"הקשר בין עמל כפיים לכסף לא קיים אצל ילדים"

כמו כל הורה, גם רותי קינן, מחברת ספר הילדים "נילי תקני לי" (הוצאת סירקיס), פגשה לפני מעט פחות מ-30 שנה את הפזמון החוזר אצל הילדים בגילאי סוף הגן ובית הספר היסודי - "אמא, תקני לי".

"הבנות שלי היו קטנות ו'אמא תקני שלי' היה משפט מפתח בבית", היא משחזרת בריאיון ל"גלובס". "אז החלטתי לכתוב את מה שחוויתי כל הזמן. בהתחלה סיפרתי להן את זה בעל-פה, בלי התחלה וסוף. פתאום, תוך כדי כתיבה, הבנתי שזה טקסט שמסביר איך מתנהל בנק. ילדים לא מבינים איך זה עובד. הם אומרים: 'מה הבעיה אמא? אם אין לך בארנק, תלכי לבנק', כמו שכתוב בספר. "כשהספר יצא לאור, היו ביקורות משבחות. אמרו 'איזה יופי שאפשר ככה להסביר לילדים', אבל הפואנטה היא שהילדים הבינו, אבל להגיד שזה עזר? זה לא עזר. הרצון נשאר ובהתאם גם הבקשות לקנות".

זה לא הפריע לספר להפוך למעין קלאסיקה ולהימכר מאז כבר בכ-100 אלף עותקים. לפני 5 שנים הוא נהנה מגל חדש. על רקע תוכנית "דן חסכן" של בנק הפועלים, הבנק הזמין עשרות אלפי עותקים מהספר, ובאותה הזדמנות הוא גם תורגם לערבית.

נדמה כי חינוך כלכלי לילדים חשוב היום יותר מאשר בעבר. הדבר נובע משילוב של החיים בתרבות היפר-צרכנית יחד עם התפתחות של השקפה שמבקשת "לתת לילדים הכול", וכל זאת בתוך חברה שההתעניינות בה בכלכלה התרחבה לחלקים גדולים יותר של האוכלוסייה. באופן יחסי לכל הסיבות הטובות הללו, בהיבט של ספרות הילדים, התחום הזה נותר דל וצנוע למדי.

את אחד היפים מהספרים שיצאו בז'אנר הזה, "הקפה שמאחורי מגרת הגרביים" (בהוצאת כנרת זמורה ביתן, איורים: שירה רוקח), כתבה השחקנית חני נחמיאס בהתבסס על עבודה של ד"ר טלי תאני-הררי, חוקרת בתחום ההתנהגות של צרכנים צעירים.

לדברי תאני-הררי, "הסביבה הצרכנית מעמידה בפני הילדים וההורים כיום אתגרים גדולים למדי. סביבה זו יוצרת פער עצום בין המסרים השיווקיים והפרסומיים המופנים אל הילדים לבין היכולת שלהם להתמודד מולם ולתפקד באופן הראוי. על בסיס תובנות אלה, עלה הרעיון להוציא לאור ספר ילדים שמטרתו להקנות לילדים של המאה ה-21 כלים לצרכנות ביקורתית ונבונה דרך סיפור מהנה ומעורר הזדהות".

 ד

תאני-הררי מתארת את חשיבות הנושא בעיניה: "כיום ברור למקבלי ההחלטות בעולם כי יש להקנות לילדים כבר מגיל צעיר מושגים וכלים פיננסיים וכי חינוך פיננסי והחינוך לצרכנות נבונה חייבים להיות חלק אינטגרלי מתוכניות הלימוד ושראוי להתחיל את התהליך כבר בגילאים צעירים.

"המחקר האקדמי בתחום מלמד כי הקניית מיומנויות פיננסיות עשויה לתרום לא רק במישור הפרטי אלא גם במישור הלאומי: להעלאת רמות החיסכון בקרב אוכלוסיות חלשות, עידוד חיסכון לצורכי בריאות ופרישה, להעלאת איכות החיים ועוד ועוד".

