לא חייבים לימודים אקדמיים

"אתם לא חייבים ללכת ללמוד באוניברסיטה". ייתכן כי את המשפט הזה מישהו היה צריך לומר לעשרות-אלפי הסטודנטים שהחלו ללמוד בשבוע שעבר, עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית. באופן לא מפתיע, נראה שאיש לא אמר מילה. בישראל של שנת 2015, הלימודים האקדמיים הפכו לחלק טבעי ממסלול החיים של כל צעיר נורמטיבי, המשך ישיר של תיכון, צבא והטיול הגדול. בין שבשיחה משפחתית ובין שבשיחה עם חברים, אותה השאלה תיזרק כמעט תמיד לצעיר: "מה אתה רוצה/מתכוון ללמוד?" ואם הוא יאמר שאינו מעוניין, יסתכלו עליו במבט עקום, אפילו ירחמו עליו. תגובת ההורים תהיה קיצונית יותר - דאגה אמיתית לעתיד הכלכלי של ילדיהם, וסביר שתשובה כזו, "לא רוצה ללמוד/מתכוון ללמוד באקדמיה" תדיר שינה מרובם.

אף שבישראל רבים מקדשים את לימודי ההשכלה הגבוהה, הגיע הזמן שמישהו ישים את הדברים על השולחן, ויגיד את מה שמבינים כבר במקומות רבים בעולם: השכלה אקדמאית אינה ערובה לפרנסה ולהצלחה כלכלית. ממחקר שנעשה על-ידי ארגון העבודה העולמי (ILO), עולה כי מובטלים רבים היום הם אנשים משכילים. מדובר בסטודנטים שהעבירו את מיטב שנותיהם בלימודים, אך גילו שאין מספיק משרות.

היחס של החברה הישראלית אל השכלה אקדמית הוא חיובי כמעט ללא סייג: "קודם תלמד, אחר-כך נראה מה יהיה". גישה בעייתית זו טומנת בחובה מספר סכנות, שאחת העיקריות שבהן היא השעבוד לבנק. מסקר שבחן את נטל החובות של סטודנטים בישראל עולה, כי 26% מהסטודנטים שנוטלים הלוואות עושים זאת לצורכי מחיה בסיסיים; וכמעט מחצית מהם מחזירים הלוואות בגובה העולה על רבע מההכנסה החודשית שלהם. כמו כן, 24% מהסטודנטים מצויים תמיד באובר-דראפט.

ויש עוד צד בעייתי - אחרי הרישום והתשלום ללימודים, יכולתו של סטודנט עמוס חובות לעבור לתחום לימודים שונה, אחרי שגילה כי טעה בבחירתו הראשונה, היא מוגבלת עד בלתי אפשרית. תחילה הוא ייאלץ לעבוד ולהחזיר את ההלוואה, רק לאחר מכן יוכל לשקול חזרה ללימודים. גם אם יחליט לחזור, פעמים רבות יגביל אותו גילו "המאוחר", ואולי גם סטטוס משפחתי חדש, כך שייתכן כי מציאות חייו תוביל אותו לבחירה מאולצת ולא משביעת רצון מבחינתו.

בחירה בלימודים אקדמיים היא השקעה לכל דבר ועניין. נכון, מי שרוצה לתכנת, צריך ללמוד מחשבים, וכדי להיות רופא-מנתח יש ללמוד רפואה, אך הדבר שצריך לקבוע את הבחירה נעוץ גם בתמורה המתקבלת מההשקעה. לצערנו, בעשורים האחרונים חל שינוי תודעתי לרעה, וההשכלה הגבוהה שבעבר הייתה האמצעי להשגת מטרה (איכות חיים), הפכה למטרה עצמה. את המצב הזה צריך וניתן *לשנות.

על ההורים הדואגים להבין שהמאה ה-21 מעמידה ומציעה לצעירים אפשרויות תעסוקה רבות מאשר בעבר. באפשרותם להתנסות מקרוב בתחומים שמעניינים אותם; לעבוד בקרבת התחום הרלבנטי, להכיר אותו ע"י לימוד עצמאי בשלב הראשון, בין היתר באמצעות האינטרנט, ספרים ויצירת קשרים אישיים עם אנשים מהתחום.

בנוסף, קיימים היום שפע של אפיקי לימוד שאינם דורשים הקרבה של שנים והון רב: סדנאות, קורסים ומורים פרטיים הם רק דוגמאות לכך. אם בכל-זאת וכאשר יחליטו כי ברצונם להתחיל בלימודים גבוהים, עדיין חשוב שיבחרו במסלולים המאפשרים השתלבות מעשית בשוק העבודה, תוך כדי הלימודים. ניסיון תעסוקתי הוא חסר תחליף, אולי יותר מאי פעם, *ויאפשר לסטודנט לצבור נקודות זכות בקבלה לעבודה, וביטחון רב יותר מכל תואר אקדמי שישיג.

הכותב הוא אנליסט, מייסד בית-ספר למסחר בשוק ההון