אהוד רצאבי: "הבנקים גובים ריבית מעסקים כמו בשוק האפור"

"כולם, כל הזמן, מגדול עד קטן, רטוריקה של כל כנס ונאום, מדברים על חשיבותם, כבודם ומרכזיותם של העצמאיים והעסקים הקטנים. כולם מתהדרים - אבל בתכל'ס, במציאות האמיתית, לא הרבה קורה. וכשקורה, ואכן קרה, זה לקח שנים ארוכות, מלחמות התשה מול רגולציה סרבנית, בירוקרטיה שקועה בעצמה וגם עניינים של פוליטיקה. בכל זאת עברנו כברת דרך, בהחלט הצלחנו להעלות את המודעות וקידמנו חקיקה - אבל העיוותים והאפליה לרעה של עצמאיים מול שכירים - חיים, בועטים ופוגעים חד-משמעית בצמיחת המשק". כך אהוד רצאבי, נשיא לה"ב, מסיים שלוש שנים בתפקיד. זהות הנשיא הבא ידועה משכבר. יש מועמד יחיד, רועי כהן, נציג לשכת עורכי הדין, שצפוי להיבחר במוסדות לה"ב - לשכת העצמאיים והעסקים הקטנים והבינוניים המייצגת 42 ארגונים.

- הנה, השבוע יצא משרד ראש הממשלה בהודעה דרמטית: "הממשלה אישרה את תוכנית החומש של ראש הממשלה להפחתת הרגולציה, רידוד הבירוקרטיה והורדת יוקר המחיה". נהדר גם לכם, לא?

"חומש? איזו ממשלה שרדה פה 5 שנים? ההיסטוריה מלמדת שבין הבטחות למעשים יש מרחק גדול, ושלא ישלו אותנו - תוכנית החומש הממשלתית שעליה הכריז השבוע רה"מ, תעלה אבק לצד החלטת ממשלה זהה אשר צוברת אבק עוד מיולי 2011. ולמי שרוצה לנבור באבק, מדובר בהחלטה 3409 מיום 3 ביולי 2011 ("עידוד פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים בישראל"), שקבעה, סגרה, חתמה והתהדרה בכל מה שצריך לעשות ביחס אלינו. כל מה שנכתב אז - ראוי לו ליישום היום".

- מה יושם?

"חלק קטן. היו כמה תיקונים של עוולות היסטוריות, למשל מעבר לתשלום מע"מ על בסיס מזומנים כך שעסקים בעלי מחזור של עד 2 מיליון שקל יהיו חייבים בתשלום המע"מ רק עם קבלת התשלום בפועל. יאיר לפיד, הבן של האיש שהביא אותי לפוליטיקה, טומי לפיד ז"ל, יישם את זה ואני מודה לו על כך מאוד. העברנו תיקון לחישוב מס נפרד לזוגות בעלי עסק משותף, התקדמנו בנושא דמי אבטלה ופנסיה, אבל הבעיות לא נגמרו וצריך להשגיח מפני איזשהו תרגיל שמשרדי ממשלה מנסים לעשות לנו. נשארנו עם בעיית חוק "מוסר התשלומים". יש להפסיק עם הנוהג הנפסד והמשתק של תשלומי שוטף פלוס 90 וגם הרבה יותר, ולסגור - לפחות עם הממשלה, גופי הסמך והנתמכים בסקטור הציבורי - על שוטף פלוס 30. זה ממשיך להתברבר ויש עוד הרבה עבודה לתיקון עיוותי חקיקה ואפליה בין שכירים לעצמאיים".

- מה המציאות בתשלומים לעצמאים?

"על זה נאמר 'כל איש אשר ידבנו ליבו' - כל אחד מה שבא לו על פי כוחו ומצפונו, או אין מצפונו. חברת החשמל, למשל, הם בריונים, משלמים מתי שבא להם, אין דין ואין דיין, בלי טיפת התחשבות. הם החזקים אז מגיע להם, והעצמאי שעשה את העבודה - שיתייבש. לפעמים, וזה קורה הרבה, חותמים על תשלום של שוטף פלוס 90, וכשעוברים את היום ה-90 אומרים לנו: 'אוי, אבל אנחנו בכלל לא מאשרים את התשלום הזה, צריכים לדון'. בקיצור, את העבודה מספקים, אבל התשלום... אלוהים גדול. זה דוד מול גוליית - רק שהפעם לדוד אין כלום ביד ואין לו דרך להתמודד".

- והצעת החוק?

