המודיעין האמריקאי חשף, ב-2012, כי מטוס ישראלי הצליח לחדור לאיראן ולשוב בשלום. בכירים בבית הלבן האמינו, כי הטיסה היתה תרגיל הכנה לקראת פשיטת קומנדו ישראלית על האתר הגרעיני המבוצר פורדו. ממשל אובמה חשש, שישראל עלולה להצית מלחמה אזורית והחליט לשלוח לאזור נושאת מטוסים שנייה ולהעמיד במצב הכן מטוסי קרב, במקרה שיתרחש הגרוע מכל. כך מגלה היום (ו') "וול סטריט ג'ורנל" בכתבה על הידרדרות היחסים בין ירושלים לוושינגטון.
אי אמון הדדי אפיין את היחסים בין שתי המדינות, אומר העיתון. לכל אחת מהן היה מה להסתיר מרעותה. פקידים אמריקאים קיוו שיעלה בידם לרסן את ישראל עד שיצליחו לקדם את המו"מ על הסכם גרעיני עם איראן, שארה"ב השיקה בחשאי. הפקידים חששו, שהההכנות לפעולה ישראלית הן מאמץ של נתניהו לתקוע טריז בגלגלי מדיניות החוץ האמריקאית, אומר ה"ג'ורנל".
אך במקום להידבר זו עם זו, העדיפו ארה"ב וישראל לשמור בסוד את כוונותיהן. כדי לחשוף את כוונות הצד האחר, הפעילו שתי המדינות את שירותי המודיעין שלהן זו נגד זו, טוען העיתון. הן רקמו תחבולות לא רק נגד איראן אלא גם האחת נגד האחרת. לאחר שהן פעלו יחדיו נגד איראן במשך כמעט עשר שנים, נוצר ביניהן קרע על רקע המחלוקת מה הדרך הטובה ביותר למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני: דיפלומטיה, פעולות חשאיות או מהלומות צבאיות.
פקידים ישראליים ואמריקאים אומרים, כי הם רוצים לשקם את האמון ההדדי אך הם מודים שזה לא יהיה קל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שומר לעצמו את הזכות להמשיך ולנקוט פעולות חשאיות נגד התכנית הגרעינית האיראנית, לדברי פקידים ישראליים בעבר ובהווה. התנהלות ישראלית כזו עלולה להציב את שירותי המודיעין של שתי המדינות על מסלול התנגשות.
בעוד שהיחסים בין נתניהו לנשיא ארה"ב אובמה החלו ברגל ימין, לאחר פגישתם ב-2007, הם החלו להידרדר לאחר שנתניהו שמע מפי מחוקקים רפובליקניים שאובמה הוא פרו-ערבי. מידע על פגישות נתניהו עם המחוקקים דלף לבית הלבן, לדברי פקידים אמריקאים.
"תכנית הפעילות החשאית נגד איראן - כמו בניין בן 10 קומות"
זמן קצר לאחר שנכנס לבית הלבן, בינואר 2009, נקט אובמה צעדים כדי להפיג את חששות ישראל, אומר ה"ג'ורנל". בין השאר הורה הנשיא החדש למשרד ההגנה האמריקאי להכין אופציות צבאיות להתקפה על מתקן פורדו, ששוכן עמוק מתחת לצלע הר. אובמה גם סמך ידו על תכנית קיימת לפעילות חשאית נגד איראן, והרחיב את שיתוף הפעולה בין CIA לבין המוסד.
אנשי המוסד השוו את תכנית הפעילות החשאית נגד איראן לבניין בן 10 קומות: ככל שעולים גבוה יותר, הפעילות החשאית נגד איראן נעשית חודרנית יותר. אנשי CIA והמוסד עבדו יחדיו על על הקומות התחתונות, יודע העיתון לספר, אך האמריקאים הבהירו לישראלים שאין להם שום עניין לעלות לקומות העליונות. וכך, ההצעות הישראליות למוטט את המערכת הפיננסית של איראן, למשל, או, אפילו, להפיל את המשטר שם, לא זכו לתמיכה מהצד האמריקאי.