הספר, על בסיס המחקר, שכתבה נחמיאס לפני 4 שנים - מתאר את סוגיית החיסכון מנקודות מבטם השונות של אח ואחות. היא חוסכת, הוא לא.

נחמיאס מדברת, מתוך ביקורת עצמית, שממנה היא גם עוברת לתיאור המציאות העכשווית, כפי שהיא רואה אותה: "התחברתי לנושא בתור אמא שהרעיפה, קלקלה ונתנה בלי הגבלה. אני מעבירה הרצאות בבנק מזרחי על שיח הורים וילדים בנושא וההתרשמות היא שילדים לא יודעים כלום. כששואלים אותם מאיפה מגיע הכסף, הם אומרים מהכספומט, הקשר בין עמל כפיים לכסף לא קיים אצל ילדים וכך גם הרעיונות של סדרי עדיפויות, אחריות וכו'.

"כולנו מגדלים דור מאוד מפונק, שנורא מרעיפים עליו, מפנקים וגם במידה מסוימת משחיתים אותו. אנחנו חושבים במונחים של המשוואה שאומרת שנתינה במובן הכלכלי שווה אהבה, אבל כמובן שזה מאוד רחוק מהאמת. ילדים חסרים דווקא מעריכים הרבה יותר, הם בעלי מודעות גבוהה יותר ומבינים את המשמעות של שמירת גרוש קטן ליום שחור".

שקל מתגלגל

הספר האחרון בנושא, שיצא לאחרונה, הוא "גלגולו של שקל", שכתב אלון מרחב (הוצאת אופיר ביכורים, איורים: איל אילת) ומתאר את העולם מנקודת מבטו של מטבע השקל - מיציאתו מהמכונה שיצרה אותו ודרך כל הידיים שהוא עובר.

מרחב, שלמד כלכלה ועובד כיום בחברת ציוד רפואי ותרופות, הגיע לכתיבת הספר לא ממקום דידקטי, אלא מתוך רצון לשתף בחוויות הילדות שלו: "כילד הייתי אספן מטבעות. מטבעות זה עולם שלם, משהו שאני חי אותו ואוהב אותו.

"מתי אמרתי שאני חייב לכתוב? כשהילדה הגדולה שלי הייתה בת 5-6 וביקשה שקל 'לקנות את זה ואת זה'. רציתי להראות לה שזה לא רק מטבע לקנות איתו משהו בחנות אלא שיש כל מיני סוגי מטבעות מהארץ ומהעולם. רציתי לספר מאיפה בא השקל הזה.

"כסף הוא לא אמצעי לקנות מסטיקים אלא עולם הרבה יותר רחב. אני אומר את זה בכיוון הטוב, של היש ולא של האין. לא 'תסגור את המזגן כי אין כסף'. אלא שיתייחסו לשקל בכבוד. מישהו השקיע מחשבה במראה של המטבעות, והנה יש לי קופה ואחסוך אותם".

איפה הכסף?

אז מה כדאי לכלול ב"מבוא לכלכלה" עבור ילדינו. ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל-אביב, אומרת שהסופרמרקט הוא מקום טוב להתחיל בו: "שיקול-דעת בקנייה זה דבר שכדאי להטמיע אצל ילדים כבר מגיל 5. אפשר לתהות יחד איתם אם הארטיק היקר יותר, יקר באופן מוצדק, כי הוא טעים יותר, או לא. ואם לא, יכול להיות שאין סיבה לשלם עליו. ככל שהילד גדל, יש לכוון אותו בדברים מורכבים יותר. אחרי זה אפשר לראות איתו שמשהו שנראה זול יותר, הוא בעצם גם בכמות קטנה יותר, וזה כבר דורש הבנה מתמטית. הנושא של תהליך קבלת החלטות הוא מאוד משמעותי ויש לו המון היבטים. גם מבוגרים לא לוקחים החלטות באופן מושכל.

