"מה שקורה בישראל מאוד ייחודי - מסתכלים עליכם בקנאה ופליאה"

"אחת המגמות הבולטות והמרתקות היום היא שחברות נשארות פרטיות לאורך זמן רב יותר מבעבר. יש הרבה כסף פרטי זמין והחברות יכולות להישאר פרטיות, בעוד שבעבר במצב דומה הן היו יוצאות להנפקה ראשונית לצורך השגת מימון", אומר אדם קושטאי, מנהל חיתום חברות בינלאומיות בנאסד"ק. קושטאי הגיע לישראל להשתתף בפורום היי-טק שערך בנק קרדיט סוויס ואשר אירח כ-200 יזמים ומשקיעים מהארץ ומהעולם.

לדברי קושטאי, היום חברות יכולות להשיג שוויים גבוהים יותר בשוק הפרטי מאשר בשוק הציבורי. מבחינת הנאסד"ק, כבורסה שמתפרנסת מהחברות הנסחרות בה, זו מן הסתם לא תופעה מבורכת. אולם לדבריו, "זהו לא תרחיש ריאליסטי לטווח הארוך. זו גם לא תופעה שתיעלם בן-לילה, לכן השקנו את Nasdaq Private Market, פלטפורמה שמסייעת לחברות פרטיות לנהל את האקוויטי והנזילות שלהן, כשהן יכולות בזמן הזה להתכונן למכירה או להנפקה, או להישאר פרטיות".

קושטאי אומר כי "קשה היום להשיג החזר טוב על ההשקעה (ROI), ולכן הגופים המוסדיים שמנהלים את הפנסיות מחפשים עוד אפשרויות השקעה. בסופו של דבר, בשוק הפרטי יש 'מועדון' קטן שמחליט על התמחור, ובהנפקה ובמסחר - השוק הוא זה שקובע".

במקביל, הוא מוצא פן חיובי לתופעה: "חברות לא ממהרות לשוק ולכן הן מגיעות בוגרות ומבוססות יותר להנפקה".

- איך חברה יכולה להכין את עצמה בצורה הטובה ביותר להנפקה?

קושטאי: "יש הרבה דברים שאפשר לעשות. אחד מהם הוא צירוף יזמים ותיקים לדירקטוריון ומינוי של סמנכ"ל כספים עם ידע וניסיון - אנשים שיודעים לנהל אינטראקציה עם משקיעים מתוחכמים, ושמבינים את הסביבה של חברה ציבורית. אפשר גם להתחיל עם דוחות כספיים עוד לפני ההנפקה. אלה צעדים קטנים שצריך לעשות בהדרגה, כדי להבין מה זה IPO (הנפקה ראשונית). גם אם בסופו של דבר החברה תחליט להישאר פרטית או להימכר, עדיין יש לה אפשרויות רבות יותר.

"אבל בסך הכול החברה צריכה להתמקד בהרחבת הביזנס, וחשוב לגוון את מקורות ההכנסה, כדי לא להיות 'חברה של להיט אחד' (one hit wonder). כל הדברים האלה חשובים.

"צריך תכנון קדימה בכל הקשור לממשל תאגידי ופיננסים. יזמים רבים מגייסים הון פרטי, החברות שלהם צומחות, ואז מגיעים לרגע שבו אפשר לצאת להנפקה, אך הם מגלים שלא הכינו עצמם בזמן".

- לאור המצב המאקרו-כלכלי, זה זמן טוב לצאת היום להנפקה?

"אם מסתכלים על ROI, אקוויטי זה המקום הטוב ביותר. גורמי מאקרו הפכו את זה לתנודתי יותר, השוק פחות צפוי, אך אנו ממשיכים לראות צבר חזק של חברות שמחכות להנפקה, עם יותר רגישות למציאת התזמון הנכון. השוק האמריקאי פחות רגיש, ואילו באירופה ובשווקים קטנים יותר הרגישות רבה יותר".

קושטאי מציין כי הסקטורים הבולטים הם תחום הפינטק (טכנולוגיה פיננסית), סייבר, מסחר מקוון וביוטכנולוגיה. "התקדמות הטכנולוגיה מקצרת את זמן ההגעה לשוק בקרב חברות מגזר הביוטק. חברות אלו יודעות איך לנצל את היתרונות של השוק הציבורי, ולכן יש הרבה כאלה שמגיעות להנפקות - כולל חברות רבות מישראל", הוא אומר.

"להנפקה חשיבות חברתית ופוליטית"

"מה שמרתק בישראל זה שיש הרבה אתגרים מקומיים, רגולציה וכדומה, אבל במבט ממעוף הציפור, מה שקורה כאן מאוד ייחודי וכל העולם מנסה לחקות זאת", אומר קושטאי. "כמובן שהסוגיות חשובות ותמיד חשוב לשפר את המצב ולא לקחת את ההצלחה כדבר מובן מאליו. אבל מדינות אחרות מנסות 'לשכפל' את הרוח היזמית הישראלית, ומסתכלים על ישראל בשילוב של קנאה ופליאה".

קושטאי סבור שהנפקות ראשוניות תורמות לחוזקה של הכלכלה, ומקשר זאת למה שהוא מוצא בישראל. "פגשנו את שמעון פרס והוא אמר שההון האמיתי של ישראל הוא ההון האנושי. בהקשר של IPO, יש מחזוריות של הקמת חברה, צבירת ניסיון, הנפקה ושוב מהתחלה. בסטוקהולם יש hub של יזמים שמשקיעים שוב בחברות, אבל זה עדיין רחוק מהמצב בישראל", הוא אומר. "סטארט-אפ מייצר מקומות עבודה, אבל לרוב חברה שיוצאת להנפקה מייצרת עוד יותר מקומות עבודה. לכן, הנפקה - מבחינה חברתית-פוליטית - חשובה מאוד למשק".

להערכתו, פחות חשוב איפה תבוצע ההנפקה - בנאסד"ק או בת"א. "אנחנו לא מתחרים בבורסה של ת"א, להפך, יש לנו דיאלוג עם הרגולטורים יחד עם הבורסה. אנחנו מתחרים במיזוגים ורכישות, ובתופעה של חברות שמחליטות להישאר פרטיות", מדגיש קושטאי. ובכל זאת, קשה להתעלם מהתחרות העזה מול בורסות אחרות (דוגמת בורסת ניו יורק, NYSE). "זה כמו שבאליפות העולם, בקו ההתחלה יוסיין בולט עומד עם כולם, ובסוף הוא מנצח - כך כל הבורסות הן אפשרות בהתחלה, ובסוף רק הנאסד"ק", קושטאי צוחק. "וברצינות, השוק הציבורי מאוד תחרותי, לכן אנחנו משקיעים בשירות שאנחנו נותנים לחברות, כדי להמשיך להיות כמו יוסיין בולט".