לא לגברים בלבד

נכנסתי לפוליטיקה בגלל המחשבה שליוותה אותי, איזו מדינה אני רוצה להשאיר לילדיי, אז בני 5 ו-8. האם היא תישמר יהודית ודמוקרטית עם גבולות בטוחים? האם תהיה אותה מדינה שהוריי חלמו עבורי ואני עבור ילדיי? רק בעירה פנימית כזאת, לטעמי, של רצון לשנות - היא הכוח הנכון לפעול בפוליטיקה, ובכלל בכל תחום.

החודש הוזמנתי לכנס המנהיגות בברלין על-ידי אנגלה מרקל, שם פגשתי עוד נשים מובילות ומנהיגות מכל העולם, שנכנסו לפוליטיקה או לעסקים מתוך אותה דאגה אותנטית ואג'נדה - אילו עולם ומדינה, כל אחת מאיפה שהיא מגיעה, אנו משאירים לדור הבא?

פורום הנשים המנהיגות אינו הכינוס הראשון של נשים שיצא לי להשתתף בו בחו"ל, אבל הוא היה יוצא דופן כי נערך במסגרת הרשמית של דיוני ה-7G, ארגון המדינות החזקות בעולם, שמתכנס מדי שנה לדון בנושאים כלכליים וחברתיים. הפעם גרמניה אירחה את המפגש, והקנצלרית החליטה שהנושא של קידום נשים יעלה לסדר היום. עוד הוכחה לכך שכשנשים נמצאות בעמדות כוח, יש להן את האמצעים לקדם את הנושא.

המפגש עם נשים מובילות מכל העולם, בכל תחומי העשייה, היה מרתק. מסביב לשולחן העגול ישבו ראשי מדינות בהווה ובעבר, כמו נשיאת ליבריה הלן ג'ונסון סירליף, ראש ממשלת נורבגיה ארנה סולברג, ראש ממשלת דנמרק לשעבר הלה תורינג שמידט, ראש ממשלת ניו זילנד לשעבר וכיום ראש סוכנות הפיתוח של האו"ם הלן קלרק, מלכת ירדן ראניה, ונשים שעומדות בראשי ארגוני צדקה ענקיים כמו מלינדה גייטס, ועיתונאית CNN ומובילת דעת הקהל כריסטיאן אמנפור.

המפגש המשותף חידד לי את התחושה שנשים שפועלות במגרש הפוליטי מונעות בדרך כלל מתוך תחושות פנימיות עמוקות, שמובילות אותן במגרש זרוע מוקשים ומלא גברים. המפגש גם הבהיר לכולנו עד כמה נשים ברחבי העולם, ממדינות שאין ביניהן שום דמיון, מתמודדות עם אתגרים שנראים שונים - אך יש להם מכנה משותף. כמובן שבמדינות המתפתחות עדיין עוסקים בנושאים כמו בריאות, חינוך והכשרה מקצועית, אבל גם במדינות מפותחות, למרות שיעור התעסוקה הגבוה יחסית של נשים, מעטות מהן נמצאות בתפקידי הניהול הבכירים.מנהיגות ממדינות דמוקרטיות מפותחות סיפרו כיצד הן מקדמות את מעמד הנשים בחברה, איך מקבעים את זכויותיהן בחברה ובתוך המשפחה, מדוע חינוך לשוויון הוא תנאי הכרחי, ואיך מעודדים תעסוקת נשים ועצמאות כלכלית, הן בתפיסה האישית והן בחברתית.

בפן הפוליטי, התברר שהאתגרים דומים. מסתבר שבעיית חוסר הייצוג ההולם והחוויה המאתגרת עבור נשים בפוליטיקה, משותפים לכולן. דיברנו על איך מעודדים נשים להיכנס לפוליטיקה, האם חובת שריון במפלגות הוא הדבר הנכון, איך מתמודדים בחינוך לשוויון, ובמגרש הפוליטי, בהתנגשות בין ערכים דמוקרטיים לבין עליית מפלגות דתיות. הקול האחר כשהגיע תורי לדבר בשולחן העגול, התחלתי עם וידוי אישי. סיפרתי שכאשר הצטרפתי לפוליטיקה, בשנות ה-90, נושא ההעצמה הנשית לא היה חלק מהאג'נדה שלי. הצטרפתי כדי לפעול במישור המדיני, כדי לפתור את הסכסוך. אבל כשמוניתי ליו"ר החברות הממשלתיות ב-1996, גיליתי שרק 3% מהדירקטורים בחברות הממשלתיות הן נשים.

העובדה הזאת היממה אותי. הסיבה לכך הייתה, כמובן, הכוח הפוליטי שהיה מעורב במינויים של הדירקטורים, כי הפוליטיקאים הגברים מינו את אנשיהם. נוצר מעין מעגל קסמים - מכיוון שנשים לא נבחרו לדירקטוריונים הממשלתיים, הן גם לא הגיעו לעמדות בכירות במשק. החקיקה בישראל, שכפתה ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים ונראתה לאנשים מסוימים מיותרת, עשתה את שלה. שרים, גב רים, נאלצו למנות נשים - ותוך שנתיים קפץ שיעורן בדירקטוריונים ל-30%. היום מדובר בשיעור גבוה הרבה יותר.

סיפרתי גם איך בכנסת שלנו נשים מכל הקשת הפוליטית, בעלות השקפות עולם כה שונות זו מזו, מצליחות ורוצות לעבוד יחד למען נושאים הקשורים לקידום נשים. אך לצערי, מהחוויה האישית שלי, הכניסה לפוליטיקה לוותה בהרגשה שאישה נתפסת כחלשה, וכשהיא עומדת על שלה היא נתפסת כחזקה מדי, שלא לומר ביץ'. בחרתי להיות חזקה, נזהרתי מלגלות רגשות.

עם השנים הייתי חזקה מספיק כדי להרשות לעצמי לשחרר. מצאתי שכשאני חושפת את החולשות שלי בפני נשים אחרות, ואת הקושי והלבטים שיש לכל אישה שמנסה לתמרן בין קריירה לילדים, זה מעניק להן השראה וכוח. זו ההבנה שאנחנו יכולות להיות ולהיראות מי שאנחנו, ועדיין לפלס דרך עצמאית ולממש את עצמנו, ואת מה שאנחנו מאמינות בו. דיברתי על הדמוקרטיה בישראל. להבנתי, זו לא רק הזכות לבחור, אלא גם הזכות לייצוג הולם, לשכר שווה, הזכות להשפיע ולהשמיע קול אחר, שנדרש בכל כך הרבה מקומות. אני באמת מאמינה שככל שיותר נשים יגיעו לעמדות כוח בפוליטיקה ובכלכלה, החברה שלנו תהיה שוויונית יותר, סובלנית יותר ודמוקרטית יותר.

המסקנה של כולנו הייתה שצריך לשמור על קשר בינינו, ולקדם את אותם נושאים שעלו בדיון - החל במאבק לשוויון, בריאות וחינוך ועד להשתתפות בפוליטיקה. אם במשך שנים הנטוורקינג וקידום נושאים במגרש העולמי היה נחלתם של גברים בלבד, לא עוד.