה, הוא חיזוק מערכת הרפואה הציבורית באמצעות תוספת משאבים וכצעד משלים לריסון המערכת הפרטית: במסגרת תקציב 2015-2016 ניתנו תוספות תקציביות לחיזוק הרפואה הציבורית: תוכנית בסך 200 מיליון שקל למבחני תמיכה בבתי-חולים ציבוריים לטובת עמידה ביעדי איכות ושירות; 100 מיליון שקל לתוכנית לקיצור תורים; 70 מיליון שקל לתוכנית לחיזוק ושיפור השירות בחדרי המיון; 80 מיליון שקל לתמיכה באשפוזי בית על-ידי קופות-החולים; 60 מיליון שקל לחיזוק מערך הדימות; 50 מיליון שקל לתוכנית למניעת זיהומים; 30 מיליון שקל להעסקת רופאים במודל פול טיימר.

לדברי שר האוצר משה כחלון, "כל אזרח בישראל זכאי לקבל את השירות הרפואי הטוב ביותר בתוך המערכת הציבורית. לא נאפשר שימוש בכספי ציבור לצורך חיזוק הרפואה הפרטית".

ריסון הוצאות השכר במערכת הרפואית

אם ניתוק הקשר הכלכלי בין רופא למטופל יאושר סופית, יבוטל למעשה "מסלול החזר" בביטוחים הרפואיים, במסגרתו המטופל בוחר בכל רופא שבו הוא חפץ ומשלם לרופא כפי שהרופא הגדיר, תוך קבלת החזר מסוים מחברת הביטוח או מהביטוח המשלים. במקום זאת, יישאר רק "מסלול הסדר", במסגרתו המטופל יוכל לבחור רופא מתוך רשימת מומחים של הביטוח, תוך תשלום השתתפות עצמית בלבד שיינתן כאמור לבית-החולים ולא לרופא.

מי שיבקש בכל זאת לבחור ברופא שאינוף מופיע ברשימות ההסדר, יוכל לעשות זאת, אולם יהיה עליו לשלם על הניתוח באופן מלא - תשלום של אלפי שקלים ובמקרים מסומים עשרות אלפי שקלים. גם על-פי הסדר שכזה, התשלום לא יינתן ישירות לרופא, והוא ייקבע במשא-ומתן שבין בית-החולים הפרטי לרופא.

על-פי טענת משרד האוצר, כ-6,000 רופאים כירורגים מבצעים היום ניתוחים במערכת הפרטית במקביל לעבודתם במערכת הציבורית, כאשר כ-80% מהם ממילא נכללים ברשימות ההסדר של הגופים המבטחים. באוצר סבורים כי המהלך ירסן את הוצאות השכר במערכת הרפואית ויביא בין היתר להפחתת יוקר המחיה.

בהסתדרות הרפואית מתנגדים בחריפות למהלך, שמיישר למעשה קו עם הוראות הממונה על הביטוח במשרד האוצר, דורית סלינגר. "סימנו פה את הרופאים", טען יו"ר הארגון, ד"ר ליאוניד אידלמן. "לא דורשים דבר כזה מעורכי דין או רואי חשבון. מניחים מראש שהרופא מנצל את המטופל. החוק לא מגביל את גובה הסכום אותו יקבע הרופא, אלא רק מוסיף פרוצדורה שתגרום לשליטה מוחלטת של מוסד רפואי פרטי על הרופא וידרוש תשלום עבור השירותים האדמיניסטרטיביים. במקום לחזק את הרפואה הציבורית, אתם מחזקים בית-חולים פרטי. זה בלתי נסבל".

הטענה של אידלמן נשמעה בעבר גם מפי מנכ"ל בית-החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר, ד"ר איתמר עופר. האחרון הסביר ל"גלובס" כי על פניו בית-החולים שלו אמור ליהנות מהיוזמה הזו, אולם בעוד שמציגים את הרופאים כחזקים וגדולים, מעניקים מתנה לחזקים באמת - בראשם חברות הביטוח.

ד"ר עמיר סולד, חבר איגוד הכירורגיים, אמר: "אם אדם סומך עליי מספיק כדי שאכנס לבטן שלו בזמן שהוא ישן, הוא אמור להאמין לי שאהיה גם הגון איתו בכסף".

יצוין כי גם במסגרת המתכונת החדשה, רופאים יורשו לגבות כסף ישירות מחולים בגין התייעצות בקליניקה פרטית.

גורמים מקרב הרופאים רמזו היום כי אם המהלך ייצא לפועל, יהיו רופאים שיתחכמו וייגבו כסף ישיר על ניתוח במסווה של מספר התייעצויות - פרקטיקה שקיימת גם היום.