"הצעת חוק שוטף פלוס 30 עברה בכנסת הקודמת, הייתה צריכה להגיע למליאה, אבל נתניהו הכריז אז על בחירות וכל המפלגות נכנעו ללחץ של מרכז השלטון המקומי שדרש פטור מהחוק הזה לעיריות ולמועצות. בכנסת הנוכחית הגישו הח"כים אלי כהן ורועי פולקמן מ'כולנו' תזכיר הצעת חוק שנתמכת על ידי שר הכלכלה דרעי: שוטף פלוס 30 לממשלה וגופי סמך נתמכים, ושוטף פלוס 45 לשוק העסקי. נקווה".

"הרגולציה רק גדלה"

- ממה לדעתך נובעת ההתייחסות המרוחקת לעצמאים?

"יש כאלה שנשארו בעבר, לא שמו לב שמצעדי ה-1 במאי פסו מן העולם. הם חושבים שכל המדינה צריכה להיות שכירים, והכי טוב לעמדתם זה שכירים בשירות הממשלתי והציבורי. אני רק לא מבין איך זה שמי שרוצה לדאוג לעובדים עם דמי אבטלה, מחלה, לידה, פנסיה - רוצה לדאוג רק לשכירים ולהזניח במכוון את העצמאים. הם לא מבינים ולא רוצים להבין שהעולם השתנה, שיש הבוחרים, לעתים נאלצים, להיות עצמאיים, לנהל בכבוד את עצמם או את העסק שלהם".

- עצמאי/ת מופלים לרעה?

"בטח. בלי כל ספק. בכל הזכויות, בכל היחס של המדינה".

- מדברים על עצמאים בקריצה כאילו הם מדברים על רווחים קטנים אבל בעצם מעלימים הכנסות.

"בנו חושדים? זה טמטום ורוע להפליל אוכלוסייה שלמה של קרוב לחצי מיליון עוסקים בגלל עשבים שוטים. מוטב להשקיע מחשבה ומאמצים על מנת לסייע ולהקל על שרידותם של אלה הנתקלים בבעיות קיומיות. האמירה הנסתרת היא: "החבר'ה האלה משחקים תמימים, אבל בעצם עובדים הרבה ב'שחור' ומרוויחים הרבה יותר ממה שהם מדווחים, ולכן לא חייבים להתחשב בהם.

"הפחד של מקבלי ההחלטות ללכת לקראת חקיקה מקלה בנושא מיסוי בגלל החשש ממעלימי מס בקרב עסקים קטנים ועצמאיים, גורמת לפגיעה ולעיוות בתהליך קבלת ההחלטות. ההון השחור הוא רעה חולה וחייבים להילחם בו מלחמת חורמה. על העצמאיים והעסקים הקטנים הערימו קשיים, אבל עיקר ההון השחור לא נמצא בידם, אלא דווקא אצל החברות הגדולות המשתמשות בתכנוני מס אגרסיביים ובכספים שנמצאים בחו"ל".

- אין ספק, בבסיסן של כלכלות יציבות עומד מעמד חזק של עצמאיים ועסקים קטנים, כולל חוקים שיאפשרו את תפקודו. בישראל, מעמדה של המדינה במדד הבינלאומי של יכולת עשיית העסקים מצוי בהידרדרות מתמשכת. משנה לשנה הדירוג שלנו יורד.

"אצלנו, משנה לשנה, מדברים יותר על צמצום הרגולציה והבירוקרטיה, אבל זו רק גדלה ומכבידה. אצל האנגלים יש כלל רגולטורי: One -In, One - Out .

כל הוראה רגולטורית שרוצים להכניס - קודם חייבים להוציא אחרת, באותו שווי כספי. עכשיו הם מדברים על תיקון הכלל הזה ל-One - In , Two - Out.

בארה"ב יש רשות פדרלית שקובעת קריטריונים להוראות רגולטוריות חדשות. זה מראה על עומק הרצון וגודל הנחישות. הגיע הזמן שנאמץ משהו מזה גם אצלנו במקום להמשיך לדבר".

- מה אתה רוצה? מה היה מספק ומחזק את המגזר?

"הכל ברור, כתוב ואף הוחלט: החלטת הממשלה מ-2011 שמדברת על זמינות אשראי, נגישות למידע, ייעול תהליכי הקמה ופעילות עסקים קטנים ובינוניים, הקטנת העומס הבירוקרטי, השתתפות במכרזי הרכש הממשלתי, מימוש פוטנציאל הפריון והחדשנות, כולל כמה תיקוני חקיקה שכבר נוסחו. נוסחו נוסחו... ושצריך גם ליישם".

- לא מזמן כתבת לנגידת בנק ישראל קרנית פלוג: "זו אחריותך לסייע לעסקים הקטנים מול הבנקים". אחריותה?

