שלוש התרשמויות ראשוניות מהעימות הטלוויזיוני השלישי של המתמודדים הרפובליקנים על מועמדות מפלגתם לנשיאות, שנערך אמש (ד'), בקמפוס של אוניברסיטת קולוראדו בבולדר: האחת - טראמפ איבד את זה; האוויר מוסיף לצאת מהבלון שלו. השניה: ג'ב בוש, אחיו של הנשיא לשעבר, שנכנס למירוץ כמנצח כמעט ודאי, נמצא כנראה בדרכו החוצה. וההתרשמות השלישית: התקפות עזות על "התקשורת הליברלית-דמוקרטית" שוב הוכיחו את עצמן כמכשיר יעיל לצבירת נקודות אצל בוחרים רפובליקניים ולהתחמקות משאלות בלתי נוחות של מראיינים.
ייתכן שהעימות הזה הוא נקודת המפנה שלה ייחל הממסד הרפובליקני. שני מועמדים כריזמטיים - טראמפ וד"ר בן קארסון, מנתח המוח לשעבר - שמגדירים עצמם חוץ-ממסדיים, וכמה מועמדים עם תעודות חבר בפלג מסיבת התה הימני-קיצוני, או בתנועת הנוצרים האוונגלים, עקפו מימין את הצמרת המסורתית של המפלגה, והרחיקו, אגב כך, גושים ענקיים של בוחרים, בעיקר היספנים ונשים. אמש התעמעם זוהרם של כל אלה, ודרך כוכבם של שניים מיקירי הממסד: סנטור מארקו רוביו, מפלורידה, וג'ון קייסיק, מושל אוהאיו.
העימות שודר בערוץ העסקי-פיננסי CNBC והמנחים אכן ניסו להתמקד בסוגיות כלכליות ובמשנה הכלכלית של עשרת המתמודדים. אך מי שציפה לדיון יבשושי וענייני הופתע לטובה, לא רק בגלל ההתנצחויות החריפות אלא גם בגלל הדינמיקה האישית בין המתמודדים. טראמפ הגיע לעמות פצוע. סקרים רבים הציבו אותו במקום השני במידרג הפופולריות בקרב בוחרים רפובליקנים, הן במדינות שבהן ייערכו שני הסבבים הראשונים של הפריימריז, והן ברמה הארצית. את מקומו בצמרת תפס קארסון, אדם רך דיבור ובעל מזג נוח, שהניגוד בינו לבין טראמפ הוא כנראה הגורם העיקרי שהניף אותו לצמרת הסקרים.
וכך, בניגוד לשני העימותים הקודמים, המתמודדים יכלו להרשות לעצמם להתעלם מטראמפ, וגם המראיינים לא הציקו לו יותר מדי. הוא הצטייר לפתע כפרח קיר. איך הגדיר זאת בעל טור ב"ניו יורק טיימס" הבוקר? "טראמפ בלי תשומת לב כמוהו כפטוניה (צמח נוי) בלי מים ובלי אור. הוא פשט נובל". בעצרת בחירות באוהאיו לפני כמה ימים הוא קרא למאזיניו: "מה עשיתם לי? אני במקום השני! אם לא תחזירו אותי לצמרת אני לא מדבר אתכם יותר". לצון כמובן, אבל לא צריך להיות פסיכולוג כדי לראות יותר משמץ של כאב בהתבדחות הזו.
מעבר לזה, טראמפ נראה בעימות אמש כנעדר סיבולת אינטלקטואלית. הוא ניסה לשלוף כמה מהשטיקים שלו ולתקוף מתמודדים מתחת לחגורה. זה לא עבד. בלי לנקוב בשמו של טראמפ, הכריז המושל קייסיק: "הדאגה הגדולה שלי היא, שאנו קרובים, אולי, לבחור במישהו שאינו מסוגל לבצע את התפקיד... כל הדברים שאתם שומעים פה הם פנטסיה... אנשים, תתעוררו. איננו יכולים לבחור במישהו שאינו יכול לבצע את המלאכה. אתם צריכים לבחור מישהו עם ניסיון, מישהו עם ידע, עם משמעת עצמית".
