נדרשו שני עשורים לפתח את זה, בהשקעה של 11 מיליארד דולר, וזה עומד במרכז סכסוך משפחתי מר - אבל ג'ינה ריינהרט, האדם העשיר ביותר באוסטרליה, מגשימה סוף סוף את השאיפה שלה ושל אביה המנוח להקים ולנהל את מכרה עפרות הברזל שלהם.
"זהו הגביע הקדוש שהיא חתרה אליו כל חייה", אומר מייקל יבסלי, יועץ לשעבר למיזם רוי היל, שייחנך רשמית בחודש הבא. "זוהי תהילת העולם של ג'ינה".
היצוא הראשון של עפרות ברזל מרוי היל, הממוקם במרחק 1,100 ק"מ מהעיר פרת' שבעצמה שוכנת בקצה דרום-מערבי של אוסטרליה, יהיה ציון דרך בתולדות הנקוק פרוספקטינג, החברה הפרטית שבשליטת היורשת בת ה-61, שזכתה בכינוי "אשת הברזל" לא רק בגלל הסחורה שבנתה את ההון המשפחתי אלא גם בזכות אישיותה הבלתי מתפשרת.
עד כה, הנקוק הרוויחה את רוב הכנסותיה מתמלוגים על עפרות ברזל שנכרו ברישיונות ממשלתיים לחיפושים ופיתוח שטחים באזור פילברה במערב אוסטרליה שבוצעו על ידי חברות כרייה כמו ריו טינטו. אך על ידי שיתופי פעולה עם יצרניות פלדה ביפן, טייוואן ודרום קוריאה, וביצוע עסקת המימון הגדולה ביותר אי פעם בעולם למכרות, ריינהרט הופכת את החברה שנוסדה לפני 60 שנה על ידי אביה ליריבה של ריו טינטו, BHP ביליטון ו-ואלה הברזילאית - שלוש חברות הכרייה הגדולות בעולם.
אחרי בום ההשקעות הגדול ביותר בתעשיית הכרייה מאז הבהלה ההיסטורית לזהב בשנות ה-50 של המאה ה-19, שנולד בגלל התיאבון הבלתי מוגבל של סין לפלדה לבניית עריה, כל החברות הללו מרסנות כעת את ההשקעות שלהן ומקצצות בעלויות. ריינהרט, לעומת זאת, מבצעת את ההימור הגדול ביותר בקריירה שלה.
המבקרים שלה אומרים שמיזם הכתר שלה, שהיא מחזיקה 70% ממנו, לא יכול היה לצאת לדרך בעיתוי גרוע יותר, מאחר שהצטננות כלכלת סין מנמיכה את הביקוש לעפרות ברזל, המרכיב העיקרי בפלדה. מחירי עפרות הברזל צנחו ל-53 דולר לטון משיא של 190 דולר לטון ב-2011, וכמה אנליסטים צופים שרוי היל יתקשה לרשום רווח. "זוהי משוכה גבוהה מאוד בהתחשב בהשקעת ההון התחילי האדירה", אומר איבאן שפקובסקי, אנליסט סחורות בסיטיבנק.
השחיטה במחירי הקומודיטיז וההאטה בהשקעות בכרייה פגעו בכלכלת אוסטרליה, שצומחת כעת בקצב שנתי של כ-2%, מתחת לתוואי הרב-שנתי של כ-3%. גם ההון הפרטי של ריינהרט נפגע כתוצאה מכך. המגזין "BRW" מעריך את הונה של אשת הברזל ב-14 מיליארד דולר אוסטרלי (10.1 מיליארד דולר ארה"ב), ירידה משיא של 29 מיליארד דולר אוסטרלי ב-2012. באותה שנה הכתיר המגזין את יו"רית חברת הנקוק פרוספקטינג כאישה העשירה ביותר בעולם.
"כל מי שהיה בחברה שלנו באותו זמן, יחד עם אחרים מחוץ לחברה, חשב שזו החלטה לא נכונה", אומרת ריינהרט. היא מתייחסת לקניית הרישיונות לרוי היל על ידי הנקוק ב-1992. "פעלתי נגד ההמלצות של הצוות הבכיר ביותר שלי, אבל הייתי שותפה לחזון של אבי ולשאיפה שלו לפתח את העסק".
חיכוכים משפחתיים
הנחישות היציבה שלה ביחס לפיתוח רוי היל היא כמעט המשך טבעי של הקריירה שלה בעסקים, אבל היא גרמה לה להסתכסך בצורה מהדהדת עם חברים, יועצים ואפילו בני משפחתה.