כמה פעולות חשאיות נוהלו באופן חד-צדדי ע"י המוסד, לרבות חיסול מדעני גרעין איראניים, אמרו פקידים אמריקאים ל"ג'ורנל".
הפגישה הראשונה של נתניהו ואובמה בלשכה הסגלגלה, במאי 2009, כמה שבועות לאחר שנתניהו נעשה ראש ממשלה, היתה קשה לשני הצדדים, נאמר עוד בדיווח. לאחר הפגישה, טלפנו עוזרי אובמה לשגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, כדי לתאם את ההודעות לעיתונות של שני הצדדים. דרמר הודיע להם שמאוחר מדי. נתניהו כבר החל לתת תדרוכים לעיתונאים.
נתניהו החל לנטות לכיוון של פעולה צבאית
בכל אופן, את התכנית להחדרת הווירוס סטאקסנט למערכת המחשוב של הצנטריפוגות באיראן ביצעו ארה"ב וישראל יחדיו, אך, שלא בתכוון, הווירוס גלש לאינטרנט. הישראלים רצו להמשיך ולהנחית התקפות קיברנטיות על מגוון גדול של מוסדות איראניים, אך גלישת הווירוס לאינטרנט גרמה לכך שאובמה נעשה זהיר יותר. הוא חשש לא רק מפעולת גמול איראנית אלא גם מנזק לכלכלה הגלובלית במקרה שהווירוס יתפשט ללא שום בקרה.
אך ישראל לא הסתפקה בכך. "להתקפות מקוונות ולפעילות חשאית בכלל יש מגבלות מולדות", אמר פקיד ישראלי בכיר שמצוטט בעיתון, "ואנו הגענו למגבלות האלה".
נתניהו החל לנטות לכיוון של פעולה צבאית, מוסיף ה"ג'ורנל", ודבר זה הפעיל פעמוני אזעקה בבית הלבן. חיל האוויר האמריקאי ניתח את מערכות הנשק והמטוסים שנדרשים להשמדת המתקנים הגרעיניים באיראן והגיע למסקנה שבידי ישראל לא נמצא הציוד המתאים. ארה"ב חלקה את ההערכה הזו עם ישראל, בין השאר כדי להניא אותה מלנקוט פעולה צבאית נגד טהראן.
אולם, על פי הדיווח, הישראלים לא שוכנעו ופרשו לפני האמריקאים תכנית פעולה: מטוסי תובלה עם חיילי קומנדו של צה"ל ינחתו באיראן, "יפוצצו את הדלתות (של מתקן פורדו), יחדרו פנימה ויחבלו בציוד הגרעיני בפנים". גורמים בפנטגון סברו שמדובר בפעולת התאבדות ולחצו על ישראל לתת לארה"ב אזהרה מוקדמת לפני ביצוע הפעולה.
הישראלים לא היו מוכנים להתחייב. "האם זה היה ניסיון ללחוץ על אובמה או שהישראלים באמת התקרבו להחלטה (לבצע את הפעולה)? אינני יודעת", אמר ל"ג'ורנל" מישל פלורוני, שהיתה אז תת שר הגנה לענייני מדיניות.
בינתיים, הגביר הבית הלבן את מאמציו הדיפלומטיים מול איראן ובדצמבר 2011 גישש ג'ון קרי, שהיה אז סנטור, אצל מנהיגי עומאן לגבי אפשרות ליצירת אפיק חשאי למגעים עם איראן. במקביל, לחץ הבית הלבן על הישראלים למתן את מסע החיסול של מדעני הגרעין האיראניים ודחה את בקשותיהם לפעולות חשאיות נמרצות יותר, לדברי העיתון.
