מייסד קבוצת רוביקון, איש העסקים אמיר ברמלי, באמצעות בא-כוחו, עו"ד שאול קוטלר, הגיש הערב (ד') למפרק הזמני של רוביקון וקרן קלע, עו"ד ארז חבר, הצעה להסדר נושים, שבמסגרתו ישולמו למשקיעי קלע ולנושי רוביקון 100% מכספם, ובנוסף יוזרם סכום של 60 מיליון שקל על-ידי קבוצת משקיעים, בתמורה לחלק קטן מפרוטפוליו הנכסים של רוביקון.
ככל שתתקבל ההצעה על-ידי המשקיעים, יזרים ברמלי בעצמו 20 מיליון שקל לקופת החברה.
את קבוצת המשקיעים, אשר מוכנים להעביר סכום מיידי של 50 מיליון שקל לקופת רוביקון, מייצג עו"ד עמית לדרמן, שותף ממשרדו של ד"ר שלמה נס.
ההצעה שגיבש ברמלי תוצג מחר בכנס משקיעים שלקרן קלע שיתקיים מחר (ה') במלון מנדרין בתל-אביב.
המפרק: לפטר את כל 80 העובדים
בתוך כך, רגע אחרי שאמיר ברמלי הצהיר כי מצבה של חברת רוביקון שפיר, ויש לה נכסים העולים בערכם על חובותיה של חברת-הבת קרן קלע, מתברר כי תמונת המצב בחברות שבבעלותו אינה שפירה כפי שניסה להציג.
על כך ניתן ללמוד מבקשה דחופה שהגיש מוקדם יותר היום המפרק הזמני של החברה, עו"ד ארז חבר, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בהסכמת ברמלי, לפיטורי כל עובדי חברת רוביקון והחברות-הבנות שלה, לרבות עובדי קרן קלע - 80 במספר - והעסקתם מחדש של כ-25 עובדים חיוניים בלבד, לצורך הפעלת החברה על-ידי המפרק הזמני וביצוע הפעולות הנדרשות על-מנת למנוע את "ירידתם לטמיון של נכסי החברה וכספיה", כלשון הבקשה.
המפרק מציין בבקשה כי לאחר שהוצגה לו תמונת מצב החברות תחת קבוצת רוביקון, הגם שחלק מחברות אלה אינן בהליכי פירוק, הן נמצאות בשליטה מלאה של רוביקון, ושכר עובדיהן ממומן על-ידי רוביקון, ולכן יש לנקוט בצעדים גם בכל הנוגע לפיטורי עובדיהן וצמצום ההוצאות בהן.
בבקשה צוין כי "בחברה פעילויות ונכסים, לרבות תיק השקעות, אשר מימושם עשוי וצפוי להשיר את קופת הפירוק. המשך הטיפול השוטף בפעילות בנכסים אלה מחייב את העסקתם של מקצת מעובדי החברה הרלוונטיים לשם כך".
עובדים אלה יועסקו, כך על-פי הבקשה, תוך שמירה על תנאיהם ושכרם הנוכחיים.
עוד צוין בבקשה כי בעל החברה, ברמלי, מסייע למפרק הזמני ומשתף פעולה עמו, ללא שכר.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איריס לושי-עבודי, טרם נעתרה לבקשה וקבעה כי יש לצרף לה ייפוי-כוח מבא-כוחם של עובדי החברה. בנוסף הורתה השופטת על קבלת תגובת כונס הנכסים הרשמי לבקשה תוך 24 שעות.
"הכנ"ר יתייחס אף לבקשה להורות ששכרם של העובדים יהיה במעמד של הוצאות פירוק, אלא אם לא ייגבו כספים, שאז תיחשב תקופת העסקתם כהתנדבות ללא שער", קבעה.
