דוח המבקר - אלימות ספורט: יותר מדי שוטרים במגרשים

דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום מייחד גם פרק לספורט. הפרק עוסק במניעת אלימות בספורט, ובוחן את הטיפול באלימות במגרשים בין מארס לדצמבר 2014 על-ידי כלל הגורמים האחראים - ביניהם משרד התרבות והספורט, המועצה למניעת אלימות בספורט, המשטרה, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל, והטוטו.

בין היתר מצא המבקר, כי למרות שחלפו 6 שנים מאז הפעלת החוק למניעת אלימות בספורט לא המליצה המועצה למניעת אלימות על תוכנית פעולה; לא הציגה תוכניות חינוכיות למניעת אלימות לילדים ולבני נוער העוסקים בספורט, ולא יזמה מחקרים או סקרים עם גופים אחרים לפיתוח ידע שבתחום פעילותה.

משרד הספורט, בהובלתה של השרה דאז לימור לבנת, לא גיבש תוכנית כוללנית ליישום החוק לאיסור אלימות בספורט. עוד צוין כי המשרד לא הוביל להשלמת יישום המלצות ועדת צור ו-ועדת זליכה, הנוגעות לאלימות בספורט. עוד מציין המבקר כי משרד הספורט לא השכיל להוביל ולתכלל את פעילות הגופים השונים בתחום מניעת האלימות בספורט. כתוצאה מכך, לא קיבלה ההתמודדות עם האלימות בספורט את תשומת הלב הראויה, ולא מוצה הפוטנציאל הגלום בקיומו של מערך אחד שיוביל פעולות חינוכיות למניעת אלימות.

במסגרת הביקורת נבחנה פעילות המשטרה, וקביעת כמות המאבטחים למשחקי כדורגל רגישים. למרות שחטיבת האבטחה של המשטרה קובעת כמות שיטור ואבטחה מרביים בשכר לאירוע, בפועל מצא המבקר כי במשחקים רגישים יש נטייה להציב כמות שוטרים גבוהה בהרבה מההנחיה - מה שגורר עלויות אבטחה גבוהות יותר ומנוגדת להנחיה להוצאת המשטרה מניהול אירועי הספורט והעברתו לבעלי תפקידים האזרחיים. כמות השוטרים המירבית בשכר למשחק כדורגל עומדת על 320, "בפועל קבעו מפקדי המחוזות כוח אבטחה הגדול במידה ניכרת מהאמור בהנחיה, במקרים מסוימים בכ-31% יותר מהמקסימום שנקבע", כותב המבקר. "נתונים אלו סותרים את יעדי המשטרה לצמצם את כוחות האבטחה, במיוחד בנוכחותם של שוטרים, ולהפחית את עלויות האבטחה במגרשים".

בדיקת נתוני השיטור והאבטחה במשחקי הבית של הפועל עכו בעונת 2013/14, מצאה כי הקצאת הכוחות הייתה גבוהה בהרבה מזה שנקבע במפתח הדרגים. "במקרה אחד, היקף הכוח שנקבע היה גדול בכמעט פי 4.5 מהנדרש על-פי מפתח הדרגים". בסך הכל נמצא כי היקף הכוחות שהופעלו במשחק הקבוצה עמד על 910 בסה"כ, מספר הגדול ביותר מפי שלושה מסך כוחות האבטחה שנדרשו על פי מפתח הדרגים בכל המשחקים (290).

המבקר גם מציין את פעילות החקירה של המשטרה - למרות הנחייה מ-2012 לתעדף טיפול בתיקי אלימות בספורט וכי אין לגנוז עד כמה שניתן תיקי חקירה בשל "חוסר עניין לציבור", הרי שבשנים 2011-2014 נפתחו 520 תיקי חקירה בגין אלימות בספורט, וכ-56% מהם נסגרו בשל חוסר עניין לציבור.

המבקר גם מעיר כי השימוש בכלי האכיפה מספר 1 נגד אוהדים שנענשו בהרחקה מאירועי ספורט - התייצבות בתחנת המשטרה בעת משחק קבוצתם - כמעט ולא בא לידי ביטוי בפועל: מבין 341 הרחקות אוהדים מהמגרשים באמצעות צו של קצין משטרה, כ-86% מהאוהדים לא חויבו להתייצב בתחנת המשטרה. "לפיכך", כותב המבקר, "הסנקציה האפקטיבית ביותר למניעת כניסתם של אוהדים אלימים למגרש, כמעט שאינה מקוימת".

עוד מותח המבקר ביקורת על הטיפול בתופעת ההימורים הבלתי חוקיים - "הגם שחלפו שנתיים וחצי לאחר פרסום המלצות ועדת צור בנושא, וכשבעה חודשים לאחר שהמשטרה אישרה את המתווה לטיפול באלימות והימורים לא חוקיים - לא אישר מפכ"ל המשטרה את המתווה להקמת יחידה לטיפול בהימורים לא חוקיים בישראל".

המבקר מציין את מיעוטם הבולט של תיקי חקירה וכתבי אישום של המשטרה בנוגע להתבטאויות גזעניות במגרשים, למרות עלייה של תופעה זו - "בין 2011 ל-2014, נפתחו רק 19 תיקי חקירה במשטרה של עבירות קריאות גזעניות, מתוכם הוגשו 10 כתבי אישום בלבד".

