משחקי הלחץ בהם נתונים האנשים שמנהלים את הכסף שלכם

אחרי שלושה רבעונים בשנת 2015, ניתן לומר שבאופן לא מפתיע חווינו שינויי מגמות בכל אחד מהאפיקים וממסלולי ההשקעות הקיימים. מדדי המניות עשו דרך יפה בתחילת השנה, עם תשואות דו-ספרתיות נאות, שהגיעו לשיא בתחילת אוגוסט, ומאז עשו את הדרך למטה, תוך שהם מוחקים את מרב העליות. אג"ח המדינה עברו את היפוך המגמה שלהם בתחילת מאי. מאז מחקו איגרות החוב הממשלתיות שני שלישים מעליות תחילת השנה, וגם התל בונד 60 (החוב הקונצרני המדורג) הגיע לגבוה השנתי שלו ב-24 באפריל, ומאז - מרוב העליות נשאר הרבה אבק.

התנודות החריפות הללו יוצרות גירוי לא פשוט להתמודדות אצל לקוחות ההשקעות, המבקשים לשנות את פרופיל הסיכון או את מדיניות ההשקעה, מתוך מטרה להצטרף לעדר המצוי כביכול במסלול נכון יותר. המגמה הזו בולטת בעיקר בפיקים השליליים, שבהם הלחץ עובר לקדמת הבמה. דוגמת לחצים כאלו הכרנו בחודשי אוגוסט וספטמבר האחרונים, שבהם נפתחו מהדורות החדשות עם מדדי שוק ההון.

כספורטאי מקצועני בעברי אני יכול לספר על הרצאה שעברתי כילד ממאמן הנוער של ברצלונה, שהגיע להתארח בישראל. בהרצאתו הוא סיפר שאצלם באקדמיית הכדורגל הם מלמדים את הילדים קודם כל להפסיד, לפני שמלמדים אותם איך לנצח. לטענתו, מי שלא יודע להתמודד עם הפסד, יתקשה לנצח בטווח הארוך, כיוון שהוא יונע מתוך פחד שיצית לחץ מיותר, ושיפגע בסופו של דבר בשיקול הדעת האינסטינקטיבי.

כשמקבלים גול צריכים לדעת להמשיך עם אותה תוכנית משחק, לעיתים לערוך התאמות קלות לתוכנית, ולנצח בסופו של דבר 2-1 (התיאוריה שלו משום מה לא כוללת את הנבחרת הלאומית שלנו, שרק ממשיכה לחטוף אחרי הגול הראשון. זה כבר עבודה לפרויד).

היכולת לשמור על שיקול דעת גם בתקופות שסיר הלחץ עולה על גדותיו נמצאת למעשה בתחילת הדרך של תיק ההשקעות, כשתמהיל ההשקעות ופרופיל הסיכונים נקבעים על-ידי מספר משתנים, וביניהם השימושים העתידיים, סיבולת הסיכון ובעיקר אופק ההשקעה.

אפיקי המניות לדוגמה, שחטפו את אש הלחץ מסין ומהחלטת הריבית בארה"ב באוגוסט ובספטמבר - הם אפיקים בעלי תוחלת תשואה חיובית בטווח הארוך. קודם כל, מכיוון שהם מבטאים את ערכן של החברות. בהחלט ניתן לראות תקופות שבהן החברות מתקשות לייצר ערכים, אך מנגד לא ייתכן מצב שבו רוב החברות לא מציגות צמיחה ארוכת-טווח לאורך ציר הזמן, כיוון שאז ניתן יהיה לסגור את החברות, ויחד איתן את הכלכלה.

המשקיעים שנמצאים במסלולים המנייתיים לטווח ארוך יכולים לוותר על הציפרלקס בלילות גם אחרי חודשים כמו אוגוסט וספטמבר, שקצרו מעל 10% משווי האפיק, ואילו המשקיעים שניסו מזלם לטווחים קצרים יותר אינם צריכים לבוא בטענות לסינים או לפד, אלא להחלטה להיכנס למסלולים אלה לטווח השקעה קצר, ולהמר על מחירי הנכסים שנרכשו ביום שיבקשו לקרוא לכספם.

פיזור מול הימור על פוזיציה

יחד עם זאת, שיקול דעת בהקצאת נכסים מתבטא קודם כל בהחלטות פיזור האפיקים, כמו גם הנכסים, אל מול האלטרנטיבה להמר על פוזיציה מסוימת. פיזור אפיקי נמוך שקול לטיפוס על עץ בלי להעיף מבט אם יש בו סולם לרדת בהמשך. הפיזור האפיקי יוצר למעשה הגנות טבעיות בתיקים, ובפיק שלילי מדגיש למעשה את הלבן בין 50 הגוונים של האפור.

בגרף הראשון המצורף ניתן לראות את הצניחה במדד S&P 500 האמריקאי בחודשי אוגוסט וספטמבר, לצד עלייה במחירי איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, הנקובות בדולר ומשמשות מקלט לכספים הבורחים מהמניות. זהו תהליך Risk Off קלאסי, שבו הלחץ מזרים כספים מהשקעה בתאגידים אל המקלט הדולרי.

כפועל יוצא מכך, גרף 2 מתאר את תמונת הראי בין מדד המניות המקומי לשער הדולר באותם חודשים.

גרף 3 משלים את התמונה המקומית של הבריחה מסיכון, וניתן לראות את החוב הממשלתי השקלי שטיפס ב-0.8%, וזכה לביקושים מצד כספים שיצאו מחוב החברות, שירד בשיעור דומה.

פיזור הנכסים בין האפיקים בדוגמאות בשילוב עם חשיפות יתר ו/או חסר לפי התפיסה האנליטית של מנהל התיק מאפשרים לתת דגש לתפיסת השוק של המשקיע, במקביל להקטנת הפסדים במידה שהתפיסה אינה מתממשת, או מבשילה באיחור.

בסופו של דבר, הפיזור הנכסי והאפיקי יוצר הגנות טבעיות בשוק, ואמור למנוע ביצוע מהלכים אגרסיביים הנובעים מלחץ, ולייצר ניהול עקבי תוך התאמות קלות לאורך זמן. מובן שלא ניתן לפסול התאמות אגרסיביות, הנובעות משינויי טעמים כאלו ואחרים, אך רצוי להיזהר בתקופות שבהן התנודתיות משפיעה על קבלת ההחלטות באופן יומי/שבועי/חודשי, וכמובן שרצוי שהטעמים לא ישתנו בצורה אקראית המגיבה לתנודות השווקים.

* הכותב הוא מנכ"ל נוסטרו החלטות השקעה בע"מ. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

 מדד