הרגולטור הפיננסי יפקח בעיקר על הצ'יינג'ים

חברות כרטיסי האשראי וחברות מימון המונים באינטרנט לא יועברו בשלב זה לפיקוח המפקח החדש על האשראי הפרטי שמקים האוצר. שר האוצר משה כחלון יציג ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק להקמת מפקח פיננסי חדש שיהיה אחראי על נותני אשראי ושירותים פיננסיים שאינם בנקים או גופים מוסדיים. מקריאת עיקרי הצעת החוק שהגיעה לידי "גלובס" עולה שהצעת החוק כוללת בשלב זה בעיקר את הצ'יינג'ים. הסיבה לכך היא הלחץ הכבד על האוצר להביא לאישור הצעת החוק עד סוף השנה. נציין, כי יש בישראל כ-3,000 צ'יינג'ים שלפי הערכות שמרניות מגלגלים מיליארדי שקלים.

ל"גלובס" נודע כי הוחלט לדחות את הכללת אסדרת חברות מימון ההמונים באינטרנט (P2P) במסגרת המפקח החדש, וכי החקיקה בנושא צפויה רק בתחילת 2016. פעילותם של מוסדות בנקאות זעירים, כגון הגמ"חים החרדים, תוסדר רק בשלב שלישי בעוד כחצי שנה. למרות שבהצעת החוק נכתב כי המפקח יפעל במסגרת משרד האוצר, באוצר לא מוציאים מכלל אפשרות כי בסופו של דבר יוחלט להעבירו לבנק ישראל.

הצעת החוק היא חלק מהמאמץ של כחלון להסדיר את שוק האשראי הפרטי כדי להפוך אותו לאלטרנטיבה לגיטימית שתוכל להתחרות בתנאי האשראי ובשירותים הפיננסיים שמציעות המערכת הבנקאית ובמידה פחותה בהרבה גם הגופים המוסדיים.

מנוסח ההצעה עולה כי מחובת הרישיון לפי החוק הוחרגו הבנקים, הגופים המוסדיים וגופים אחרים שכבר מפוקחים על ידי רגולטורים, וכן גופים חדשים שלא היו בפיקוח עד כה כמו ספקי אשראי באמצעות מפעיל אינטרנט. כמו כן הוחרגו גופי עזר בנקאיים, כשהכוונה ככל הנראה לחברות האשראי. ברקע עומדת המחלוקת בוועדת שטרום בנוגע לשאלה האם לאחר הפרדתן מהבנקים יפוקחו חברות כרטיסי האשראי על ידי המפקח על הבנקים או על ידי המפקח החדש באוצר. לפי הצעת החוק שיציג האוצר יוסמך המפקח החדש להעניק שני סוגי רישיונות: רישיון למתן שירות בנכס פיננסי ורישיון למתן אשראי. את שני סוגי הרישיונות הוחלט לפצל על פי היקף הפעילות של העסק: רישיון בסיסי ורישיון להיקף פעילות משמעותי.

רף הכניסה להיקף פעילות משמעותי נקבע על מחזור עסקים שנתי של 30 מיליון שקל לנותן שירות בנכס פיננסי ולצבר אשראי של 25 מיליון שקל לנותן אשראי. שר האוצר הוסמך להעלות את הרף, אך לא להוריד אותו. חידוש מעניין נוסף בהצעת החוק הוא סעיף שנועד למנוע הטעיה של הלקוחות בעניינים מהותיים הכלולים בעסקאות הפיננסיות המשווקות, ובהם תנאי העסקה, התשלומים ופרטים בסיסיים על רמתו המקצועית ואמינותו של נותן השירות.

הצורך בהקמת המפקח החדש נוצר בעקבות המלצות הצוות בראשות המשנה ליועמ"ש עו"ד אבי ליכט בפברואר 2015. צוות ליכט מצא כי בענף שירותי המטבע קיימים גופים שפועלים כמוסדות פיננסיים לכל דבר ועניין, המספקים מגוון רחב של שירותים ובהם ניכיון צ'קים, פקטורינג (מימון עסק כנגד רכישת חובותיו), שירותי מטבע חוץ וכן העברת כספים בין מדינות. חלק מנותני שירותי המטבע עוסקים גם במתן הלוואות חוץ-בנקאיות, פעולה שאינה מפוקחת כיום. כמו כן, לעתים עוסקים נותני שירותי המטבע גם במתן שירותים מעין-בנקאיים דוגמת ניהול פיקדונות כספיים וביצוע הוראות תשלום.

הנושא זכה להתייחסות בולטת גם בדוח מבקר המדינה שפורסם אתמול והתריע כי ההלוואות החוץ-בנקאיות בשוק זה הפכו צינור להלבנת הון עבור ארגוני פשיעה ולפגיעה בלווים חלשים שאינם מסוגלים לקבל אשראי בתנאים סבירים בבנקים ונאלצים לפנות לשוק האפור. מעבר לטיפול בתופעות השליליות ובמוקדי הסיכון בענף מייחסים לו באוצר גם פוטנציאל לתרום למשק, בדגש על הגברת התחרות. "שוק נותני שירותים פיננסיים משוכלל, מפוקח ורחב יכול לשמש חלופה לשירותים שמספקת כיום המערכת הבנקאית והמוסדית, ויכול לתרום תרומה משמעותית לתחרות בתחום", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, "צורך זה בולט על רקע המבנה הריכוזי בסקטור השירותים הפיננסיים בישראל והתחרות המוגבלת בו.

באוצר מציינים כי נותני שירותי מטבע רבים משמשים, בין היתר, גם כספקי אשראי קמעונאי חוץ-בנקאי למשקי בית ולעסקים קטנים ולעסקים בינוניים. "פיתוח אפיקי אשראי חוץ-בנקאיים הוא צורך כלכלי-חברתי מרכזי. שוקי הכספים וההון הם בעלי חשיבות רבה לפעילותו של כל משק בעל כלכלה מפותחת. שווקים אלה מספקים למשק את האמצעים הכספיים המניעים את פעילותו העסקית. קיימת חשיבות רבה לפעילות התקינה והיעילה של שווקים אלה על כל הגורמים הפועלים בהם, באופן שתאפשר פעילות עסקית הגונה, שקופה ומאוזנת", נכתב בדברי ההסבר.

לצד התועלת, צפויה הקמת המפקח החדש לעורר ביקורת לאור העובדה שמדובר ברגולטור החמישי המעורב בפיקוח על שוק ההון, אחרי המפקח על הבנקים, אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר, רשות ני"ע והרשות להגבלים עסקיים. להערכת האוצר, העלות התקציבית של המפקח החדש מוערכת בין 10 מיליון שקל ל-20 מיליון שקל בשנה. בדיקת "גלובס" העלתה כי ב-12 השנים האחרונות הוכפל מספר העובדים ברשות ני"ע, שהנה גוף הרגולציה בעל מספר העובדים הגדול ביותר, וכן באגף שוק ההון באוצר. זינוק דומה נרשם גם ברשות להגבלים, שרק בשנה שעברה אושר לה להגדיל את מספר עובדיה בשיעור ניכר.