בנוסף לאתגרים של מימון ופיתוח המכרה, ריינהרט נתבעה על ידי שניים מארבעת ילדיה, שמבקשים מבית המשפט לשלול את הבעלות על כמה מזיכיונות עפרות הברזל הרווחיים ביותר, ביניהם רוי היל, מחברת הנקוק ולהפחית את החזקת השליטה של אמא שלהם מ-76% ל-51%.
הסכסוך המשפחתי הקשה מהווה הסחת דעת לחברה כשהיא נערכת לעבור לשלב הפקה. אם ריינהרט תפסיד בבית המשפט שהדיון בו עדיין לא החל, אחיזתה בהנקוק תהיה חלשה בהרבה.
ג'ון הנקוק, הבן היחיד שלה (שלו שלוש אחיות), אומר שאמו "הייתה אמורה לשמור על האינטרסים שלנו. במקום זאת היא העבירה נכסים מהקרן שלנו". דובר של חברת הנקוק דוחה את הטענה הזו ואומר שהיא תופרך בבית המשפט.
בהליך משפטי נפרד במאי השנה, ריינהרט איבדה את השליטה בקרן המשפחתית בשווי מיליארדי דולרים שהיא במוקד הסכסוך, כאשר השופט מינה את בתה הבכורה ביאנקה - היחסים ביניהן מנותקים - לנאמנה של הקרן. הסכסוך מיקד את תשומת לב התקשורת בטייקונית הכרייה שהתרחקה כל חייה מהתקשורת, והשנה הופקה בטלוויזיה באוסטרליה מיני-סדרה בשם "בית הנקוק".
ריינהרט הגיבה לשידור הסדרה בהגשת תביעה נגד ערוץ תשע וקורדל ג'יגסאו, חברת ההפקה שיצרה את הסדרה. התביעה עדיין נדונה בבתי משפט, יחד עם תביעות נוספות שנועדו לשמור על שליטתה בעסקי החברה, להגן על שמה הטוב ולהקשות על מתנגדים.
"היא אדם שליטתי מאוד", אומרת אדל פרגוסון, שכתבה ביוגרפיה על ריינהרט ללא הסכמתה. "היא גם לא נרתעת מהליכים משפטיים - לא רק הגשה של תביעות אלא גם ערעורים כל הדרך לבית המשפט העליון".
אחרי מותו של האב לנג הנקוק ב-1992, ריינהרט ניהלה מאבק משפטי על הירושה עם אלמנתו, רוז פורטוס. מתוך אמונה שאשת הניקיון הפיליפינית לשעבר זירזה איכשהו את מותו של אביה, היא הקדישה שנים למאמץ לשכנע את התובע הכללי במערב אוסטרליה לחקור את נסיבות המוות. כאשר החקירה נערכה לבסוף ב-1999, חוקר מקרי המוות מצא שמותו של הנקוק נבע מסיבות טבעיות. שתי הנשים הסדירו את המחלוקת המשפטית ביניהן ב-2003.
"אני לא בטוח שהוגן לומר שהתדיינות משפטית היא אובססיה של ג'ינה", אומר רון מנרס, ידיד של ריינהרט. "הייתי אומר שהיא רואה את רוב הבעיות המשפטיות שצצות כמו שפרה רואה את הזבובים שמטרידים אותה והיא צריכה לסלק אותם בנפנופי זנב".
ריינהרט משתמשת בהונה כדי להגן על המוניטין שלה, להשפיע על פוליטיקאים ולקדם את אידיאולוגיית השוק החופשי שלה, אומרת פרגוסון. היא זועמת על הסיקור התקשורתי של ענייניה ועל הוויכוח על השינויים האקלימיים, נושא שבו היא תומכת בדעת הספקנים. לכן היא קנתה 18% מקבוצת פיירפקס - אחת מקבוצות העיתונים הגדולות והליברליות ביותר בשלב מסוים - אך מכרה את ההחזקה הזו בתחילת 2015.
כבעלת המניות הגדולה ביותר בקבוצה היא דרשה מושבים במועצת המנהלים, אך נענתה בסירוב מפני שלא הסכימה לחתום על האמנה של העצמאות המערכתית. הנקוק פרוספקטינג מכרה כאמור את ההחזקה, אבל לא בשקט. עם המכירה היא פרסמה הודעה שלפיה לקבוצת המדיה הזו "אין תוכנית אמיתית להחיות את עצמה".