טראמפ, ששמו, כאמור, לא הוזכר כלל, קפץ: "'קייסיק עבר להתקפות שליליות מלוכלכות כי הוא נמצא בתחתית הסקרים".
כנשאל טראמפ האם התכניות שלו לבנות חומה לאורך הגבול עם מקסיקו (במימון מקסיקני), או לגרש 11 מיליון שוהים בלתי חוקיים אינן אלא קטע מספר קומיקס, השיב המיליארדר: "הניסוח של השאלה הזו לא יפה". כשהתבקש לאשש את תוכניתו לרפורמה במיסים, שתפטור מחצית מהאוכלוסיה ממס הכנסה, הוא אמר: "תשאלו את אחד מהכתבים הכלכליים שלכם. הוא התרשם מהתכנית הזו". וכך הלאה וכך הלאה. שיעור קומה אינטלקטואלי לא נחשף פה.
אבל האיש בצמרת הסקרים, קארסון, לא חישמל. המזג הנוח שלו נראה נוח מדי. הוא הצטייר כמנומנם, ישנוני אפילו, נטול אנרגיה. וכמוהו ג'ב בוש: גם הפעם נחשפה בעייתו הגדולה. הוא פשוט נטול כריזמה. כמה אנליסטים אמרו אמש, שהחלה הספירה לאחור לקראת פרישתם של טראמפ ובוש.
בין ההתנצחויות, היו חילופי דברים על האג'נדה המסורתית של הרפובליקנים, ובראשה קריאה לכיווץ מרבי של הממשלה, מפני שממשלה, כל ממשלה, חזקה עליה שתיכשל. קארלי פיורינה, המנהלת המודחת של יולי פקארד, הבטיחה שתקצר את ספר תקנות המס, שמונה כרגע רבבות עמודים, לשלושה עמודים בלבד, כדי שמשפחה ממוצעת לא תצטרך לשכור יועץ מס להכנת הדו"ח השנתי שלה. סנטור טד קרוז, אביר מסיבת התה, אמר שתכנית המס שלו תאפשר לאזרחים להגיש את דו"ח המס שלהם על גלויה. סנטור פול ראנד יצא נגד ההסכם בין הקונגרס לממשל, שהושג השבוע, על העלאתה של תקרת המס.
הסנטור רוביו הבין שכדי להתבלט הוא צריך לזנוח את ההתקפות על עמיתיו הרפובליקנים. הוא קנה אפוא את עולמו בהתקפה משולבת על המתמודדת הדמוקרטית המובילה, הילארי קלינטון, ועל התקשורת. רוביו הגדיר את קלינטון כ"שקרנית" בגין עדותה לפני ועדה של בית-הנבחרים בסוגיית ההתקפה על הקונסוליה האמריקאית בבנגאזי ב-2012, שבה נהרגו ארבעה אמריקאים: "לדמוקרטים יש ארגון תמיכה אולטימטיבי - תקשורת הזרם המרכזי... קלינטון יצאה כשקרנית (בשימוע בקונגרס), אך ארגון התמיכה הזה עזר לה".
אך הגדיל לעשות הסנטור קרוז, שהצליח להשחיל לתשובה על שאלה כלכלית טהורה (על תקרת החוב) את ההתקפה הבאה: "אולי תדברו על נושאים מהותיים, שלאנשים אכפת מהם"? הוא קבל על היחס האוהד שקיבלו המתמודדים בעימות הדמוקרטי ב-CNN בשבוע שעבר: "העימות ההוא היה בין בולשביקים למנשביקים. אף אחד שראה את העימות הדמוקרטי בבית לא האמין שלמנחים יש נטיה להצביע בעד רפובליקנים". (הקהל באולם, רובו רפובליקני, הגיב בתשואות רמות).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
