"המסר העיקרי שעולה מהחלטת הריבית של בנק ישראל הינו שתנאי המשחק השתנו בחודשים האחרונים: הכלכלה העולמית מאטה ובתגובה לכך גם המדיניות המוניטרית מסביב לעולם משתנה ובאה לידי ביטוי בדחיית העלאת הריבית בארה"ב ונקיטה במשקים אחרים בצעדים מרחיבים נוספים שלא היו צפויים לפני מספר חודשים", כך מציינת איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות יצירות.
בסקירה שפרסמה ניר היא מנתחת את הגורמים שהובילו להחלטת הריבית ואת מסיבת העיתונאים שערך הבנק מייד לאחר ההחלטה. היא מציינת כי בין הגורמים שהובילו להחלטה היו עלייה בציפיות האינפלציה, ההרעה במצב הביטחוני כמעט ולא באה לידי ביטוי בשווקים הפיננסים, שיפור בשוק העבודה, וצפי לגידול בהכנסות ממסים.
"בבנק ישראל מרגישים נוח מספיק לנקוט בצעד שהוא Forward Guidance במהותו כשהם מציינים כי המדיניות המוניטרית צפויה להישאר מרחיבה למשך זמן רב", מדגישה ניר ועומדת על הביטוי "זמן רב". "שאלה דומה נשאלה בארה"ב כאשר הפד ציין כי הריבית תישאר נמוכה למשך זמן רב (Considerable Time). שם התייחסו לפרק הזמן כאל 6 חודשים לפחות. יש להניח כי גם בבנק ישראל מתכוונים לתקופה שהיא לכל הפחות משך זמן זה, אם לא יותר. בעוד כלכלנים רבים במשק (כולל אני) מעריכים כי הריבית תישאר נמוכה לפחות עד מחצית 2016 (ועם סיכוי גבוה כי היא תישאר נמוכה אף תקופה ארוכה יותר), יש חשיבות לדברים כאשר הם נאמרים (או במקרה זה נכתבים) על ידי מי שקובע את המדיניות - הבנק המרכזי", מעריכה ניר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.