"חוק בנק ישראל קובע שבין תפקידיו של הבנק המרכזי הוא לשמור על יציבות מחירים והמטרות הכלכליות של הממשלה, במיוחד צמיחה. לכן בין כל אלו יש לא רק חובה ליציבות הבנקים, אלא גם, בדיוק באותה עוצמה, חובה למצוא דרכים לעודד ולשמר עסקים קטנים כדרך ליציבות הכלכלה".

-דווקא שמנו לב שהבנקים פונים יותר ויותר למשקי בית ועסקים קטנים ושהיקף האשראי שהם נותנים להם הולך וגדל.

"הבנקים אכן מעניקים יותר אשראי לעסקים קטנים, זה בהחלט נכון, אבל במקביל גם הריבית שלהם, מרווחי האשראי שלהם, גבוהים יותר ככל שהם מתייחסים לעסקים קטנים ובינוניים ועצמאיים. הם גובים ריבית כמו בשוק האפור. על כך מעידים רווחי הבנקים ממגזר העסקים הקטנים ביחס לחלקם באשראי הכולל".

- ניהול סיכונים דורש ריבית גבוהה יותר לעסקים קטנים ששרידותם פחותה מזו של הגדולים.

"נכון שמספרי הרווח של הגדולים גדולים יותר מאלה של הקטנים והבינוניים, ונכון שהסיכון של העסק הקטן גבוה יותר מזה של הגדול, רק שהבנקים תומכים בכל כוחם בעסק הגדול שנכנס לקשיים. הם עושים עבורו הכל, כולל פריסות וגם "תספורות" על חשבון הציבור, אבל על העסק הקטן הם לא באמת מתאמצים".

- מה אתה רוצה?

"את מה שכל המשק רוצה: תחרות. שיתחרו עלינו. זה גם מה שאני דורש מהנגידה: שתיצור לגיטימיות לתחרות. שייקבעו קריטריונים, כמו למשל כאלה הקיימים בחו"ל, שאם בנק מוכיח שנתן יותר קרדיט לעסקים קטנים, הדבר יחושב לו בדרישות הלימות ההון. למה? כי כך מדינה מעודדת אפשרות להקים ולייצב מגזר שלם של עסקים קטנים. אני מבין שהדאגה העיקרית, בצדק, היא יציבות הבנקים, אבל אפשר למצוא נוסחה הולמת שתביא להרחבת האשראי לעסקים קטנים, במרווחים מצומצמים יותר. שיתאמצו. שימצאו פתרון".

- אתה אמור להיות שמח שהשנה, לראשונה בהיסטוריה העברית, התקבלה ההחלטה על דמי אבטלה לעצמאיים.

"לשכירים יש מערכת הטבות ופטורים שמטופחת כל השנים. לעצמאים אין. מדינה חייבת להתייחס לעצמאי שפותח עסק כאילו היה קרן הון סיכון. לתת לו צ'אנס לחיות ולגדול, ולא להוציא לו את הנשמה טיפין טיפין. הרי ברור שמי שהחליט לפתוח עסק כבר מיצה לא רק את החסכונות שלו, אלא גם של אמא ואבא שלו ואולי גם של חמתו. לכן ראוי שתהיה לו איזושהי כרית ביטחון סוציאלית. המילה 'סוציאלית' אסור לה שתהיה דבוקה אך ורק לשכירים או לבלתי מועסקים - גם אנחנו כאן. אנחנו עובדים, אנחנו רוצים לגדול וגם לנו מגיעים תנאים סוציאלים".

- דמי אבטלה, על פי איזה קריטריון?

"דמי אבטלה לפי ההכנסה המדווחת. חד-משמעית. מי שלא דיווח - לא יקבל. מי שדיווח חלקית יקבל חלקית - רק על מה שדיווח".

- דמי אבטלה לעצמאים נמצא בחוק ההסדרים הנוכחי.

"נכון, אבל אגף התקציבים באוצר דומה לזנב המנסה לכשכש בכלב, ואני מדבר על הניסוח העכשווי לחקיקת דמי אבטלה לעצמאים. האוצר מנסה להשחיל בכוח לחוק ההסדרים את התנגדותו לנושא, על ידי ניסוח המאפשר לשר האוצר להגדיל את התשלום של העצמאיים לביטוח הלאומי. זה בניגוד גמור להבטחות שר האוצר וחברי הכנסת שהבטיחו שיעמדו על המשמר ולא יאפשרו הגדלת נטל התשלומים על העצמאיים".

- מה לגבי אישה עצמאית שיולדת?

