נציגי האיש העשיר בהודו הגיעו לישראל לחפש סטארט-אפים

יש 960 מיליון בעלי מכשירי סלולר בהודו אך הפוטנציאל של תחום המובייל במדינה עדיין עצום. בחודש פברואר השנה יש במדינה שיעור חדירה של 77%, כשבמדינות אחרות - כולל ישראל - שיעור החדירה של טלפונים סלולריים כבר מזמן עבר את ה-100%, משום שלאנשים רבים יש יותר ממכשיר אחד.

הפוטנציאל האדיר של הודו עשוי להיות מכרה זהב עבור סטארט-אפים שמפתחים שירותים ופיצ'רים שיכולים לפעול על-גבי רשתות תקשורת סלולריות. זו למעשה המטרה של האיש העשיר בהודו, מוקש אמבאני, שהונו מוערך ב-12 מיליארד דולר על-פי מגזין "פורבס" והוא אחד מ-40 האנשים העשירים בעולם.

בסוף מארס השנה דיווחה סוכנות הידיעות "בלומברג" על כוונתו של אמבאני לחפש סטארט-אפים שיוכלו לספק ערך לחברת האחזקות ההודית Reliance שנמצאת בבעלותו, בעיקר בתחומי הטלקום והתקשורת. חברת רליאנס, באמצעות החברה הבת Reliance Jio, אמורה לפרוס עד סוף השנה - לראשונה בהודו - רשת דור רביעי שתגיע ל-800 ערים לאחר השקעה של 15 מיליארד דולר.

בעקבות המהלך החברה עשויה להפוך למפעילת הסלולר המובילה במדינה (כיום היא הרביעית) ועל הדרך לחבר הודים רבים לרשת תקשורת סלולרית מהירה. אך הבעיה הגדולה היא מה הם יעשו על-גבי הרשת הזו. זו הסיבה, כפי שפורסם ב"בלומברג" שאמבאני, באמצעות קרן ההשקעות שהקים GenNext, רוצה להביא חדשנות להודו ולרשת הסלולרית שלו ממקומות כמו אירופה, עמק הסיליקון וישראל.

אחת הדרכים לכך היא באמצעות אקסלרטור שמפעיל תוכנית האצה של ארבעה חודשים במומבאי וכפי שפורסם לפני שבועיים, למחזור השני של התוכנית התקבלו שני סטארט-אפים ישראלים - החברות eLoan, שפיתחה פלטפורמה להלוואות חברתיות, וחברת האבטחה InQSec.

"אנחנו רוצים להתחבר לאקו סיסטם הישראלי ולגלות חברות חדשניות נוספות שיעמיקו את הערך של הרשת הסלולרית שאנחנו מסיימים לפרוס בימים אלה", מסביר בראיון ל"גלובס" ויוק ראי גופטה, מנכ"ל קרן ההשקעות GenNext, שמבקר בישראל, "הרשת שאנחנו מקימים היא רק צינור ואנחנו מחפשים דברים מעניינים להעביר דרכו שייתנו ערך למשתמשים שלנו בהודו".

"חינוך, בידור וגם תוכן"

"זה יכול להיות חברות בתחום האבטחה, הבריאות, חינוך וגם בידור ותוכן", מסביר ראג'ן לוטרה, סגן נשיא בכיר בחברת Reliance, שביקר גם הוא בישראל. "מדובר ברשת הסלולרית הגדולה ביותר שתקום בהודו וברגע שהרשת תהיה קיימת אז אפשר יהיה לשים עליה כל שירות".

לדברי גופטה, "חברות כמו אמזון ועליבאבא מצליחות כי הלקוחות שלהן נמצאים אונליין. אתה לא יכול לבנות חברות מצליחות בלי משתמשים. בגלל שעד היום בהודו לא הייתה רשת סלולרית בפריסה מספיק נרחבת, היה קשה לעסקים לבנות נוכחות דיגיטלית. אנחנו לא חברת טלקום במובן הקלאסי של המילה אלא חברת שירותים דיגיטליים. אבל אתה לא יכול לספק למשל שירותים רפואיים בדיגיטל אם אין לך שם קהל".

השניים, שהשתתפו השבוע בפורום הודו-ישראל באוניברסיטת תל אביב ואף לקחו חלק במפגש עם נשיא המדינה רובי ריבלין, שעתיד לבקר בעצמו בהודו בזמן הקרוב, מנסים להסביר את הפוטנציאל שעשוי להיות לסטארט-אפים ישראלים שירצו לפנות עם המוצרים שלהם קודם לשוק ההודי לפני שווקים אחרים ובראשם ארה"ב.

"יש פה פוטנציאל של 100-200 מיליון לקוחות ואנחנו כאן בישראל כדי למצוא חברות מתאימות שיספקו שירות חדשני ללקוחות האלה. זה יכול להיות רעיון, טכנולוגיה או מוצר שהוא כבר מסחרי ואנחנו רוצים לחפש יחד מודל שיהיה רלבנטי לשוק ההודי", מסביר גופטה.

השניים מסבירים כי השקעה בסטארט-אפים ישראלים היא רק הפתיחה לשיתוף הפעולה והרצון הוא לייצר מהלך אסטרטגי יותר ונרחב יותר, שכאמור יספק ערך לרשת החדשה של Reliance, כמו גם לעסקים אחרים של חברת האחזקות ההודית, למשל בתחומי האנרגיה או הקמעונאות.

באשר לסכומי ההשקעה המתוכננים בסטארט-אפים רלבנטיים, השניים לא מוכנים לחשוף מספרים מדויקים אך גופטה הסביר באופן כללי כי "אחרי השקעה של 15 מיליארד דולר בתשתית הסלולרית החדשה, בשבילנו להשקיע עוד כמה מיליוני דולרים זה שווה בשביל להביא ערך לתשתית הזו". לוטרה הוסיף כי "אין הגבלה על סכום ההשקעה. השאלה היא מה הערך, היכולת והסינרגיה שהסטארט-אפ מביא איתו".

נציג קרן ההשקעות בישראל, גבי סורוג'ון, הוסיף כי "לא מדובר כאן בהשקעות עם מטרה לראות החזר כספי בהמשך. אנחנו מחפשים חברות כדי לתמוך ולהביא חדשנות להודו. זו לא עוד קרן הון סיכון שהמטרה היא לגבות דמי ניהול ולהביא החזר על ההשקעה. אנחנו מחפשים את הערך שהחברות מביאות".

לדברי לוטרה, גם החברות אמורות להרוויח. "כולם מדברים על העובדה שיזמים לא מבינים את הצורך בחדשנות בהודו. ההזדמנות האמיתית היא שהודו תהיה פוטנציאל גדול עוד יותר ממה שהיא היום. ברגע שתצליח ועשית את זה במדינה מתפתחת כמו הודו, יהיה יותר קל להצליח במדינות מפותחות", הוא אומר.