ימשוך חברות לבורסה? משרד המשפטים יוזם הקלות בחוק החברות

שרת המשפטים איילת שקד ואנשי משרדה עושים בימים אלה צעד חשוב בפרסום תזכיר הכולל שורה נכבדה של הקלות לחוק החברות ולתקנות שיובאו לאישור ועדת החוקה של הכנסת. התיקונים המחמירים לחוק החברות ש"התברכנו" בהם בשנים האחרונות, גורמים לקשיים בניהול חברות ולבריחתם של מאות חברות מהבורסה. ממשאל של איגוד החברות הציבוריות שנעשה לאחרונה, עולה כי כ-35% מהחברות הרשומות בבורסה שוקלות דרכים למחיקתן מהמסחר.

עם זאת, ספק אם הצעדים החדשים, המקילים רק במעט, יהיה בהם די כדי לעצור את הסחף של בריחה מהבורסה, והאם הם יתמרצו חברות חדשות להצטרף לבורסה.

להלן ההקלות הצפויות בחוק:

סוגיית מדיניות התגמול

מדיניות תגמול בכירים היא מעשה מרכבה הכרוך בעלויות רבות ובזמן ניהולי רב. אחת הסוגיות המורכבות היא מרכיבי התגמול לגבי רכיבי בונוס משתנים בעתיד. החברה נדרשת לקבוע מראש קריטריונים הניתנים למדידה. לאור הקושי למדידה מראש, חברה רשאית לקבוע כי חלק לא מהותי מהרכיבים יוענק על-פי "קריטריונים שאינם ניתנים למדידה". הספק הוא מהו "חלק לא מהותי"? על-פי התיקון, הסכום יהיה בגובה של "מענק בסכום של עד 3 משכורות בשנה".

שינוי חשוב, המתייחס לקביעת בונוס עתידי על-פי קריטריונים הניתנים למדידה, הוא אי-הכללתם של נושאי-משרה הכפופים למנכ"ל, וזאת לאור העובדה כי אין משמעות לקריטריונים מדידים במקרים כגון ייעוץ משפטי, סמנכ"ל כוח-אדם, מנכ"ל רגולציה, ומזכיר החברה.

שחרור חברה ממדיניות תגמול

חברה המציעה לראשונה את ניירות-הערך שלה לציבור תשוחרר לתקופה של 5 שנים מיום הרישום לקביעת מדיניות תגמול. תנאי הוא כי מדיניות התגמול תוארה בתשקיף או במסמך הצעה לציבור של החברה המציעה לראשונה את ניירות-הערך לציבור.

קיים יתרון מסוים בהקלה זו, אך שטר ושוברו בצידו. בעת אישור תשקיף על-ידי רשות ניירות-ערך והבורסה, ובעת הדיון עם החתמים על חיתום ההנפקה, נושא התגמול יעבור דיון מעמיק וקפדני, ויש להניח כי הרגולטורים והחתמים יידרשו לערוך שינויים ותיקונים כראות עיניהם כדי לא להכביד על ההנפקה, וזאת כתנאי לפרסום תשקיף.

העניין הוא, שדיונים אלה אינם מתקיימים כיום במהלך חיי החברה, כאשר הדירקטוריון בן חורין לקבוע מדיניות גם בניגוד לעמדת האסיפה-הכללית. כעת, כוח זה יישלל מהדירקטוריון לאור ההתחייבות התשקיפית, ולכן ספק אם יש כאן הקלה ואולי אפילו החמרה.

נטרול ועדת התגמול

חברות ציבוריות חייבות למנות "ועדת תגמול" כהכנה מקדימה לישיבת הדירקטוריון. במרבית המקרים "ועדת הביקורת" משמשת גם כוועדת תגמול. בעבר, ועדת הביקורת הכינה את הדוחות הכספיים לאישור הדירקטוריון, ושינוי השם מ"ביקורת" ל"תגמול" לא יצר כל שינוי בתוכן. חברי ועדת הביקורת וכן חברי ועדת התגמול הם חלק מהדירקטוריון.

ההקלה החדשה מבקשת לשחרר חברה ב-5 השנים הראשונות לרישומה בבורסה, מהצורך בקיום ועדת תגמול, כאשר "שחרור" זה מותנה במספר תנאים בהרכב הדירקטוריון וברוב הנדרש לאישור הדוחות.

לכך נוסף גם "תאגיד קטן" (כמשמעו בתקנות) אשר ישוחרר ממינוי ועדת תגמול. כאן לא ברור מהנוסח אם השחרור הוא רק ל-5 שנים, או כל עוד החברה היא בגדר "תאגיד קטן".

קשה להבין איזו הקלה יש בשחרור האמור? הדוחות הכספיים כיום הם מורכבים ביותר, ואם הם יובאו לאישור הדירקטוריון ללא הכנה מוקדמת על-ידי ועדה מקצועית של הדירקטוריון, תהא זו ועדת התגמול או ועדת הביקורת, קשה יהיה להתעמק בהם בישיבה הרבעונית של הדירקטוריון אשר חייב לדון גם ובעיקר בנושאים רבים בחיי החברה, לרבות החובה לדאוג לפיתוח עסקיה, פיקוח על ההנהלה ועשרות רבות של נושאים.

אין כל הכבדה במינוי ועדת הביקורת גם כוועדת תגמול, ואין כל הקלה בביטול ועדת הביקורת. בעתיד, עם ביטול ועדת התגמול, ועדת הביקורת תהיה זו שתתבקש להכין לקראת הישיבה את הדוחות בהתחשב בחבריה המקצועיים. לא הקלה בפנינו אלא סכנה שהדוחות יאושרו ללא הכנה מקצועית קודמת.

זיקת הדח"צ לבעל-השליטה

הדירקטור-החיצוני (הדח"צ) הוא שק החבטות של החקיקה, שמגמתה לנטרל אותו מזיקה גם אם היא רחוקה מבעל-השליטה. מה קורה אם הקשר העסקי או המקצועי עם בעל-השליטה נתגלה רק לאחר המינוי? בחוק נקבע (סעיף 245 א) כי "דירקטור-חיצוני שחדל להתקיים בו תנאי הנדרש לפי חוק זה לכהונתו כדח"צ, יודיע על כך מיד לחברה, וכהונתו תפקע במועד מתן ההודעה".

כלומר, בתחילה מחמירים וכשנוכחים שיש פגיעה קשה מפרסמים הקלות. כך, לאור ההגדרה הסוחפת של המושגים "זיקה" ו"עניין אישי", הותקנו בעבר תקנות מקילות שקבעו מה הם עניינים שאינם בגדר זיקה כאשר הם קשרים עסקיים או מקצועיים זניחים.

עתה מוצעת הקלה להקלות. כאשר נוצר קשר זניח במהלך הכהונה, רשאית ועדת הביקורת ולאחריה האסיפה-הכללית של בעלי המניות לאשר כי קשר כאמור לא יהווה זיקה, אם הקשרים החלו לאחר מועד המינוי, וכי הדח"צ הצהיר כי לא ידע על קיומם ולא יכול היה לדעת עליהם, ואין לו שליטה על קיומם או סיומם.

אם לפי התקנות קשרים זניחים לפני מועד המינוי לא הפריעו למינוי, מה רבותא לדון בהיווצרות אותם קשרים זניחים לאחר מכן, ופרוצדורה מורכבת של ועדת ביקורת ואסיפה-כללית?

שכר הדח"צ

שכר הדח"צ נקבע לפי רמות ההון העצמי המופיע במאזן המבוקר בשנה שקדמה (5 רמות). על-פי התיקון, מוצע לחתוך ב-50% את הסכום המזערי והסכום המרבי לישיבה! (פרט לחברות שההון העצמי הוא יותר ממיליארד שקל). מעתה, השכר המזערי בשתי הדרגות הראשונות יהיה 620 שקל לישיבה ו-930 שקל מרבי; ובשתי הדרגות הבאות - 930 שקל מזערי ו-1,970 שקל מרבי. בחברות רבות שכר הדירקטורים מושווה לשכר הדח"צ, כך שלשינוי תהא השלכת רוחב גם על הדירקטורים האחרים.

עם גבור האחריות הרבה של הדירקטורים והדרישות להכנה מוקדמת מרבית לקראת הישיבה, הסכום המוצע לישיבה הוא זניח - דבר אשר עשוי למנוע מאנשים מוכשרים שהחברה חפצה בהם, לשבת 3-4 שעות בישיבה, בנוסף לעבודת ההכנה לקראתה, והכול תמורת סכום בלתי סביר.

עסקאות בעלי-עניין

עסקה של חברה עם בעל-השליטה לתקופה העולה על ש3 שנים, טעונה כיום את אישורם של ועדת התגמול, הדירקטוריון והאסיפה-הכללית, אחת ל-3 שנים.

