זה מה שעשו קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים ברבעון השלישי

הרבעון השלישי השלילי שאפיין את שוק הגמל וההשתלמות, הגיע גם לתיקי הציבור שחוסך באמצעות קרנות הפנסיה החדשות המקיפות, ובאמצעות הפוליסות המשתתפות ברווחים ופוליסות ההשקעה של חברות הביטוח. מנתוני התשואות שפרסם האוצר עולה, כי ברבעון השלישי השנה רשמו קרנות הפנסיה המקיפות החדשות, שמנהלות יחדיו יותר מ-206 מיליארד שקל מכספי הציבור, תשואה נומינלית ברוטו של מינוס 2% על סך תיק ההשקעות שלהן, וכי כל קרנות הפנסיה בשוק רשמו תשואה שלילית.

בדומה לכך, כל חברות הביטוח שמנהלות חיסכון פנסיוני באמצעות פוליסות ביטוחי החיים רשמו אף הן תשואה רבעונית שלילית, שנעה בטווחים של מינוס 2.2% עד מינוס 2.4% לתיק הפוליסות המשתתפות ברווחים ומסלולי ההשקעות.

עם זאת, מתחילת השנה מדובר עדיין בתשואות ממוצעות חיוביות, שנעות בטווחים של 1% עד 1.4%. זאת עוד לפני חודש אוקטובר, שהחל את הרבעון הרביעי השנה עם תשואות חיוביות למדי. על פי הערכות בשוק, לפי שעה חודש אוקטובר מניב לחוסכים בשוק הגמל תשואה נומינלית ברוטו של כ-1.5%-2.5%.

עם זאת, עדיין מוקדם לסכם את השנה, ואת התשואות בשוק החיסכון הפנסיוני - שמאופיין בחיסכון לטווח ארוך מאוד (בוודאי בתיקי הפנסיה וביטוחי החיים). כך, ב-12 החודשים האחרונים מציגות קרנות הפנסיה החדשות המקיפות תשואה של 1.9%, בעוד שהפוליסות של חברות הביטוח מציגות תשואות של כ-1%-1.3%.

בכל אופן, תוצאות הרבעון השלישי מציירות תמונה שונה מבדרך כלל ביחס לקרנות הפנסיה החדשות המקיפות, שנהנות מרכיב האג"ח המיועדות. אג"ח אלו מצילות את התשואה בתקופות של ירידות, ומכבידות על התשואה בתקופות של ראלי בשווקים ושל תשואות גבוהות במיוחד. זו האמת שמלווה את שוק הפנסיה, ושמבדילה בינו לבין שוק הגמל והפוליסות המשתתפות ברווחים, שאינם נהנים מכרית תשואה מובטחת המסופקת להן מהמדינה.

ואכן, ב-12 החודשים האחרונים, הפער בין התשואה על הרכיב החופשי בתיק של קרנות הפנסיה המקיפות החדשות, שמהווה כ-70% מהתיק כולו, לבין התשואה על סך התיק (כולל האג"ח המיועדות), עמד על 1.26%, בממוצע ענפי. זאת משום שהתשואה על הרכיב החופשי בתיק הקרנות עמדה בתקופה זו על 0.66% בממוצע ענפי, וכמחצית מהקרנות בכלל רשמו תשואה שלילית על התיק החופשי - בעוד שהתשואה על סך התיק, כולל רכיב של 30% אג"ח מיועדות, עמדה על יותר מ-1.9% בממוצע ענפי. כך, על פניו אכן מדובר ברכיב חיובי, שנושא תשואה גבוהה מובטחת - 4.86% צמוד למדד, וללא תנודתיות, ושהרים תרומה גדולה לעמיתי הקרנות גם השנה.

נוסף על כך, מתחילת השנה אנו רואים כי קרנות הפנסיה המקיפות החדשות מציגות תשואה נומינלית ברוטו על ההשקעות הפיננסיות בשיעור מצטבר של כ-1.4%, בממוצע, לעומת כ-1%-1.2% בפוליסות המשתתפות ברווחים של חברות הביטוח, ולעומת תשואה של 0.6% ו-1.1% בקרנות ההשתלמות ובקופות הגמל לתגמולים, בהתאמה.

