דוח המבקר - הלוואות חוץ-בנקאיות: 28% חנוקים באפור

בישראל אין רגולטור אחד שההגנה על הצרכנים בהיבט הפיננסי היא באחריותו הבלעדית. כך קובע מבקר המדינה. גם הרשות להגנת הצרכן וגם המועצה לצרכנות אינן מטפלות בתחום הפיננסי, שבאחריות בנק ישראל ומשרד האוצר.

מציאות זו מאפשרת לחברות מהשוק הפרטי להסתער על הצרכנים בשפע של הצעות להלוואות מסוגים שונים ומשונים. מדובר בתופעה הולכת ומתרחבת, שמקבלת רוח גבית מהגידול הניכר באשראי שנוטלים משקי הבית.

"בשנים האחרונות משקי הבית חשופים יותר ויותר לפרסומות להלוואות בערוצי התקשורת השונים", כותב המבקר. "בעקבות זאת צרכנים רבים מתפתים לקחת הלוואות שאינן מותאמות ליכולתם הכלכלית. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי אין הנחיות בנוגע להטעיה בפרסום ושיווק של הלוואות חוץ-בנקאיות שנותנות חברות פרטיות, לרבות הלוואות של נותני שירותי מטבע. נמצא כי אף שמשרד האוצר איננו מפקח על תהליך מתן ההלוואות, בפרסומים רבים מציינות החברות לצד הצעת ההלוואה את הביטויים 'ברישיון משרד האוצר' או 'באישור משרד האוצר', בדרך שעלול להשתמע ממנה כי המשרד מפקח על התהליך".

לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הגידול המתמשך בהלוואות למשקי בית בשנים האחרונות, על משרד המשפטים ומשרד האוצר לפעול בהקדם להסדרת הפיקוח על תחום ההלוואות החוץ-בנקאיות הפרטיות, ובתוך כך להסדיר את נושא הפרסום והשיווק של הלוואות לצרכנים.

כישלון בטיפול בשוק האפור

משרד המבקר טוען גם כי המדינה אינה פועלת להגן על הלווים החלשים ומאפשרת להלוואות החוץ-בנקאיות להפוך לערוץ מרכזי להלבנת הון עבור גורמי פשיעה שונים. לפי נתוני הדוח, 28% מהציבור לווה כספים מגורמים פרטיים, ובראשם כרישי השוק האפור. שליש מהלווים דיווחו על "לחצים" שהופעלו עליהם מצד המלווים. רוב הלווים מגיעים משכבות חלשות ואינם יכולים לקבל אשראי מהבנקים.

"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלות משרד האוצר, משרד המשפטים ובנק ישראל, אשר כשלו במציאת פתרון הולם להסדרת שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות, ואת התופעה הנפסדת של העברת הטיפול בנושא חשוב זה ממגרשו של מאסדר אחד למגרשו של מאסדר אחר", כותב המבקר. "לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח אינטרס הציבור בהגנה על לווים וחשיבות המלחמה בהלבנת הון ובפשיעה המאורגנת, ולאור היבטי המאקרו הנלווים לתחום ההלוואות החוץ-בנקאיות, על הממשלה להסדיר שוק זה ללא דיחוי נוסף".

על רקע הביקורת החריפה, חשוב לציין שהקמת רשות חדשה לפיקוח על שוק האשראי הפרטי (שאינו בנקאי או מוסדי) אכן נמצאת בשלבים מתקדמים ובתחילת השבוע הבא יוצג לוועדת השרים לחקיקה תזכיר הצעת החוק הממשלתית למינוי מפקח על שוק האשראי הפרטי (שאיננו בנקאי או מוסדי), מהלך אותו מקדם שר האוצר משה כחלון.

שוק האשראי החוץ-בנקאי שאיננו מוסדי מכונה "השוק האפור", ולצד גורמים לגיטימיים פועלים בו גם גורמים עברייניים. לאף גורם ממשלתי אין אומדן אמין לגבי היקף פעילות האשראי בשוק האפור והנתונים הרשמיים אינם אומרים דבר. המבקר ניסה להעריך את היקף השוק האפור לפי ממצאי סקר אוריינות פיננסית שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-2012 ולפיהם מבין אלו שנטלו הלוואות 28% דיווחו על נטילת הלוואה מאדם פרטי, ובין אלו שיש להם חוב כ-31% דיווחו שגורמים פרטיים הפעילו עליהם לחצים להסדרת החוב.

הנפגעים העיקריים מאי-הסדרת שוק האשראי החוץ-בנקאי הן אוכלוסיות שנגישותן לאשראי בנקאי נמוכה יותר, כגון בעלי ההכנסות הנמוכות. הסדרת הפיקוח על שוק האשראי הפרטי מיועדת לכן להגן על לווים חלשים ולעודד כניסה של גורמים לגיטימיים לפעילות בשוק.

נושא מרכזי הוא פעילות הלבנת ההון שמתבצעת ללא מפריע כיום בשוק זה: עיסוק במתן הלוואות חוץ-בנקאיות אינו נמנה עם השירותים המחייבים רישוי או רישום לפי חוק איסור הלבנת הון, ועל כן לא חל עליו משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור.

"הסדרת הפיקוח על שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות מגורמים פרטיים עשויה לייצר הגנה על לווים ולסייע בהתמודדות עם הסיכונים הנובעים מהפעילות בשוק זה, בפרט סיכוני פשיעה, הלבנת הון וכלכלה שחורה; וכן עשויה לעודד כניסת גורמים לגיטימיים לשוק, ובכך לתרום לתחרותיות בשוק האשראי למשקי הבית", מסכם המבקר.