גלנט: "נצנן את מחירי הדירות. בכמה? אני לא יודע"

"היום יפתחו ההצעות במכרז מחיר למשתכן בקרית מוצקין. כמו שהיה בשבוע שעבר בעפולה. יש 1,028 יחידות דיור במתחם כורדני. במצב עניינים רגיל היתה המדינה משווקת 200 יחידות דיור, ואחר כך שהמחירים עולים הייתה משווקת עוד 200 יחידות דיור וכך הלאה. אנחנו אמרנו שאם מחיר הקרקע הוא נניח 200 אלף שקל. אנחנו הורדנו אותו ב-120-150 אלף שקל. נתנו הנחה לקבלנים", כך אמר היום (ב') שר השיכון והבינוי, יואב גלנט, בדיון שהתקיים בוועדת הכספים של הכנסת שעסק בתקציב 2015-2016 למשרד השיכון והבינוי.

גלנט המשיך עוד: "קבענו לוח זמנים קבוע במכרז וגם התחרות היא על המחיר הנמוך. ככה קבלן הופך להיות קבלן ביצוע, הוא יבנה, ולא יספסר בקרקע. אנחנו מקווים שזה יוזיל את המחירים כמו שצריך. היו קריטריונים בעבר לתוכניות הדיור ואנחנו הורדנו הכל והשארנו רק אחד. למי שאין דירה. גם הם הוא חרדי או חילוני, אם שירת בצבא או לא. תוכנית מחיר למשתכן תשפוך מים קרים על המחירים הגבוהים ותצננן אותם. בכמה? אינני יודע". 

"בשמונה השנים האחרונות עלו מחירי הדיור ב-100%, מתוך זה בשנתיים האחרונות ב-20%", המשיך גלנט. "מחצית מאוכלוסיית המדינה גרה בין חדרה לאשדוד ולעניין הזה השפעות מרחיקות לכת, גם גיאו פוליטיות וגם בתחום התשתיות. בנוסף, במדינת ישראל לוקח 15 שנים להקים שכונה מרגע שמקבלים את ההחלטה עד האכלוס של הדירה הראשונה. רק לשם ההשוואה, במערב אירופה וארצות הברית מדובר ב-5 שנים ובסינגפור 3 שנים בלבד. אנחנו מנסים לשנות את זה".

גלנט התייחס לעוד נושא שמשרדו עוסק בו - הדיור הציבורי, ואמר: "לגבי הדיור הציבורי, רוב הכסף שהיה אמור לשמש את המדינה לרכוש עוד דיור ציבורי לא יועד למטרה זו בעבר. נכון להיום יש כ-60 אלף יחידות דיור בדיור הציבורי לעומת למעלה מ-200 אלף לפני שנים. צריך להבין שכמות האוכלוסיות החלשות גדלה בשנים האחרונות לצד הגידול האוכלוסיה הכללית. אני חושב שהמינימום של המינימום הוא שהמדינה צריכה לרכוש 1,000 יחידות דיור בכל שנה".

"עמוק בתוך המשבר"

אורלי לוי אבקסיס, חברת הוועדה, שיבחה את השר גלנט על עיסוקו בתחום הדיור הציבורי אך במקביל דיברה על נושא אחר שהוא הקושי של הזוגות הצעירים להשיג היום הון עצמי נדרש לרכישת דירה. "יש בעיה אמיתית לזוגות צעירים להשיג את ההון העצמי לרכישת דירה", אמרה לוי-אבקסיס בדיון. "צריך 75% וזה קשה. כולם יודעים היום שההון העצמי הזה לא מגיע בדרך כלל מאותו זוג צעיר אלא מהמפשחה או מהלוואות. והם מסתבכים עם זה כי ההלוואות בריביות מטורפות. במקביל אני שומעת ממשרד האוצר שמי שאין לו הון עצמי שימשיך לשכור דירה. אנחנו היום סוללים את הדרך לפנסיונרים הומלסים, כי לא יהיה להם כסף לרכוש דירה. צריך ךפתוח את נושא ערבות המדינה על המשכנתא. אני מקווה שתהיה חוויה מתקנת בתחום הדיור ממה שעברנו בשנתיים האחרונות".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) אמר בדיון: "אני מברך על איחוד הסמכויות. אין משרד שעשה יותר צרות מהמשרד להגנת הסביבה ואני מקווה שזה יאפשר בנייה זריזה יותר. הגנת הסביבה מאוד חשובה אבל המינון הוא החשוב. ריכוז הסמכויות לא פתר את רוב הבעיות עדיין. אם לא יחליפו חלק מהאנשים, שפשוט עברו ממשרד למשרד אבל לא שינו את דרך פעילותם, המצב יישאר כפי שהוא. אישור התבע"ות הוא עדיין בצב שאי אפשר לקבל".

