שר הביטחון יעלון: לא תיתכן הפרדה מלאה מהפלסטינים

בנאום באוניברסיטה לביטחון לאומי, בבסיס הצבאי פורט-מקנייר, בוושינגטון, אמר אמש (ג') שר הביטחון, משה יעלון, כי לעולם לא תיתכן הפרדה מלאה בין ישראל לפלסטינים. הפרדה פוליטית - כן, אך הפרדה כלכלית אינה בת-קיימא, אמר שר הביטחון.

יעלון הגיע לארה"ב לשיחות עם שר ההגנה האמריקאי, אשטון קרטר, ובכירים בפנטגון על העמקת שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני בין שתי המדינות ועל הכנת מזכר הבנה חדש על הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל. לפי הערכות, תבקש ישראל להגדיל את חבילת הסיוע השנתית מ-3.1 מיליארד דולר לארבעה מיליארד, כפיצוי על התגברות הסיכונים לביטחונה שנובעים מהאיום האיראני.  מחר (ד') יבקר יעלון בבסיס צבאי במרילנד כדי לבחון את המפציץ החמקן (אף-35), מטוס הדור החמישי, שמתוכנן להיות עמוד השדרה של חיל האוויר הישראלי.

לפני קרטר וקהל גדול של קצינים אמריקאים וזרים באוניברסיטה, הודה יעלון לארה"ב על תמיכתה האיתנה בישראל - בניגוד חד לביקורת שהוא השמיע על ממשל אובמה אך לפני כמה חודשים -  אך את עיקר נאומו הוא הקדיש לסקירת האתגרים שניצבים לפני ישראל, ובכללם היחסים עם הפלסטינים.

יש שקוראים להפרדה מלאה בין ישראל לפלסטינים, אמר שר הביטחון, אך מדינה פלסטינית לא תוכל להתקיים ללא ישראל ועזה היא דוגמה לכך. היא לא תוכל לשרוד בלי ישראל - בלי חשמל, מזון ותשתיות שמקורם בישראל. ישראל אינה רוצה למשול בפלסטינים, הוא הוסיף. הם נהנים מחירות פוליטית. הם אינם צריכים להצביע לכנסת. יש להם רשויות נבחרות משלהם. אך שיתוף פעולה כלכלי עם ישראל הוא תנאי הכרחי לקיומה של מדינה פלסטינית. כאשר מדובר בכלכלה, אני לא רואה הפרדה מישראל. רבבות פלסטינים עובדים בישראל. האם תיתכן כלכלה פלסטינית נפרדת? לא יכול להיות דבר כזה.

יעלון אמר, כי צריך ליצור מודוס ויוונדי שבו הפלסטינים יוכלו למשול בעצמם ולנהל כלכלה יעילה בשת"פ עם ישראל. במצב כזה, הפלסטינים יוכלו לקבל יותר שטחים, הוא הדגיש.

בנאום באוניברסיטה, כמו גם בדברים שנשא בשגרירות ישראל בוושינגטון בעצרת לזכר יצחק רבין ז"ל, ערב קודם לכן, רתם שר הביטחון התבטאויות של ראש הממשלה המנוח לאג'נדה של הממשלה הנוכחית בישראל. לדבריו, רבין אמר, בנאום בכנסת כחודש לפני הירצחו, כי לא יהיה אפשר לחזור לגבולות 1967 מפני שגבולות אלה אינם בני-הגנה. בנאומו בשגרירות הביא יעלון ציטטות נוספות מדברי רבין: "בנאום בכנסת (בדיון על הסכמי אוסלו), אמר רבין שבכל הסכם קבע מדינה פלסטינית תהיה פחות ממדינה".

"רבין היה עקבי בסוגיה זו", הוסיף יעלון. "בנאום ב-1974 אמר רבין, שמדינה פלסטינית בגדה המערבית תהיה תחילת הסוף של מדינת ישראל".

בנאומו באוניברסיטה לביטחון לאומי חזר יעלון על הקו הישראלי, שלפיו שורש הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו כיבוש השטחים ב-1967, או ההתנחלויות, בדיוק כפי שהעילה למסע הדקירות שמנהלים פלסטינים נגד ישראלים אינה מזימה ישראלית לשנות את הסטטוס קוו על הר הבית. ביסוד העימות נמצא סירוב מוחלט של הפלסטינים לקבל את ישראל כמדינה ולהכיר בה. היהודי הראשון נרצח בפלסטינה ב-1873, ציין יעלון.

ישראל ניצבת לפני "אתגר קונספטואלי", הוסיף שר הביטחון. צריך להבין את שורש הבעיה כדי להאבק בביטויים השונים שנובעים מהשורש הזה. מלחמות קונוונציונליות, מלחמות תת-קונוונציונליות (טרור), מלחמות סופר-קונוונציונליות (מאמצים להשיג נשק להשמדה המונית), קמפיין החרם על ישראל, מסע הדקירות - כל אלה נובעים מאי הנכונות הפלסטינית לקבל את ישראל, לא מההתנחלויות או מהכיבוש, אמר יעלון.

בהתבטאות מתונה יותר על ההסכם עם איראן בהשוואה להתבטאויותיו של בנימין נתניהו, אמר שר הביטחון: "אכן, בשלב זה, לעשר השנים הבאות, העסקה עם איראן עשויה לדחות את האיום נגדנו". אך הוא הדגיש, כי כי איראן לא זנחה את "חזונה להשגת יכולת גרעינית צבאית".

אשטון קרטר אמר, כי ביחסים בין ישראל לארה"ב, ארה"ב היא השותפה הגדולה יותר, אך מדובר בברית "דו-סיטרית" וארה"ב מודה על תרומתה של ישראל לביטחון של ארה"ב. הוא אמר כי שיחותיו עם יעלון יעסקו, בין היתר, בשת"פ בביטחון קיברנטי, בפיתוח משותף של איתור מנהרות, נושא שבו צברה ארה"ב ניסיון במלחמת קוריאה, ובהמשך הפיתוח של מערכות נגד טילים.