בכירי ענף הביומד זועמים על הפלישה האמריקאית לת"א

לאחר שאיבדה כשליש משוויה מתחילת השנה, מניית חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית מנקיינד (MannKind) טיפסה ביום שישי ב-4.6% בנאסד"ק, לאחר שהודיעה על כוונתה להירשם למסחר בבורסה של ת"א במסגרת הרישום הכפול.

מנקיינד, שנסחרת בשווי של 1.5 מיליארד דולר, תתחיל להיסחר בת"א השבוע, ותצטרף בין היתר למדד ת"א-75 ומדד הביומד. בכך היא הופכת לחברה האמריקאית השלישית מתחום מדעי החיים שמצטרפת לבורסה באחרונה, אף שאין לה כל פעילות בישראל. זאת, אחרי הרישום של החברות נבידאה וביוטיים. כמו בשני המקרים הקודמים, גם הפעם יועצי החברה היו עו"ד אילן גרזי ותמי חברוני ממשרד עו"ד פרל כהן צדק לצר ברץ; ורו"ח אורי בן אור, מנכ"ל CFO Direct.

מנקיינד עוסקת בגילוי, פיתוח ומסחור תרופות למחלות שונות, ויש לה כבר מוצר אחד שאושר לשיווק בארה"ב: Afrezza לטיפול בסוכרת, שמשווק בשיתוף עם חברת סאנופי. הזיקה הישראלית של מנקיינד היא עקיפה: אלפרד מאן, המייסד ויו"ר החברה שהוא גם בעל מניות עיקרי בה (37.8%), תרם בעבר להקמת מכון למחקר יישומי בטכניון, והוא גם בעל מניות בולט בקרן ההשקעות תעוזה שנסחרת בת"א.

נכון לסוף המחצית הראשונה, מנקיינד עדיין לא רושמת הכנסות, אך היא הצליחה לצמצם את ההפסד הנקי שלה ב-53% ל-59.6 מיליון דולר. המוצר המוביל שלה לטיפול בסוכרת משווק כאמור עם סאנופי, ובינתיים נראה שהוא לא צובר תאוצה בשוק, בלשון המעטה. מאז ההשקה בפברואר האחרון, ההכנסות שרשמה סאנופי מהמוצר היו כ-3.4 מיליון דולר, ולפי דיווחים בחו"ל, החברה הקפיאה גיוסים לצוות המכירות של המוצר. עם זאת, הערכות אחרות הן שסאנופי דווקא מתכננת לשים דגש על שיווק המוצר ב-2016.

מנכ"ל מנקיינד, הקאן אדסטרום, מסר כי בחברה "מאמינים שהרישום הכפול בבורסת ת"א יסייע לגוון את בסיס המשקיעים שלה, על ידי חשיפה ושיפור הנגישות למשקיעים ישראלים".

גם מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, ברך על המהלך: "למנקיינד קשר מיוחד לענף הביומד הישראלי, באמצעות מייסד החברה אלפרד מאן, מחלוצי תעשיית הביומד בארצות הברית, התומך במשך שנים ארוכות במסחור ופיתוח טכנולוגיות ישראליות. אני גאה כי חברה בעלת שווי שוק של מעל מיליארד דולר רואה את היתרונות המשמעותיים של המסחר בבורסה בת"א", מסר.

השפעה בעייתית על ת"א 25

הצטרפות החברות האמריקאיות לבורסה המקומית אמנם מהווה זריקת חמצן נדרשת לבורסה המתייבשת, ולאחר שנים של ירידה במספר החברות הציבוריות, כניסת חברות חדשות היא בהחלט מבורכת. יחד עם זאת, קשה להתעלם מהעובדה שהחברות האלה מגיעות לכאן כתוצאה מפרצה מסוימת. כחברות ברישום הכפול הן ממשיכות להיות כפופות לרגולציה האמריקאית ומנגד יכולות לגייס הון - או לפחות ליהנות מעלייה בשווי - כתוצאה מהרישום בת"א.

