שואבים כסף מהשוק

הבורסה בת"א אמורה למלא תפקיד מרכזי בצמיחתו של המשק. חברות ציבוריות מסתייעות בבורסה כדי לגייס כסף, לבצע השקעות ולהרחיב את הפעילות שלהן, וכך מתגמלות גם את בעלי המניות על ההצלחה. בחודשים האחרונים נראה כי הבורסה הפכה להיות כר פורה עבור חברות אמריקאיות הנרשמות למסחר במסגרת הרישום הכפול ושואבות נזילות רבה מהשוק. בדרך זו, הרישום של החברות הזרות, שהן כמעט נטולות קשר לישראל, פוגע בחברות המקומיות מחד, ומנגד אין להן כל תרומה לצמיחת הכלכלה המקומית.

לפני מספר חודשים נרשמו למסחר שתי חברות ביומד זרות - נבידאה וביוטיים. השתיים נרשמו לבורסה במסגרת המסלול המהיר, ותוך מספר שבועות נכנסו למדד ת"א 100 ולמדדים נוספים כמו הביומד והבלוטק. בסוף השבוע הזה, גם חברת הביומד מנקיינד הודיעה על רישום כפול וסביר להניח שבהמשך החודש גם ענקית התרופות מיילן תירשם למסחר בתל אביב, כחלק מהמהלך לרכישת פריגו.

תפקידה המרכזי של הבורסה הוא להוות פלטפורמה לחיבור בין הציבור לבין החברות הישראליות, לאפשר הזרמת הון למשק ולתמוך בצמיחת חברות אלו. כולנו היינו יותר משמחים לראות בת"א חברות ישראליות שפורחות מעבר לים, כמו צ'ק פוינט, מובילאיי, תרו, סודהסטרים, אבן קיסר ועוד. אן חברות כאלה יגיעו לכאן סביר להניח שגם המשקיעים יקבלו את פניהן בזרועות מושטות ובחיבוק חם.

אבל ישנו הבדל גדול בין החברות הללו - שמעסיקות כאן עובדים, משלמות מסים ותורמות לכלכלה - לבין החברות הזרות שרק נרשמות כאן למסחר. מה מביא חברה אמריקאית זרה לבצע רישום בבורסה הקטנה שלנו? סיבה אחת מרכזית: כסף פסיבי מצד תעודות הסל. חברות אלה יודעות שהן ייכנסו למדדי הבורסה בתוך זמן קצר וכסף פסיבי יזרום לכיוונן בהיקף משמעותי. אותו כסף שזורם למניות אלה, פוגע בכל יתר המניות במדדים והן נזרקות חזרה אל שוק הנמצא כבר היום בבעיית נזילות משמעותית. מלבד הירידה שהחברות הללו יספגו בערך המניה שלהן, המצב הזה גם יקשה עליהן לגייס כסף בעתיד, מה שיפגע גם בבעלי המניות ובחסכונות הפנסיוניים של הציבור.

פגיעה בזהות הישראלית של הבורסה

וישנו אספקט נוסף שכדאי להתייחס אליו, גם אם פחות נעים להודות בו: החברות הזרות שמגיעות לכאן הן ככל הנראה הפחות מוצלחות, ואלה שמתקשות לגייס כסף בארה"ב. הרי בתנאי השוק הנוכחיים אין כל מצוקת נזילות בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, וחברות טובות ומוצלחות יודעות לגייס מאות מיליוני דולרים בדיסקאונט קל על מחיר המניה. לחברות הבעייתיות, לעומת זאת, ישנו קושי לגייס כסף, ועבורן רישום בת"א מהווה דרך ליצור סביבן עניין ולעתים אף לגייס כסף (ביוטיים, למשל, גייסה כאן למעלה מ-30 מיליון דולר בחסות הרישום בת"א).

הפתרון, אם כן, הוא פשוט: על הבורסה לעצור את הכניסה האוטומטית למדדים מצד החברות הזרות, ויפה שעה אחת קודם. אם זה לא יקרה, סביר להניח שנראה ריצה של חברות בינוניות מינוס אל הבורסה המקומית שלנו, באופן שיפגע בזהות הישראלית ובתפקידה האמתי של הבורסה.

הערך המוסף שמקבלת הבורסה מהגדלת מחזורי המסחר כתוצאה מרישום של חברה זרה, קטן עשרות מונים מהנזק שהרישום הזה גורם לכל יתר החברות שעדיין מאמינות שהבורסה בת"א היא קרש קפיצה עבורן לעולם. כבר היום, משקיעים בחברות דואליות ישראליות שואלים את עצמם ואת החברות, האם לא עדיף להימחק מהמסחר בת"א, תופעה שאם תצבור תאוצה יכולה להנחית מכת מוות על המסחר באחוזת בית.

איש לא טוען שצריך למנוע באופן מוחלט את הגעתן של החברות הזרות, אבל בהחלט יש מקום לדרוש מהן הוכחת רצינות. אם חברה זרה באמת רוצה ומאמינה בפלטפורמה שמספקת לה הבורסה בתל אביב, היא יותר ממוזמנת לעשות זאת במסגרת חוק הרישום הכפול. אבל על הבורסה לתקן את תקנות המדדים כך שחברות אלו לא ייכנסו אליהם במסגרת המסלול המהיר, אלא רק לאחר תקופת המתנה של שנתיים. בזמן הזה, החברה תכתת רגליים בין הגופים המוסדיים, תציג בפניהם את מרכולתה ותנסה להשיג את אמונם - כמו עמיתותיה הישראליות.

ככלל, מוטב שהבורסה תחשב מסלול מחדש ותתחיל להשקיע מאמצים בהבאתן לארץ של החברות הישראליות שכיום פורחות בארה"ב. לאלה תהיה תרומה משמעותית יותר לצמיחת המשק, וגם המשקיעים ישמחו לראותן על המסכים.

הכותב הוא נשיא חברת פלוריסטם ויו"ר משותף של ה-IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות