למה בעצם סטודנטים צריכים לרכוש דירה? האם להתאחדות שלהם צריך להיות אינטרס לטפל בבעיית הדיור שלהם?
יותר מ-400 אלף סטודנטים יכולים ליהנות ממועדון צרכנות שהוקם במיוחד עבורם ומציע להם, בין היתר, את האפשרות לרכוש דירות במחירים זולים באופן משמעותי. למעשה, מדובר במועדון צרכנות הדיור הגדול בישראל, שנולד כתוצאה ממשבר הדיור המתמשך.
כצעירים, נמאס לנו לשמוע כלכלנים חמורי סבר שמסתכלים בעיקר על טובת הבנקים ושוכחים שמאחורי המספרים שהם זורקים יש אנשים שמחכים לפתרונות ולא מוכנים לשמוע שוב שאת הכסף שלנו זורקים על הסדרי חוב.
סל הערכים שבנתה "הבית האקדמי", חברה בת של התאחדות הסטודנטים, כולל בתוכו בראש ובראשונה הקניית ידע באמצעות מערך הדרכה מסובסד, הפועל בחמש אוניברסיטאות ועתיד להתרחב לעשרות קמפוסים נוספים. אנו מלמדים את מה שמעולם לא נלמד בישראל: איך להיות צרכן דיור ונדל"ן נבון.
עם הקמת "הבית האקדמי", הגדרנו תנאים נוקשים לבחירת פרויקטים, המתאימים לעמיתי המועדון: 12% הנחה לפחות ממחירי השוק, תמהיל דירות קטנות מתאים, פעילות בפריפריה חברתית או גיאוגרפית ועוד. כך היה כשבחרנו בפרויקט "יאפא" בו ביקשו יותר מ-5,000 איש לרכוש כ-108 דירות ולאור דרישות אלו, בחרנו גם הפעם בפרויקט "אזורים הבלוק", בשיתוף חברת אזורים, בלב שדרות רגר שבבאר שבע.
לא מדובר בעוד 300 דירות בבניין אחד למשקיעים, אלא במיקום ובתכנון שיאפשרו לרוכשים לגור בעיר שנים רבות. העיר באר שבע נמצאת בתהליך מואץ של הפיכתה למטרופולין השני בישראל ומרכז סייבר בינלאומי ונהנית מתנופת ההתחדשות בדרום, הנובעת גם מהקמת עיר הבה"דים.
אחד הנתונים המפתיעים ביותר כשמדברים על הבית האקדמי הוא הגיל החציוני של סטודנט: 27. כשמוסיפים אליהם אקדמאים צעירים בשנתיים שלאחר סיום התואר, כבר מתקרבים לגיל 30. כשמחברים את הנתון הזה לחוויות שלנו מהשטח, לא תיאוריות ונבואות על שוק הדיור, אלא לסיפורים של הורים שמממנים את שכר הדירה של ילדיהם, כשאנחנו נתקלים בגילאים קצת יותר מבוגרים בהם כבר מדובר ברצון של משפחה צעירה לדירה, כשהון העצמי הרלוונטי הוא 500 אלף שקל ואנו נתקלים ב הורים רבים השוברים את חסכונותיהם והפנסיות שלהם על מנת לעזור לדור הצעיר להיכנס למעגל בעלי הדירות, כשבבנקים השונים מציעים לרוכשים בודדים הלוואות משלימות בתנאים שערורייתיים - כל אלה הביאו אותנו להציע פתרונות שמתקשרים עם הבעיות האמיתיות.
לכן פיתחנו את מודל ההנגשה: מודל שמשמעותו מינימום הון עצמי. כך למשל, יוכלו סטודנטים עם הון התחלתי של 82 אלף שקל להיות הבעלים של דירה במיקום המרכזי ביותר בבאר שבע. מודל ההנגשה פותר גם את מצב כפל התשלומים של שכירות ומשכנתא, כך שכל יתרת התשלום נדחית למועד מסירת הדירה בסבסוד מלא.
נכון, המודל אינו מתאים לכולם. במקום "אישור עקרוני בטלפון למשכנתא", אנו מעמידים לרשות העמיתים יעוץ פיננסי מלא ואובייקטיבי חינם ונהיה הראשונים להמליץ לחלק לוותר גם הפעם. יהיו כאלו שמערכת החיתום הבנקאית לא תאשר את קבלת המשכנתא ויהיו רבים אחרים שיוכלו ונמליץ להם, לשלם יותר מאותו הון עצמי נמוך שאנו מציעים.
יחד עם זאת, בעידן בו רוב הישראלים עתידים לשלם במשך מרבית חיינו על קורת גג, עדיפה אופציית הרכישה על אופציית השכירות. כשמחירי השכירות נושקים או אף זהים למחירי ההחזר החודשי, הופך ההון הראשוני לגורם הבלעדי המרחיק רבים מחלום הדירה.
במקום שנמשיך להעביר כספים באמצעות דמי שכירות לאוכלוסיות סוציואקונומית חזקות יותר, אנו מציעים פתרון פיננסי מצוין וצדק חברתי נכסף. עמיתי "הבית האקדמי", נמצאים במהלך חיים שבו עם תום לימודיהם, הם נכנסים למעגל העבודה ועל פי מחקרים רבים עתידים להרוויח יותר מיתר האוכלוסייה
אנחנו החלטנו לא לחכות לפתרונות של הממשלה, אלא להנגיש לסטודנטים דירות במחירי זולים בכ-12% לפחות, למנוע מהם להשחית כספים על שכירות וככל הנראה, להימנע בעתיד, מלשלם על רכישת דירה סכום שקרוב לוודאי יהיה גבוה יותר מהמחיר היום באזורים בהם אנו פועלים.
* הכותב הוא מנכ"ל "הבית האקדמי" מיסודה של התאחדות הסטודנטים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