ההצעה החדשה כוללת 3 הקלות:

תנאי כהונתו של בעל-שליטה או קרובו המכהן כנושא-משרה בחברה, אשר אושרו לפני ההנפקה והוצגו בתשקיף, יהיו טעונים אישור רק בחלוף 5 שנים מההנפקה.

בחברה שהנפיקה לראשונה ניירות-ערך, והמנכ"ל שכיהן בה פרש תוך 5 שנים מההנפקה, ניתן למנות מנכ"ל חדש שיקבל שכר דומה לשכר קודמו, בלי שיידרש אישור מחדש של האסיפה-הכללית לשכר זה.

חברה תוכל להגדיר במדיניות התגמול טווח סביר של שינוי בשכר שאותו יהיה המנהל-הכללי רשאי לאשר, ללא צורך באישור נוסף מוועדת התגמול או מהדירקטוריון.

פרסומים לזימון אסיפות

קיימת חובה לפרסם מודעה על זימון אסיפה-כללית בשני עיתונים יומיים. הפרסום מייצר עלות נוספת לכינוס אסיפה-כללית, והתועלת בו אינה רבה. לאור הפעלת מערכת הצבעה אלקטרונית, נוצרה חשיפה חדשה של בעלי המניות לאסיפה-הכללית באמצעות חבר הבורסה, אשר חייב להעביר ללקוחותיו את כל ההודעות הנוגעות לאסיפה-הכללית.

לפי ההצעה, אם חברה פרסמה מודעה על זימון האסיפה-הכללית באתר האינטרנט שלה, היא תהא פטורה מפרסום מודעה.

זהו צעד מבורך לחברה, ומן הראוי להקטין את חובות הפרסום הרבות בשוק ההון גם בנושאים נוספים.

כפל כהונה - היו"ר המנכ"ל

מדובר בחברות חדשות השוקלות הנפקה, שבהן בעל-השליטה מכהן הן כיו"ר דירקטוריון והן כמנכ"ל. הדרישה לאישור האסיפה-הכללית (ברוב של בעלי מניות שאין להם זיקה לבעל-השליטה) של כפל התפקידים, אחת ל-3 שנים, היא לדעת ההצעה שיקול מרתיע להנפקה.

לפיכך מוצע, כי בחברות הרושמות לראשונה את ניירות-הערך שלהן למסחר, לא יהיה כפל הכהונה טעון אישור האסיפה-הכללית, אלא בחלוף 5 שנים מיום שהפכה החברה לחברה ציבורית.

אין כל סיבה מוצדקת לשנות מהמצב הקיים היום. לאיסור על כפל התפקידים יש חשיבות רבה בממשל התאגידי. לא ייתכן שבראש הגוף המפקח (הדירקטוריון) של המנכ"ל, ישב המפוקח הראשי. ראוי שלא לשבור עיקרון זה. משברי אנרון בארצות-הברית וחברות נוספות הם הוכחה נוספת לסכנה באיחוד התפקידים.

דח"צ שאינו תושב ישראל

עקרונית, דירקטור-חיצוני חייב להיות תושב ישראל. חברה שמניותיה או שאיגרות-החוב שלה כולן או חלקן נסחרות מחוץ לישראל, רשאית למנות דירקטור-חיצוני שאינו תושב ישראל.

ההצעה היא להרחיב אפשרות זו גם לגבי חברה הנסחרת בישראל, כאשר עיקר פעילותה מחוץ לישראל, כך שגם חברה זו תהא רשאית למנות דירקטור-חיצוני שאינו תושב ישראל. זאת, אם הדירקטוריון אישר שהדבר נדרש נוכח מאפייני פעילותה של החברה, וכן אישר שלא תיפגע יכולתו של הדירקטור להיות נוכח בישיבות הדירקטוריון.

יש לקדם בברכה צעד זה אשר עשוי לצרף לדירקטוריון דירקטורים מנוסים; ובנוסף, צירופם לדירקטוריון יגדיל את הפוטנציאל של משיכת משקיעי חוץ.

לסיכום :עודף רגולציה פוגע ביותר בפיתוח שוק הון ובגיוס כספים לעידוד הפעילות בישראל, ומחייב הקלות בחוקים המחמירים לפעמים ללא כל הצדקה. נקווה כי זהו רק צעד ראשון בדרך להקלות רבות נוספות.

■ הכותב הוא מומחה בדיני תאגידים ומרכז הקורסים להכשרת דירקטורים באוניברסיטת תל-אביב.