דוח המבקר - אשראי למשקי בית: רק הדיור במעקב

בנק ישראל, הלמ"ס והאוצר אינם עוקבים כנדרש אחר הסיכון הגלום בגידול חובות משקי הבית ליציבות הפיננסית של המשק. בידי הבנק המרכזי נתונים חלקיים בלבד על האשראי והחובות של משקי הבית, והשימוש שנעשה בנתונים החלקיים יוצר לעתים רושם מטעה שרמת החובות נמוכה מזו שבפועל. כך עולה מדוח מבקר המדינה, המתפרסם היום (ד').

המשבר העולמי 2008 והלקחים שנלמדו ממנו מדגישים את הצורך במעקב אחר התפתחות חובות משקי הבית ברמת המאקרו, אך גם ברמת המיקרו, קובע המבקר. "צורך זה מודגש נוכח הגידול המואץ בחובות משקי הבית בישראל בשנים האחרונות: בשנים 2008-2014 גדלו חובות אלה ב-60% והגיעו לכ-433 מיליארד שקל בסוף 2014 (לפי הנתון המעודכן לספטמבר 2015 היקף החובות הוא כבר 455 מיליארד שקל - ע"ב). עיקר הגידול בחובות נובע מלקיחת משכנתאות המהוות כ-70% מהאשראי למשקי בית, אך מאז 2013 מורגש גם גידול בהיקף האשראי שלא לדיור.

"נמצא כי על אף ההשפעה המאקרו-כלכלית שיש לחובות משקי הבית וחרף חשיבות ריכוזם של מכלול הנתונים בנושא זה וניתוחם בהתאם למאפייני משקי הבית, אף אחד מהגורמים הרלבנטיים - בנק ישראל, משרד האוצר והלמ"ס - אינו עושה כן", קובע המבקר.

עיקר הביקורת מופנית לבנק ישראל, הגוף האחראי לפעול לשמירת יציבותו הפיננסית של המשק, בין היתר באמצעות מעקב שוטף אחרי חובות משקי הבית שמתפרסמים אחת לחודש. הנתונים המתפרסמים מבחינים בין אשראי לדיור ואשראי שלא לדיור ומפולחים לפי מקור האשראי (בנקים, גופים מוסדיים, חברות כרטיסי האשראי והממשלה), ואולם "מידע זה אינו מפורט דיו. למשל, אין בידי בנק ישראל נתונים על מטרת האשראי ונתונים על הריבית הממוצעת", כותב המבקר. "מידע חיוני זה נמצא בידי הבנקים ולבנק ישראל הסמכות לדרוש אותו מהם, אולם אין הוא עושה זאת".

המבקר מציין כי בעוד שבבנק המרכזי של אירופה הוחלט ב-2008 לבצע סקר משקי בית אחיד בכל גוש האירו, שיעסוק בהתחייבויות, הרגלי צריכה וחיסכון, נכסים ריאליים ופיננסיים, הכנסה ותעסוקה, וגישות לסיכון, בישראל לא קידמו משרד האוצר והלמ"ס את נושא איסוף הנתונים בדבר החיסכון והחובות של משקי הבית.

המבקר מציין גם שדוח היציבות המוניטרית שמפרסם בנק ישראל פעמיים בשנה איננו מציג נתונים על היקף חובות משקי הבית שאינם לדיור בפילוח לפי עשירונים, ומשום כך אין אפשרות להעריך בצורה מדויקת את מידת החשיפה של העשירונים השונים בחברה.

בנוסף מצא המבקר כי בנק ישראל עושה בדוח שימוש לא מדויק ומטעה במונחים מקצועיים. כך למשל, יחס המינוף שהדוח בוחן מתייחס רק ליחס החזר חובות המשכנתה להכנסה, ואילו בספרות המקצועית יחס המינוף מוגדר כהחזר כל החובות (לדיור ושלא לדיור) של משקי הבית להכנסה. כתוצאה מכך, קובע המבקר, כי נוצר רושם מוטעה שלפיו יחס המינוף נמוך מהיחס בפועל.

המבקר העיר לבנק ישראל על כך שאינו מציין את העובדה שהוא משתמש בשיטת חישוב שונה מזו של ה-OECD, וכתוצאה מכך מוצגת ישראל כיציבה יותר פיננסית מכפי שהיא מוצגת ב-OECD.

בנק ישראל: סדרי העדיפויות שלנו נכונים

בנק ישראל הגיב על הטענות: "למרות הגידול, יתרת האשראי למשקי בית ביחס לתוצר עדיין נמוכה בהשוואה בינלאומית. הרוב המכריע של המלצות הצוות להגברת התחרות בבנקאות יושמו במלואן, באופן שאין לו אח ורע בוועדות אחרות במדינה. חוק אשראי הוגן (לשעבר חוק הלוואות חוץ-בנקאיות) עבר בקריאה ראשונה בכנסת, לאחר דיונים ממושכים בין משרד האוצר, משרד המשפטים ובנק ישראל. חוק נתוני אשראי נידון בימים אלו בכנסת, ובבנק ישראל כבר מתקיימת עבודה אינטנסיבית לצורך הקמת מאגר נתוני האשראי בתום תהליך החקיקה.

"לעניין המידע שברשות בנק ישראל על האשראי הצרכני, נדגיש כי כ-70% מהאשראי הצרכני בישראל הינו אשראי לדיור, שלגביו היקפי המידע שעומדים לרשות בנק ישראל הם משביעי רצון. על אף הגידול בשנים האחרונות, יתרת האשראי למשקי בית ביחס לתוצר בישראל עודנה נמוכה מאוד בהשוואה בינלאומית. אי לכך, ובצדק, סדרי העדיפויות הפיקוחיים והמחקריים הופנו לאפיקים שונים.

"למרות זאת, הפיקוח על הבנקים גיבש דרישת דיווח מפורטת במסגרתה ידווחו הבנקים לפיקוח על האשראי הקמעונאי, בפילוח לפי רמות הכנסה, היקף נכסים, מטרות האשראי ועוד. בחטיבת המחקר של בנק ישראל הוקם לפני שנתיים אגף פיננסי המנטר ומנתח באופן שוטף בין השאר את התפתחויות האשראי הצרכני, והאגף פרסם כמה דוחות שעסקו בנושא. גם מאגר נתוני האשראי יקדם את יכולות הניטור והמעקב של בנק ישראל על ההתפתחויות בתחום זה ויענה על החוסרים שעליהם הצביע המבקר".