מנגנון שוחד שיטתי

"חברת נתיבי ישראל חרתה על דגלה את החזון 'להוביל בכל דרך'. החברה מחברת בין קצות הארץ על-ידי פריסת רשת תחבורה מהירה ויעילה ומתוך ראייה תחבורתית וחברתית שאין עוד מקום שהוא רחוק מדי... תפיסת ההפעלה של החברה מתבססת על שימוש נרחב במיקור חוץ לצד כוח-אדם ארגוני...". כך, בין היתר, מהללת את עצמה נתיבי ישראל באתר האינטרנט של החברה.

הפרסום העצמי של נתיבי ישראל מעורר השראה, אבל המעצרים של בכיריה בעבר ובהווה היום (ב') בחשד לשוחד, מנפצים את המילים היפות הללו אל קרקע המציאות.

מהמידע שהגיע מהמשטרה עולה כי אותה תפיסת הפעלה של "שימוש נרחב במיקור חוץ", שבה מתהדרת החברה, שימשה הלכה למעשה במשך תקופה ארוכה ליצירת מנגנון שוחד שיטתי, שנוהל על-ידי בכיריה, שחברו לספקים חיצוניים וקידמו את העסקתם בפרויקטים של החברה, בתמורה לשוחד ולטובות הנאה.

פרשת השוחד לכאורה בנתיבי ישראל דומה במהותה לרבות מפרשות השחיתות שהיו כאן בשנים האחרונות. בפרפרזה על דברי המשורר נתן אלתרמן ניתן לומר שיש אולי פרשות חמורות ממנה - אבל אין חמורה כמוה, שכן היא מהווה מעין מיקרוקוסמוס לכל פרשות השחיתות.

על רקע העובדה שפרשות שחיתות צצות כאן כפטריות אחרי הגשם, לא הופתעו אלפי האנשים שעמדו הבוקר, כמדי בוקר, בפקקים של כביש 2 (כביש החוף) לכיוון תל-אביב, לשמוע ששוב החליטו בעלי השררה והכוח להעדיף את האינטרסים האישיים שלהם על פני האינטרסים של הציבור הרחב.

כך נהגו שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון; ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט; סגנית השר לשעבר, פאינה קירשנבאום (לפי החשד); השרים לשעבר, אריה דרעי ושלמה בניזרי; ראשי הערים צבי בר, שמעון גפסו, אורי לופוליאנסקי, שלומי לחיאני; ורבים מדי אחרים.

ואם נבחרי הציבור, בכירי המדינה וחברי ממשלה, נוהגים בשחיתות - אז מה לנו כי נלין ולמה שבכירים בחברות ממשלתיות כנתיבי ישראל יפעלו ביושר? למה שייצאו פראיירים?

פרופ' מייקל וולצר כתב באחד ממאמריו כי רוב הציבור נוטה לחשוב שהפוליטיקאים מושחתים, והעיר כי את העמדה הציבורית הזו הרוויחו הפוליטיקאים ביושר. יש לקוות כי למרות פרשות שחיתות כמו זו שנחשפה היום, הציבור - שאיבד מזמן את אמונו בפוליטיקאים - לא יאבד את אמונו במנהלי החברות הממשלתיות.

בדצמבר 2012 החליט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לסגור את תיק החקירה העיקרי שנוהל נגד שר החוץ לשעבר, אביגדור ליברמן (בפרשת "חברות-הקש") ולהגיש נגדו כתב אישום בגין פרשייה שולית שעסקה במינוי השגריר בבלארוס. בהמשך זוכה ליברמן על-ידי בית משפט השלום בירושלים גם מהאישום בתיק השגריר.

ליברמן נותר נקי, אך מאז ועד היום נחשדו רבים ממקורביו ומאנשי מפלגתו, בהם פאינה קירשנבאום, סטס מיסז'ניקוב, אלכס ויז'ניצר (מנכ"ל נתיבי ישראל, מע"צ לשעבר) ואחרים בשחיתות חמורה.

גם בפרשיית השחיתות לכאורה בנתיבי ישראל "מככבים" כמה מאנשיו של ליברמן בהווה ובעבר. נראה כי ליברמן מצטיין הרבה יותר בבחירת עורכי דין, מאשר בבחירת מקורבים וחברים לדרך הפוליטית.