"תראו איזה אבסורד, שכירה שיולדת, כדי לקבל 90 ימים של קצבה, אסור לה להגיע לעבודה, מקומה נשמר לתקופת זמן ארוכה ואסור לפטר אותה. עצמאית מקבלת קצבה על פי ההכנסה המדווחת שלה - וחייבת לשבת בבית. אבל אם היא לא תגיע לעבודה - הרי העסק שלה מתחסל, כי העסק זה היא. אף אחד לא שומר לה על העסק. וזה מעבר לעובדה שבתקופת ההיריון יש בדרך כלל ירידה בהכנסות בגלל ההיריון, טיפולים, בדיקות, וכדומה. "אני רוצה שיאפשרו לאשה יולדת להגיע לעבודה על פי שיקול דעתה ויסמכו על הדיווחים שלה, שיבססו את גובה דמי הלידה על פי ממוצע ההכנסות שלה בשנתיים קודמות. רוצה עוד אפליות לרעה לדוגמה?".

- עוד אחת.

"מילואים. שכיר יוצא למילואים לחודש, מקבל משכורת מהמעסיק שמקבל החזר מהביטוח הלאומי, על פי אותה רמת הכנסה, וגם אסור לפטר שכיר בגלל מילואים. עצמאי? כשהוא יוצא, והוא יוצא לחודש מילואים, הוא סוגר את העסק, כי העסק זה הוא. אבל - כל ההוצאות של העסק ממשיכות לרוץ, ארנונה, שכר עובדים, דמי שכירות... מה שהמילואימניק מקבל זה רק שכר מהביטוח הלאומי. הצענו שעצמאי יקבל 125% מהרווח שדווח לפני המילואים. לכסות קצת, טיפה, את ההוצאות הממשיכות. וגם זה שוכב שם, בממשלה, עמוק עמוק מתחת לשמיכה".

- בשנים האחרונות חוזרות האמירות לפיהן אסור לכספי חוק עידוד השקעות הון להתרכז בתאגידי ענק ועסקים גדולים, אלא גם בעסקים קטנים ובינוניים.

"אני בהחלט מצפה מהממשלה שמדברת גבוהה על חשיבות העסקים הקטנים, שתמצא דרך להקל ולסייע להם ושלא תמקד את כל הטבות המס בחוק עידוד השקעות הון, כמו שקרה גם בפרשת הרווחים הכלואים, רק לחברות הענק, שהן אמנם חשובות, אבל לקבוע חלוקה הוגנת. שיינתן אוויר לנשימה גם ל-99% העסקים האחרים בישראל".

- בת"א חופרים את הרכבת הקלה, ובעלי עסקים באזור נשארו מאחור.

"רק במדינת חלם מתקבלת החלטה כל כך דרמטית שמשתקת מטרופולין שלם, מבלי שמשרדי הממשלה הרלוונטים ייערכו לקראת ההשלכות הצפויות על מאות עסקים בתוואי. מן הראוי, כמקובל בעולם, להקים קרן סיוע לאותם נפגעים, וקודם כול להקל על תשלומי הארנונה והיטלי העירייה השונים. לצערי, עיריית תל אביב, בעזות מצח, מתנערת מאחריותה כלפי העסקים הקטנים - אותם אלה שמהם היא ניזונה - ומגלגלת את הנושא לעבר משרד הפנים".

- גם המצב הביטחוני הנוכחי...

"המצב בשבועות האחרונים הביא לכך שבעלי עסקים רבים סובלים מירידה משמעותית בהכנסותיהם. זה עלול להחמיר ככל שהמצב הזה יימשך, חלילה. זו דוגמה נוספת שמחזקת את דרישתנו למתן זכויות סוציאליות לעצמאים - הזהות לחבריהם השכירים. אלה יהוו כרית ביטחון להמשך שרידותם וקיומם בכבוד של העצמאים ומשפחותיהם".

אהוד רצאבי

גיל: 62

מצב משפחתי: בזוגיות. 3 בנות 4 נכדים ונכדות

השכלה: בוגר חשבונאות וכלכלה, אוניברסיטת ת"א

תפקידים: יו"ר אילן; יו"ר ועדת ביקורת, אגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב; נשיא כבוד לשכת המסחר ישראל יפן; קונסול כבוד של סרי לנקה בישראל

תפקידים קודמים: כיהן כחבר כנסת מטעם תנועת "שינוי" בין השנים 2003-2006; וכמנכ"ל אמד - חברת הנכסים של דן, קרדן ואביב

עוד משהו: החל לנגן על סקסופון בגיל 42

 עסקים בישראל