אושרה הצעת חוק לאפשר מתן אשראי ע"י גופים לא-בנקאיים

הכנסת אישרה הערב (ג') את הצעת החוק לאפשר לגופים לא-בנקאיים לתת אשראי. החוק אושר לאחר שהתקבלה דרישת בנק ישראל ושונה הסעיף שאיפשר לבטל את מגבלת הגיוס בסך 5 מיליארד שקל לאחר שיוקם רגולטור שיפקח על חברות האשראי.

מוקדם יותר הערב בדיון סוער שהתקיים בוועדת הרפורמות, היועצת המשפטית של בנק ישראל טידה שמיר האשימה את יו"ר הוועדה ח"כ אלי כהן במחטף שמאפשר להוציא גופים נותני אשראי מסכות הפיקוח של הבנק. 

"אנחנו מתנגדים בתוקף למה שהשחילו כאן שלשום, שברגע שיהיה איזשהו רישוי זה יוצא מתחום סמכותו של בנק ישראל. הכניסו פה משהו מטלטל יסודות עולם. לעשות שינוי כל-כך דרמטי בחטף, בהערת שוליים בלי דיון מעמיק בממשלה בלי התייחסות לגורם המקצועי ובלי דיון ציבורי - זה מעשה שלא ייעשה", אמרה.

שמיר הוסיפה, כי "עמדתנו היא שאנחנו תומכים בתחרות ואנחנו חושבים שנכון לאפשר לגופים שמגייסים אגרות חוב בתקרה המוצעת שעד 2.5 מיליארד שקל להחריג אותם מחוק הבנקאות רישוי בכפוף להסדרה ופיקוח. ההסדרה והפיקוח הוא הגנה על אותם לווים בעמלות מופרזות לדחוף הלוואות לכאלה שבסוף יגיעו לחדלות פירעון. חוק ניירות ערך ודירוג חברות אשראי לא נותן את ההגנה הזו. אל תקראו לזה הסדרה ופיקוח. אנחנו תומכים באפשרות לתת אשראי מתוך אגרות חוב כפוף להסדרה ופיקוח. החוק יאפשר ליצור עוד יותר ריכוזיות כי הוא יאפשר רק למספר שחקנים מצומצם להיכנס לתחום ריכוזי".

ועדת הרפורמות של הכנסת, בראשות ח"כ אלי כהן (כולנו), קיימה היום דיון נוסף בהצעת החוק המעוררת התנגדות מצד בנק ישראל וגופים נוספים.

בנק ישראל דרש כאמור לפקח על חברות האשראי החוץ בנקאיות שיורשו לגייס עד 5 מיליארד שקל בבורסה, בניגוד להצעת החוק שקבעה כי חברות אלה יפוקחו על ידי הרגולטור החדש שיוקם במשרד האוצר ויפקח גם על גמ"חים וצ'יינג'ים.

הבנק הסתייג עד כה מהצעת החוק, בין היתר, בנימוק שהפיקוח על נותני אשראי בהיקפים של מיליארדי שקלים חייב להיות במסגרת יחידת הפיקוח על הבנקים - מאחר שמדובר בגופים שקריסתם עלולה לסכן את יציבות המשק.

בדיון האחרון המליץ האוצר להסיר את הסעיף המאפשר לשר האוצר להגדיל את תקרת ההון שגופי האשראי יוכלו לגייס בבורסה מ-2.5 מיליארד ל-5 מיליארד שקל, אך בדיון היום התברר כי לא רק שהאוצר חזר בו, אלא שסמכותו של שר האוצר תישאר בעינה גם לאחר הקמת הרגולטור שיפקח על גופי האשראי השונים. כיום מגייסים גופי אשראי את ההון העצמי הדרוש להם מהבנקים, מה שמקשה עליהם מאוד להציע את האשראי במרווחי ריבית תחרותיים. בבנק ישראל השוו את מתן האפשרות לגיוס חוב בבורסה כהון עצמי למתן אשראי לצעדים שהובילו למשבר הסאבפריים בארה"ב.

עד כה דובר כי המגבלות בהצעת החוק יעמדו בתוקפן עד להקמתו של רגולטור חדש שיעסוק בפיקוח על כל גופי האשראי הבלתי מפוקחים - חברות אשראי, נותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים) וגמ"חים.

עוד נקבע כי הגופים שיוכלו לזכות לאשראי מחברות המימון החוץ בנקאיות הם יחידים או חברות שמחזור המכירות השנתי שלהם הוא מתחת ל-400 מיליון שקל בשנה. בכך נדחתה דרישתם של ח"כ עיסאווי פרייג' (מרץ) וח"כ אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו) להוריד את המגבלה ל-100 מיליון שקל, כדי להבטיח שהאשראי יוענק רק לעסקים קטנים ובינוניים.

בעלי חברות אשראי התנגדו בחריפות להורדת המגבלה בנימוק שהדבר יחייב אותם להעלות את מרווחי הריבית בגלל הסיכון הגבוה יותר במגזר העסקים הקטנים והבינוניים. עם זאת נקבע, כי על מנת לעודד תחרות בעסקים הקטנים והבינוניים יותר, יהיה רשאי שר האוצר לקבוע שנתח מהאשראי ילך לחברות שמחזור המכירות שלהם נמוך מ-100 מליון שקל.

מגבלה נוספת שהוטלה היא שחברות שיוכלו לגייס הון בהנפקות אג"ח יהיו חברות ציבוריות שהתשקיף שלהן יאושר ע"י רשות ניירות הערך ויהיו מדורגות בדרגת BBB- ומעלה. לא יהיה ניתן לשעבד לטובת ההלוואות האמורות מקרקעין או דיור למגורים, זאת בנימוק ששוק המשכנתאות הוא שוק תחרותי יחסית, ולכן אין עניין שאנשים ישעבדו את בתיהם.

המגבלות האמורות שיוטלו על חברות האשראי הן זמניות, שכן עד סוף השנה יגיש משרד האוצר את הצעת החוק להקמת הרגולטור הפיננסי. לכשהרגולטור יקום - כל ההגבלות וההתאמות יוסרו.

ח"כ כהן, שיזם הצעת חוק פרטית שהובילה להצעת החוק הממשלתית, אמר כי "הגדלת היקפי הפעילות של חברות המימון החוץ בנקאי תגדיל את התחרות במערכת הפיננסית, תוזיל את העמלות והריביות בצד אחד, ומן הצד השני, תגדיל את היקפי האשראי בעיקר לעסקים הקטנים והבינוניים.