ברמלי וקרן קלע מצויים בחודשים האחרונים תחת חקירה שמנהלת רשות ניירות ערך, בחשד לשורה של עבירות על חוק ניירות ערך שעיקרן הנפקה לציבור ללא פרסום תשקיף. קרן קלע שבשליטת ברמלי מגייסת כסף מן הציבור בהנפקות של עד 35 משתתפים - לכאורה באופן שאינו מצריך תשקיף. ואולם, רשות ניירות ערך חושדת כי ההפרדה בין הסדרות השונות שהונפקו היא פיקטיבית, ונועדה אך ורק כדי לחמוק מן החובה החוקית לפרסם תשקיף. ברמלי אף נחשד בהטעיית המשקיעים באשר למטרה שלשמה משמש הכסף שלהם. ברמלי מצידו מכחיש את החשדות נגדו, ועד לאחרונה הכחיש גם את הטענות, כי קרן קלע מצויה בקשיים.
בקשת הפירוק של קרן קלע הוגשה בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על-ידי אורי רוטשטיין, אחד מבעלי האג"ח של הקרן, שטען כי בקשתו לפדות את 305 אלף השקלים שהשקיע באג"ח לא מולאה על-ידי הקרן.
בבקשה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין גדעון אורבך וארנון שגב, נטען כי "הקרן נקלעה לחדלות פירעון מובהקת, שהביאה אותה לאי-עמידה בחבויות שוטפות בהתאם לאיגרות החוב שהנפיקה". ואולם, ברמלי הכחיש את העובדות, וטען כי קרן קלע אינה קרובה לחדלות פירעון, וכי רוביקון ערבה להתחייבויותיה.
בשבוע שעבר מינתה השופטת לושי-עבודי את עו"ד ארז חבר כמפרק זמני לקרן, ופחות מיממה מאוחר יותר הוגש דוח המפרק הראשון, במסגרתו התבקש בית המשפט להרחיב את צו הפירוק גם לחברה-האם, רוביקון, על-מנת להגן על נכסיה מפני נושים.
בית המשפט קיבל את הבקשה והרחיב את סמכויותיו של עו"ד חבר כך שגם רוביקון תיכלל בצו הפירוק הזמני שהוצא לקרן קלע - וכעת, כאמור, מבקשים המפרק הזמני, יחד עם ברמלי, לפטר את מרבית עובדי החברה-האם.
חיפוש אחר רכב ב.מ.וו
במקביל לבקשה בנוגע לפיטורי העובדים ממשיך המפרק הזמני לאתר את נכסיו של ברמלי ונכסי החברה, ובין היתר הגיש בקשה דחופה להשבת רכב יוקרה מסוג ב.מ.וו סדרה 5 משנת ייצור 2012, אשר שוויו מוערך במאות אלפי שקלים, ואשר שימש את אמיר ברמלי כמנהל קרן קלע.
לטענת המפרק, בעל השליטה ביקש להעביר את הרכב למפרק הזמני לשם מימושו, אולם בטרם בוצע הדבר בפועל, אדם הטוען לחוב של ברמלי כלפיו נטל את הרכב לרשותו.
בבקשה מתוארות נסיבות נטילת הרכב כך: "נודע למפרק הזמני כי ביום א', לאחר מתן צו הפירוק הזמני, הגיע לביתו של בעל השליטה אדם בשם חוסאם, אשר נהג לספק שירותי טיפול ברכבי החברה, מסר לרעייתו של בעל השליטה כי עליו לקחת את הרכב לצורך טיפול בו, ורעייתו מסרה לו את מפתחות הרכב. בהמשך לכך נטל המחזיק את הרכב לחזקתו וסרב להשיבו, זאת ככל הנראה עקב חוב נטען על-ידו, בגין טיפול ברכבי החברה וברכב השייך לבעליה".
בבקשה צוין כי ברמלי היה זה שעידכן את המפרק הזמני בנוגע לנטילת הרכב, וביקש ממנו לפעול להשבתו.
"הרכב האמור מהווה נכס בעל ערך רב, אשר שוויו עשוי לעלות כדי מאות אלפי שקלים", נכתב בבקשה, ועוד צוין כי "מטבע הדברים, המדובר בנכס בעל חשיבות כלכלית לנושי החברה, כאחד מן הנכסים ברי-המימוש לטובת קופת הפירוק. משכך, קיימת חשיבות מכרעת להשבתו לידי המפרק הזמני, לאלתר".
גם בבקשה זו טרם הכריעה השופטת וציינה בהחלטה טכנית כי על-מנת שתדון בבקשה יש לצרף אליה תצהיר של ברמלי בנוגע לסיפור נטילת הרכב מרשותו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