בשנת 2010, ריינהרט המיליארדרית השתתפה במימון קמפיין נגד מס הכרייה שתכננה ממשלת הלייבור דאז, שעזר להחליש את כוחו הפוליטי של ראש הממשלה דאז, קווין רוד.
"בתקופתו של טוני אבוט (עוד ראש ממשלה לשעבר), המפלגה הליברלית הייתה במיוחד שבויה של האינטרסים המיוחדים, וג'ינה ריינהרט הייתה חלק מזה", אומר וויין סוון, חבר פרלמנט ממפלגת העבודה שכיהן כשר אוצר בימיו של קווין רוד.
"התנגדתי למדיניות גרועה כפי שכל אזרח אחראי ועסק אחראי צריכים להתנגד", אומרת ריינהרט בתגובה, ומגינה על התנגדותה לרעיונות המיסוי של הלייבור. "מס הפחמן באטמוספירה ומס הכרייה היו שניהם מדיניות גרועה, שביחד עמדו להפוך את אוסטרליה למדינה של רגולציה גדולה מדי עם פחות תחרותיות של עלויות.
לקחים קשים
לפי ההגדה הרשמית של החברה, האב הנקוק גילה מרבצים גדולים של עפרות ברזל כאשר הוא טס בגובה נמוך מעל פילברה במטוס אוסטר שלו כדי להתחמק מסערה. הוא רשם את זכויות הגילוי שלו, המשפחה צברה הון, וריינהרט אומרת שאוסטרליה המערבית הפכה למדינת מחוז שמחזיקה את עצמה מ"מדינה שהייתה תלויה בנדבות".
להנקוק היה חזון של פיתוח מכרה עפרת ברזל משלו - עסק מסוכן יותר אך גם רווחי יותר בפוטנציה מאשר הישענות על תשלומי תמלוגים של חברות כרייה. אבל כשהוא הלך לעולמו ב-1992 הוא לא גייס את הסכומים הענקיים הנחוצים למימוש החלום, והחברה הייתה בחובות גדולים.
"גברת ריינהרט הייתה יורשת, אבל היא ניערה את החברה והצילה אותה מסף של קריסה בעקבות כמה החלטות גרועות שקיבל אביה, ובנתה אותה מחדש", אומר ג'ון מק'רוברט, הביוגרף המוסמך שלה.
אבל בעוד שהיא ירשה את הגנים היזמיים ואת גישת המעורבות בכל פרט קטן בעסקים של אביה, הקולגות שלה מתעקשים לטעון שהיא איננה מהמרת. ב-2012 היא מכרה 30% ממיזם רוי היל לחברת מרובני היפנית, לפוסקו הקוריאנית ולצ'יינה סטיל הטייוואנית כדי להתחלק בסיכוני המיזם ולהבטיח לו לקוחות גדולים . באותה עת היה מחיר עפרות הברזל גבוה מ-100 דולר לטון, ונשקפו למיזם שולי רווח גבוהים.
שלוש יצרניות הפלדה השותפות חתמו על התחייבות לרכוש מחצית מתפוקת עפרות הברזל של רוי היל, ועוד 43% מהתפוקה מחויבים מראש בחוזי אספקה, רובם לסין. לכן, רק 7% נשארים חשופים למחירי הספוט (אספקה מיידית) של עפרות ברזל.
כושר המיקוח הזה הודגם כבר בשלב מוקדם. ב-2005 חסמה ריינהרט את ענקית הכרייה אנגלו-אמריקן, ששאפה להפוך לשחקנית ראשית בשוק עפרות הברזל של פילברה, וזכתה במאבק משפטי לקנות את חלקה של חברה זו במיזם משותף ששתי החברות עמדו להקים, הופ דואונס. מאוחר יותר היא שיתפה פעולה עם ריו טינטו בעסקה על הופ דואונס, שהניבה מיליארדי דולרים של רווחים והניחה את היסודות לפיתוח רוי היל על ידי חברת הנקוק.
"עבודה קשה היא חלק מהדי.אן.איי. שלה", אומר סם וולש, מנכ"ל ריו טינטו וידיד של ריינהרט. "היא לא קיבלה שם דבר מוכן".
אבל כשהיא על סף הגשמת שאיפת חייה, יחסיה הקשים של ריינהרט עם שני ילדיה הבכורים, ג'ון הנקוק וביאנקה ריינהרט, מאיימים להקטין את הונה ולהרפות את אחיזתה בחברה שהיא ניהלה בצורה כה אפקטיבית מאז מות אביה.