ואולם, ברבעון השלישי התמונה משתנה באופן שנוגד את הצפי הראשוני ביחס להבדלי התשואות בין מי שנהנה מאג"ח מיועדות למי שלא, בגלל תיק המניות הגדול למדי בפנסיה ובביטוחי המנהלים והחשיפה הגבוהה יותר לרכיבי סיכון נוספים. ברבעון זה רשמו קרנות הפנסיה המקיפות החדשות תשואה פחות טובה מזו של קרנות ההשתלמות וקופות הגמל לתגמולים - שהציגו ברבעון השלישי תשואה שלילית של מינוס 2% ומינוס 1.8%, בהתאמה. בפנסיה מדובר בתשואה רבעונית של מינוס 2% בממוצע, ובתיקי הפוליסות שמנהלות חברות הביטוח מדובר בתשואות שליליות של מינוס 2.2% עד 2.4%.

מדוע זה קרה? כאמור, ככל הנראה בעיקר בגלל רכיב המניות בתיקים היותר ארוכים של קרנות הפנסיה, וגם של תיקי הפוליסות המשתתפות ברווחים, ויתר רכיבי הסיכון כגון אג"ח קונצרניות בחו"ל (שם נפתחו המרווחים). כך, נכון לסוף הרבעון השלישי השנה הייתה לקרנות הפנסיה המקיפות החדשות חשיפה משוערת במונחי דלתא בשיעור של 34.5%, ובתיקי הפוליסות המשתתפות ברווחים מדובר על חשיפה של כ-40.4%. לעומת זאת, בקופות הגמל לתגמולים ובקרנות ההשתלמות מדובר על חשיפה של 26.8% ו-29.9%, בהתאמה. לזה אפשר להוסיף שברבעון השלישי האג"ח הממשלתיות הסחירות ו"הרגילות" הניבו תוצאות טובות למדי, בעוד שקרנות הפנסיה לא מחזיקות בניירות אלה כמעט.

לצד קרנות הפנסיה אנו מפרסמים את תוצאות תיקי החיסכון שמנוהלים באמצעות פוליסות ביטוחי החיים של חברות הביטוח. מדובר בשורה של תיקים שאינם זהים. למעשה, הפוליסות המשתתפות ברווחים נמכרו בשנים 1992-2003, והן נקראות כך משום שהחברות המנהלות משתתפות שם ברווחי המבוטחים. הכיצד? דמי הניהול מהצבירה בפוליסות אלה אינם בשיעור קבוע. הם מחולקים לשיעור קבוע של 0.6%, שנוסף עליו זכאיות החברות לדמי ניהול משתנים של 15% מהרווחים הריאליים.

החל מ-2004 מבוטחים חדשים אינם זכאים להצטרף לפוליסות אלה - שהפכו למעשה לתיק שנמצא בראן-אוף, ושהכסף שזורם אליו שייך למבוטחים שהצטרפו אליו רק עד סוף 2003. מ-2004 ואילך פוליסות ביטוחי המנהלים (שהן פוליסות החיסכון הפנסיוני של חברות הביטוח, שזכאיות להטבות מס) מנוהלות במסלולי השקעה. זהו השוק שאליו מצטרפים לקוחות חדשים.

עם זאת, אנו מדרגים את חברות הביטוח על פי התיק המשתתף, משום גודלו ומשום שזהו המסלול המייצג ביותר של החברות הללו, והמסלולים המרכזיים בפוליסות משנת 2004 ואילך דומים לו על פי רוב.

השנה של הפניקס?

על כל פנים, מי מוביל את דירוגי התשואות בשוקי החיסכון לטווח ארוך של קרנות הפנסיה ושל חברות הביטוח, נכון לסוף הרבעון השלישי השנה? נכון למועד זה נראה ש-2015 תהיה של קבוצת הפניקס, שאת השקעותיה מנהל רועי יקיר, ושמובילה את דירוגי התשואות מתחילת השנה בשני התחומים.

ואולם, בדירוג התשואות המרכזי, ל-12 החודשים האחרונים, וזה שמהווה אמת מידה מצד האוצר, הפניקס עדיין אוחזת אמנם במקום הראשון בדירוג התשואות בפוליסות המשתתפות ברווחים של חברות הביטוח, אבל בצמרת דירוג התשואות של קרנות הפנסיה החדשות המקיפות נמצאת כלל פנסיה (לשעבר מיטבית-עתודות) של כלל ביטוח. את תיקי העמיתים מנהלת בכלל ביטוח לימור דנש.