בנוגע לפרק העוסק בשיפור חוויית הצפייה באירועי ספורט, כחלק מעניין המשליך על האלימות במגרשים, מציין המבקר כי הטוטו הקים בשנת 2012 קרן לשדרוג חוויית הצפייה באצטדיוני הכדורגל ואולמות הכדורסל, ותיקצב אותה ב-15 מיליון שקל בשנה, למשך 10 שנים. "נכון לנובמבר 2014", מציין המבקר, "השתמשו בקרן לשדרוג חוויית הצפייה רק בשמונה מתקנים, שישה בכדורגל ושניים בכדורסל. בשלוש שנות פעילות הקרן נוצלו רק 36% (כ-16 מיליון שקל) מהסכום שהקצתה".

תגובות: "נושא האלימות נמצא בעדיפות גבוהה"

ממשרד הספורט נמסר בתגובה: "נושא מניעת האלימות בספורט נמצא בעדיפות גבוהה בסדרי העדיפויות של המשרד, הפועל ללא ליאות לקידום הנושא והטמעתו לטובת הציבור בישראל, והכל בכפוף לכל דין. טיוטת דוח מבקר המדינה הסופית כפי שהוגשה למשרד בנושא נלמדה לצורך תיקון ליקויים כאלה ואחרים וכך למשל, בסמוך לקבלת טיוטת הדוח הכמעט סופי ממשרד מבקר המדינה החליטה שרת התרבות והספורט, חה"כ מירי רגב, על הקמת צוות בדיקה פנים משרדי בראשות מנכ"ל המשרד, מר יוסי שרעבי, לבחינת כלל הפעולות, אשר נעשו בנושא מניעת אלימות וגזענות בספורט במהלך השנים האחרונות. השרה הטילה על הצוות לרכז ולבחון את כלל דוחות הוועדות הציבוריות אשר עסקו בנושא מניעת אלימות ולערוך בדיקת יישום המלצותיהן. כמו כן ביקשה השרה כי יוצעו פתרונות ודרכי פעולה ישימים, על מנת שניתן יהיה להתמודד עם תופעות האלימות וגילויי הגזענות בספורט ובמגרשי הספורט אחת ולתמיד. בהתאם, הוכן דוח מקיף לשרה, הכולל המלצות לפעילות במגוון תחומים ועם אישורה של עם אישורה של השרה את המלצות אלה, תוכן תכנית כוללת ליישום החוק למניעת אלימות בספורט. אנו מקווים כי תוכנית זו תעשה בשיתוף מלא של כלל הגופים והגורמים הרלוונטיים".

דובר המשטרה: "דו"ח הביקורת מוכר ונלמד לעומקו, כפי שאנו נוהגים לעשות בכל מקרה בו מועברים אלינו ממצאי ביקורת. נושא נוכחות שוטרים במגרשים נבדק ונבחן בכל הרמות אל מול ההתאחדויות, האיגודים והמינהלות בליגות השונות והובהר כי המפתחות שנקבעו להצבת סדרנים ושוטרים יבחנו מעת לעת ולגבי משחקים רגישים תבוצע הערכת מצב אשר בעקבותיה יקבע הסד"כ הנדרש.

"עמדת המשטרה בכל הנוגע לעבירות אלימות בספורט, לרבות התבטאויות גזעניות, המתבטאת בהנחיות ראש האגף לחקירות ולמודיעין בנושא, היא כי יש להכביד את האכיפה ולנהל חקירות ממצות במטרה לגבש ראיות ולהעמיד עבריינים לדין. למותר לציין כי תיקים אלה מנוהלים במקצועיות וביסודיות וכל אירוע/תיק נבחן לגופו. הנושא מעוגן בנהלים והנחיות ובכל מחוזות המשטרה מונו רפרנטים המרכזים את הטיפול בנושא.

"העילה שהוגדה על-ידי המחוקק כ"היעדר עניין לציבור" משקפת מגוון רחב של עילות אשר בגינן מוסמך קצין משטרה לסגור תיקי חקירה שעניינם חשד לביצוע עבירה שאינה מסוג "פשע" ושנמצא כי ההליך הפלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה לבירורם. המשטרה מתייחסת לסגירת תיקים מעילה זו בכובד ראש וברגישות גבוהה ופועלת בהתאם לפקודות ונהלים שגובשו בנושא, הנגזרות מהוראות החוק, ההלכה הפסוקה והנחיות פרקליט המדינה. בהתאם לאמות מידה שהתווה בית המשפט העליון נשקלים, בין היתר, חומרת המעשה, נסיבות המקרה, נסיבות הנוגעות לחשוד ולקורבן העבירה, אינטרסים חיוניים וכיו"ב וכל נעשה גם בתיקים נשואי הפניה, זאת באישור מיוחד של גורם בכיר.
הסמכות להרחקה ממשחקים ולחיוב המורחק להתייצב בתחנת המשטרה, ממומשת באופן מוקפד ותוך שקילת מכלול הנסיבות ומידת המסוכנות העתידית הנשקפת מן החשוד, תוך איזון בין אינטרסים חיוניים דוגמת הסדר הציבורי וחירותו של אדם".