מחסור של 150 אלף דירות?!

"משבר הדיור זה לא המחירים. מחירי הדיור הם רק התוצאה. הבעיה היא מחסור של 150 אלף דירות. הפער בין היצע הדירות לבין המחסור בדירות כמעט בלתי אפשרי לצמצום" (אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור, יום חמישי האחרון).

ובכל זאת, עם כל הכבוד לבעיית ההיצע (האמיתית) של דירות בישראל, מוכרחים להרגיע עם המספרים המפחידים הללו. מישהו באמת חושב שחסרות פה 150 אלף דירות? 150 אלף דירות, כדי לסבר את האוזן, זהו המספר הכולל כיום של כל הדירות בפתח תקווה ובראשון לציון ביחד! אם כבר, מישהו חייב להגיד ליצחקי ולחבריו, שרק מעדכנים כל הזמן את הנתונים (כל מספר כמעט לוקח - חסרות 70 אלף דירות, 100 אלף דירות, 150 אלף דירות והיד עוד נטויה), שהצגת פער כזה בין מספר משקי הבית בישראל לבין מספר הדירות הקיימות בעיקר מלמד על מסדי הנתונים המעוותים שלנו, בוודאי הרבה יותר מעל כמות האנשים האדירה שגרה כביכול ברחוב.

נדמה שהמנטרה הקבועה אודות המחסור האדיר בדירות, כזה שכמעט ואין שום סיכוי לסגור אותו אי פעם, היא האחות הקטנה של קלישאה ותיקה אחרת - חסרה קרקע בארץ. בשני המקרים, מדובר בעיקר בפאניקה מופרכת, מוגזמת ומסוכנת.

לאמיתו של דבר, עליית המחירים היא כמובן גם בעיה של היצע, אבל ברור שהמנוע העיקרי שלה הוא קודם כל פסיכולוגי ופיננסי. לא המחסור ב-150 אלף דירות, מר יצחקי, אלא האיומים שלך מפניו (והריבית הנמוכה כמובן, זו שמעלה את מחירי הנדל"ן בשנים האחרונות כמעט בכל העולם, אבל שם לממשלה ולמטה הדיור באמת שאין כמעט השפעה).

אפשר כמובן להבין את החששות הגדולים של יצחקי, כמו של יתר קובעי המדיניות שלנו. הם שמעו את שפע ההבטחות הגדולות של הממשלות הקודמות להוריד את מחירי הדירות, והם מעדיפים למעט בהכרזות על השינוי המיוחל. אבל למה לזרוע פאניקה?

קחו את האיומים של יצחקי, תוסיפו להם את דברי מנכ"ל משרד השיכון, אשל ארמוני, שאמר באותו כנס קבלנים שהוא מגיע בכל בוקר לעבודה עם מצ'טה כדי להילחם בביורוקרטיה, ועכשיו נסו להילחם בפאניקה שעדיין מריצה אלפים לקנות כאן ועכשיו דירות בכל מחיר - כי אין הרי סיכוי לנצח באותה מלחמה אבודה של מחסור בדירות ובקרקע.