במאי זכו ג'ון וביאנקה במאבק המר שנמשך שלוש שנים מול אימם על השגת השליטה בקרן שהשאיר להם הסב המנוח, ששולטת בכמעט 24% מהנקוק פרוספקטינג. במהלך הדיונים התברר שריינהרט דחתה בחשאי את המועד שבו הם יכלו לממש את נכסי הקרן לשנת 2068 מבלי לספר על כך לילדים. מאוחר יותר היא הזהירה אותם שהם יפשטו רגל אם הם יממשו נכסים של הקרן בגלל חוקי המס, ושיגרה אליהם יועצים של PwC כדי להסביר להם את המצב.
השופט פול ברירטון פסק שריינהרט "יצאה מגדרה" כדי לשמור על השליטה בקרן המשפחתית, וכי היא "הפעילה לחצים אדירים והשפעה רבה כדי לעשות זאת". לדבריו, כמה מהפעולות שנקטה האם "היו קרובות להפחדה" והיא "תפעלה" את PwC להעניק ייעוץ שהיה מנוגד למידע שהיא כבר מסרה לבני המשפחה.
אבל השופט הזה דחה את הטענה שריינהרט שינתה שלא בתום לב את חוקת חברת הנקוק פרוספקטינג ב-2006 לרעת המוטבים של הקרן המשפחתית.
"הבעיה היא שהיא מעולם לא יכלה להבין את ההבדלים בין ניהול חברת הנקוק ולהיות נאמן של הקרן שלנו", אומר ג'ון הנקוק, שטוען שאמו הפחיתה את התשלומים של הקרן לילדיה מאז שהם הסתכסכו באמצע העשור שעבר.
"המחשבה שלה היא שהיא יכולה לעשות כל דבר כדי לפתח את מכרות עפרות הברזל, אבל היא לא יכלה להשיג את זה בלי לרמוס את הזכויות שלנו ואת רצונו של הסב שלנו", לדבריו.
ג'ון וביאנקה מנהלים כעת תביעה נוספת, שטוענת שאמא שלהם העבירה באופן לא חוקי את הופ דואונס ואת רוי היל - שני הנכסים השווים ביותר - מהקרן המשפחתית לחברת הנקוק. הם טוענים גם שהקרן צריכה להחזיק ב-49% מחברת הנקוק, יותר מפי שניים מההחזקה הנוכחית שלה, כאמור 24%.
אם הילדים יזכו בתביעה הזו, הם יקבלו את מרבית הרווחים משני הנכסים, ולא אמא שלהם, שלא הצליחה עד כה להביא לביטול התביעה בנימוק שאין לה בסיס.
בהודעה של חברת הנקוק פרוספקטינג נאמר: "הנושאים הללו נדונים כעת בבית משפט". החברה הוסיפה ש"לא ראוי להגיב עליהם כעת. הנושאים הללו יידונו בפורום המתאים". עוד נאמר ש"מצער ומאכזב מאוד שצד אחד להתדיינות בחר לדון בנושאים הללו מחוץ לבית המשפט, בייחוד מפני שההשקפות שלו מראות התייחסות מעטה מאוד לדיוק בפרטים או התייחסות לנושאים האמיתיים שבמחלוקת".
בראיון לערוץ ABC אמרה ריינהרט שילדיה לא העריכו את מאמציה לבנות את העסקים ולהגדיל את הערך של הנכסים של הקרן המשפחתית, ורמזה שפעולותיה נועדו לגרום להם לעמוד על רגליהם.
"אומרים שאם אתה נותן לילדיך יותר מדי, הם אינם נהנים מהעבודה. הם רק רוצים עוד דברים שהם לא הרוויחו שימשיכו ליפול אליהם מהשמיים", אמרה ריינהרט.
משקיפים חיצונים אומרים שהסכסוך המשפטי זועק להסדר, שיבטל את הסחת הדעת היקרה לחברת הנקוק בדיוק כאשר רוי היל עובר לשלב ההפקה. אבל עם עשרות מיליארדי דולרים על כף המאזניים, ורגשות כה טעונים בשני הצדדים, אי אפשר לחזות את התוצאות.
"היחסים שלי עם אמי הם מורכבים. לפעמים אני חושב שהם לא ניתנים לגישור, בייחוד מפני שכל הקשיים שהיא הציבה בפנינו היו כה מיותרים", אומר ג'ון הנקוק. "אבל ביאנקה ואני מזהים את תרומתה לפיתוח נכסי המשפחה. תמיד אמרתי שנתפקד טוב מאוד כצוות".
המכרות של גינה ריינהרט
כתבות
ני"ע