כשמדובר בחברה השלישית שעושה זאת בשבועות האחרונים - וייתכן שבדרך יש עוד חברות - זה כבר מתחיל להזכיר את התופעה של חברות הנדל"ן האמריקאיות שהגיעו לישראל כדי להנפיק אג"ח. הזיקה של החברות לישראל היא שולית עד אפסית (שוב, בדומה לחברות הנדל"ן, שמציגות לעיתים יזם יהודי שעומד בראשן), אך הרישום בת"א והכניסה המיידית שלהן למדדים מייצרים ביקושים למניותיהן, משום שתעודות הסל שעוקבות אחר המדדים מחויבות לרכוש את המניות (ביוטיים אף ניצלה את ההזדמנות לבצע גיוס).

בכל פעם שחברה חדשה נכנסת לאחד המדדים - ובמקרה של מנקיינד מדובר בחברה גדולה יחסית לחברות במדד הביומד המקומי, כך שמשקלה במדד יהיה גדול - תעודות הסל נדרשות למכור את מניות החברות האחרות במדד כדי להתאים את עצמן למשקלים החדשים, דבר שלוחץ כלפי מטה על מחירי המניות האחרות.

למעשה, במקרה של מנקיינד התופעה עלולה להשפיע גם על חברות שאינן חלק ממדד הביומד: בתמחורה הנוכחי, מספיקה למניה עלייה של אחוזים בודדים כדי להיכנס גם למדד המוביל של הבורסה, ת"א 25, ולדחוק ממנו החוצה את מניית הבנק הבינלאומי. במקרה כזה, שאלת ההטייה של המדד המוביל בבורסה למגזר אחד, מגזר הבריאות, תעלה ביתר שאת. כבר היום טבע, פריגו ואופקו מהוות כ-22% מהמדד, ובקרוב צפויה להיכנס אליו גם מיילן, בין אם במקום פריגו ובין אם לצידה.

"כמו פיל בחנות חרסינה"

"זה מקומם", אומר ל"גלובס" בכיר בתעשיית הביומד המקומית. "תעודות הסל שעוקבות אחרי המדדים נאלצות למכור את שאר המניות כשנכנסת עוד חברה ועוד חברה. ומדובר בחברות שלא מביאות דבר וחצי דבר לישראל, וכאלה שבחו"ל - בשווי הנוכחי שלהן - לא היו נכללות בשום מדד".

לדבריו, "חברה כמו מנקיינד, אם היא תיכנס למדד ת"א 25 ותקבל ביקושים של רבע מיליארד שקל מתעודות הסל - האם יום למחרת היא תחזר אחרי קופות הגמל הישראליות? אין לה שום מחויבות כלפיהן. בינתיים, במדד הביומד מנקיינד היא כמו פיל בחנות חרסינה, עם שווי כמו של 10 חברות ביומד ישראליות. משקלן של חברות ביומד מקומיות במדד הביומד יורד בהדרגה, עד שהן ייפלטו ממנו. היום אין שום מרכיב בבורסה שתומך בהישארות של חברה דואלית בארץ, והתופעה הזו רק מחריפה את זה. הבורסה הישראלית לא מתאימה היום לחברות צעירות שרוצות להנפיק בה, כי בגלל השווי לא יראו אותן, וגם החברות הקיימות נפגעות מכך שהבורסה 'מגיירת' את החברות הזרות".

בהקשר זה יש לציין כי בבורסה מקדמים בימים אלה שינויים באופן שבו יחושבו המדדים והמשקלים השונים של החברות בהם. אפשר להניח כי לאור השינויים הבורסה תידרש לטפל גם בנושא ההטייה של המדד המוביל, וגם בהשפעה הגוברת של החברות האמריקאיות על המדדים הסקטוריאליים.

 חברות הביומד האמריקאיות