פרופסור מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) הוסיף: "אנחנו עמוק בתוך המשבר. המחאה החברתית פרצה לפני יותר מארבעה שנים וזו הייתה מחאת אוהלים. לאור זאת יש שאלה אמיתית האם יש בכח התוכניות לעשות שינוי. אנחנו לא רואים היפוך הציפיות וזה סימן רע. צריך לקחת את זה בחשבון. צריך שתהיה תוכנית לחמש שנים הקרובות לסגור את הפער בין הביקוש להיצע.  יש שכבה רחבה בציבור הצעיר שלא יכול להרשות לעצמו לרכוש דירה. צריך דיור בר השגה. אני מבין שכל התוכניות לשכירות לטווח ארוך, זה לא דיור בר השגה. צריך טווח ארוך אבל צריך גם מחיר שמותאם לצעירים. זה לא קיים היום בישראל וזה קיים כמעט בכל העולם, אפילו במרכז הקפיטליסטי של העולם. מי שאין לו הון עצמי לרכוש דירה, לא בטוח שצריך לרכוש, אבל צריך אלטרנטיבה". 

דובר נוסף בדיון היה מנכ"ל משרד השיכון והבינוי אשל ארמוני. ארמוני התייחס בדבריו לתוכנית מחיר למשתכן כמו גם לפרויקטים של התחדשות עירונית. "נכון להיום הזמן שלוקח לתכנן לא סביר. עובדים על זה היום במינהל התכנון כדי לקצר תהליכים. אבל זה לא מספיק. גם בפיתוח יש בעיות. אי אפשר לשווק לפני שכל החסמים נפתרו. צריך להגיד לאוצר להביא את הכסף או לוותר על החסמים הללו. במקביל, גם העיריות הן חסם או שותף, תלוי איך מסתכלים על זה.

"ראש עיר אומר, מה? עכשיו אני אשווק 7,000 יחידות דיור? מה עם מבני ציבור? מה עם הארנונה? ובשביל זה יש את הסכמי הגג. חברי הכנסת שאלו כאן האם יש למשרד השיכון והבינוי תוכנית? יש תוכנית, ויש גם כסף. במחיר למשתכן, יהיו 50 אלף יחידות דיור בשנתיים בהוזלה משמעותית. זוג צעיר יוכל לרכוש דירה בעפולה ב-600 אלף שקל. אני חייב להגיד שעוד לא הצלחנו, אנחנו מראים תוכניות. אבל אני אומר תנו צ'אנס, תנו לנו אפשרות להצליח. יש תוכניות, ובמסה גדולה. אם זה יצליח, זה ישפיע על הציפיות ובטווח הזמן הקצר והבינוני אולי נראה בלימה של המחירים. אבל זו לא המטרה הראשית, אלא גדלת ההיצע ומימוש תוכנית מחיר למשתכן", לדבריו.

כאמור, ארמוני התייחס גם לנושא ההתחדשות העירונית, עם דגש על פינוי בינוי ואמר: "אנחנו רואים ערים שלמות שיש בהן שיכונים גדולים. כמה זמן עוד יוכלו להתגורר בדירות הללו? חדרי המדרגות מתפוררים. הפתרון נעוץ בפינוי בינוי. למה לא קרה? הרי אנשים רוצים את הפרויקטים. אבל אין מודל כלכלי, בעיקר איפה שערך הקרקע נמוך. כי איפה שערך הקרקע נמוך רוצים לעלות גבוה עם הבניינים החדשים וזה יוצר לחץ על הרשות המקומית. נוצר מצב שכדי לעשות מספרים גדולים צריך מודל כלכלי כלפי היזם וגם כלפי העירייה. לכן נכניס שיפורים בחוק להקמת רשות התחדשות עירונית. נייצר מהלכים של קרקע משלימה, ונעשה תוכניות להתחדשות עירונית שקושרות בתוך הסכם גג להתחדשות עירונית אל מול השכונות החדשות".