ב-12 החודשים האחרונים רשמה הפניקס תשואה נומינלית ברוטו של 1.9% בתיק הפוליסות המשתתפות ברווחים שלה, שבו מנוהלים כ-22.6 מיליארד שקל. אחריה ניצבות בטבלת התשואות (בסדר יורד) כלל ביטוח (1.7%) והראל (1.2%).

למול זאת, בשוק הפנסיה החדשה המקיפה מובילה כלל פנסיה, שרשמה בתקופה זו תשואה נומינלית ברוטו של כ-2.6%, ואחריה (בסדר יורד) מבטחים החדשה, של מנורה מבטחים, עם תשואה של כ-2.2% על סך ההשקעות, והפניקס פנסיה עם תשואה של כ-2.1%. בתשואות אלה אפשר למצוא את התרומה החיובית של האג"ח המיועדות לתשואה הכוללת של החוסכים בקרנות הפנסיה.

כך או אחרת, בדומה למה שקרה בשוק הגמל וההשתלמות, התשואות ברבעון השלישי מציפות תוצאות חלשות במיוחד, בהשוואה לשוק, במספר גופים: מגדל, איילון, מיטב דש וגם הראל. לצד חברות אלה, שרשמו תשואה שלילית של למעלה מ-2% ביולי-ספטמבר 2015, נציין גם את חברת הכשרה ביטוח, שמנהלת כספי חיסכון בנאמנות רק בפוליסות ביטוחי החיים.

הכיסוי הביטוחי בקרנות הפנסיה גרע 0.4% מהתשואה הפיננסית ב-12 החודשים האחרונים

אפרופו דירוגי התשואות בקרנות הפנסיה: התשואה הפיננסית שמשיגים מנהלי ההשקעות של הקרנות היא הגורם המרכזי שמגדיל או מקטין את סך הכספים שצבורים לטובת העמיתים, נוסף על הפקדותיהם לחיסכון. ואולם, לא מדובר בגורם המשפיע היחיד. קרנות הפנסיה ייחודיות לא רק בהיבט של האג"ח המיועדות שהן נהנות ממנו, אלא גם בהיבט חשוב נוסף: החיסכון בקרנות הפנסיה המקיפות כולל גם שני כיסויים ביטוחיים, למקרי מוות (כיסוי לשארים) ולאובדן כושר עבודה (כיסוי לנכות).

כיסויים אלה נמכרים לעמיתי הקרנות במחירי עלות, והתשלום עבורם, בהתקיימות מקרה התביעה, משולם מתוך הקופה ההדדית של כלל החוסכים. או אז, אם קרן פנסיה צדקה בחישובי העלות, הרי שאין לה צורך בביצוע עדכון אקטוארי בקרן. ואולם, אם היא גבתה תשלום נמוך מדי ביחס לביטוחים (למול התביעות בפועל) הרי שהיא מעדכנת את חישוביה, ונרשם אצלה גירעון אקטוארי (ולהיפך אם היה עודף). גירעון (או עודף) זה נגרע (או מתווסף) לקרן של כלל עמיתי הקרן, בדומה לתשואה הפיננסית (בעבר זה נקרא תשואה דמוגרפית).

מעיבוד הנתונים שפרסם האוצר עולה כי התשואה הכוללת, שמשקללת את התשואה הפיננסית על תיק ההשקעות (כולל השפעת האג"ח המיועדות) ואת הגירעון האקטוארי, כשיש כזה, הסתכמה ב-12 החודשים האחרונים ב-1.5% בממוצע. זאת לעומת שיעור של 1.9%, בממוצע, שנרשם בתשואה הפיננסית בלבד. כלומר, הגירעון האקטוארי ב-12 החודשים האחרונים הפחית כ-0.4% מנכסי העמיתים. עם זאת, אין מדובר בגירעון אמיתי, כי אם בחלק מהפעילות העסקית הרגילה של הקרנות.

ישנה שונות רבה בין הגופים בהקשר זה, ובחלק מהגופים מדובר בתנודות של כמה עשיריות האחוז (למשל בקרנות הגדולות הראל גילעד וכלל פנסיה) ובאחרות מדובר בהשפעה אפסית (בקרנות הפנסיה של בתי ההשקעות).

 קרנות