אובמה אמנם הצהיר פומבית על נכונותו להפעיל כוח צבאי נגד המתקנים הגרעיניים של איראן כמוצא אחרון - "אני לא מבלף", הוא אמר במארס 2012 - אבל יועצי נתניהו לא השתכנעו. וכך, בתחילת 2012, דיווח המודיעין האמריקאי לאובמה על מספר רב של פגישות בין בין נתניהו לבין יועצים צבאיים בכירים. הפגישות עסקו בכל הנושאים שקשורים בפשיטה ישראלית פוטנציאלית - החל בלוגיסטיקה וכלה בהשלכות פוליטיות של פעולה כזו, גילו פקידים ישראלים לעיתון.
על רקע זה החלו סוכנויות המודיעין האמריקאי להגביר את מעקב הלוויינים שלהן אחרי טיסות של מטוסי חיל-האוויר. האמריקאים הצליחו להבחין, שטייסים ישראליים הוקפצו לכוננות בלילות חסרי ירח, שיקנו למטוסי חיל האוויר חופש פעולה גדול יותר בתנאי עלטה. המודיעין האמריקאי עקב אחרי תרגולי הפצצה של מטוסי חיל-האוויר ולמד, שהישראלים בודקים את מערכות ההגנה האווירית של איראן במאמץ לראות האם מטוסיהם יצליחו לחדור לאיראן בלי שיבחינו בהם.
מידע מודיעיני חדש על ישראל המשיך לזרום לסוכנויות המודיעין האמריקאית מדי יום, אך הוא הוא היה מקוטע או או כל כך רגיש עד שרק בידי פקידים אמריקאים מועטים היתה התמונה השלמה. פקידים אמריקאים אומרים עתה, כי רבים מהם נחפזו להגיע למסקנה שגויה, שהישראלים ערכו תרגול על יבש לחדירה אווירית לאיראן.
בקיץ 2012 ביקשה ישראל מארה"ב ציוד צבאי שעשוי להיות שימושי בהתקפה על איראן, אמר עוד העיתון. בין היתר ביקשה ישראל פצות חודרות בונקרים במשקל 13.6 טונות, שתוכננו לפרוץ את שכבת הבטון של פורדו. נתניהו רצה ש"מישהו בממשל יסכים בשתיקה, או אפילו יאשר", מהלומה צבאית של ישראל, אר גארי סאמור, ששימש כמתאם של הבית הלבן לענייני פירוק נשק. "אך המסר של ממשל אובמה היה: 'אנו סבורים שהתקפה כזו תהיה משגה גדול'".
אובמה ונתנהו שוחחו בספטמבר 2012 ואובמה יצא משוכנע שישראל לא תתקוף לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב באותה שנה. באביב 2013, הגיעו פקידים אמריקאים בכירים למסקנה, שישראל לא היתה רצינית לגבי תכנית לתקוף בפורדו וייתכן שהישראלים פשוט בילפו. אהוד ברק, שצידד בהתקפה, אמר שנתניהו היה קרוב לאישור מבצע נגד איראן, אך שרי הממשלה והפיקוד הבכיר בצה"ל לא סמכו ידם על כך, לדברי פקידים ישראלים שמצוטטים ב"ג'ורנל".
כאמור, ישראל וארה"ב מוכנות עתה לפעול יחדיו כדי לבדוק אם איראן אכן מקיימת את תנאי ההסכם. אך לא ברור כיצד יגיב הבית הלבן אם הוא יחשוף תכנית ישראלית לפעולה חשאית נוספת נגד טהראן. אחד מסעיפי ההסכם מחייב את ארה"ב לסיע לאיראן למגן את מתקניה מפני חבלה. הסטייט דיפרטמנט טוען, כי סעיף זה אינו מכסה פעולות ישראליות פוטנציאליות. אולם מייקל היידן, לשעבר ראש CIA , אינו כל כך בטוח: "אם נלמד על תכנית ישראלית, האם חובתנו להזהיר את איראן? בהתחשב באינטימיות של יחסי ארה"ב - ישראל, זו תהיה בעיה מסובכת ביותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