"את כל זה חשוב לעשות, אבל לא מתוך ביקורת או כעס אלא להבין שלוקח לילד זמן להטמיע את המסרים הללו וגם שלילדים יש יותר נטייה להיות אימפולסיביים וללכת אחרי מה שחבריהם קונים. לכן זה תהליך לא פשוט.

"אם הילד לא מתנהג בהתאם לציפיות אחרי שכהורה אמרת את זה כמה פעמים, זה לא אומר שהוא לא מכבד אותך או לא אכפת לו ממה שאתה אומר. חשוב לתת לו הרבה חיזוק חיובי אם הפעיל את שיקול-הדעת גם אם התוצאה הסופית לא טובה, כי עצם הפעלתה משמעותית".

- אילו טעויות בולטות עושים הורים בהקשר הזה?

"אנחנו חיים בעולם שבו הכסף הוא משמעותי. התעלמות מכך בגיל בית הספר, היא בעייתית. לא כל חולצה עם טיקט קונים כי לילד המוביל חברתית או העשיר בכיתה יש, אלא אפשר לקנות חולצה הרבה יותר זולה ממנה. אנחנו חיים בחברה מאוד חומרנית וילדים יחשבו שמי שיש לו את החולצה הזו, הוא בעל ערך גדול יותר. זה לא פשוט לגרום לילדים לקבל את העמדות שלנו.

"נושא רגיש הוא האפשרות לפער גדול בתפיסה בין אבא ואמא - אחד חושב שצריך חינוך פיננסי והשני שלא. פה צריך להיזהר ממצב שבו הילד יעבור מהורה להורה ואחד יאשר מה שהשני יאסור. חשוב לא לשבור את המילה של ההורה השני.

"עוד עניין חשוב, הוא שהרבה פעמים סבים עם הרבה כסף, קונים את הנכדים במתנות גדולות או בכסף, והסבים האחרים, שאין להם או כאלה שמוכוונים לחינוך, מרגישים שהנכדים פחות אוהבים אותם בגלל זה.

"זו נקודה רגישה. בגדול, אם אתה משקיע בילד בדברים העמוקים, זה לא יהיה הדבר המרכזי, אבל באמת עלול להיות מצב לא סימטרי וכמו בכל אי סימטריה, תוצאותיה יכולות להיות קשות".

- איפה מתגלים המצבים המורכבים במיוחד?

"במצבים מסוימים יש ספקטרום של מה להגיד, למשל אם אתה מעוניין לקנות לילד שלוש חולצות זולות יותר במקום אחת יקרה שהוא רוצה. אז אפשר להסביר לו למה לא מוצדק לקנות את היקרה. המקרים היותר קשים הם כשילד יעדיף חולצה אחת על שלוש.

"לפעמים הורה יכול להסכים לתת בידיו את ההחלטה שתהיה לו חולצה אחת יקרה במקום שלוש זולות. בעצם התהליך הזה, הילד הופך להיות צרכן מודע ונבון יותר".

ספרי כלכלה בולטים לילדים:

"נילי תקני-לי", רותי קינן, הוצאת סירקיס, 1989. גילאים: 3-7

"בא לי", רוני חפר, כתר, 2014. גילאים: 4-7

"הקופה שמאחורי מגירת הגרביים", חני נחמיאס וד"ר טלי תאני-הררי, כנרת זמורה-ביתן, 2011. גילאים: 6-10

"המיץ של פיץ", מיקי סלע, הוצאת אוריון, 2006. גילאים: 6-9

"כסף זה לא הכול", דורון שלפר, הוצאת צבעונים, 2007. גילאים: 4-7

"דנבר", דיויד מקי, הוצאת כנרת, 2010. גילאים: 4-7

"גלגולו של שקל", "אלון מרחב", אופיר ביכורים, 2015. גילאים: 6-8

"יוברט הורציו", לורן צ'יילד, הוצאת אגם,2007. גילאים: 5-8

"ימבה כסף", מדונה, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2005. גילאים: 3-6

"ארנב בארנק", רוזמרי ולס, הוצאת זמורה ביתן, 2006. גילאים: 2-4