אווירת הסמפכ"ל ורה"מ

הבוקר (ג') דווח כי סמפכ"ל המשטרה לשעבר, ניצב בדימוס ניסים מור, יועמד לדין בגין ביצוע עבירות מין, בכפוף לשימוע. זה באמת מבאס. ניצב אחר ניצב - ובראשם מפכ"ל שהוציא הון קטן על מסיבת פרידה לכבודו - כל זה מחזק את הרושם, שכבר מזמן קיים, שבשירות הציבורי, ולא רק במשטרה, הכול מושחת. אז כמובן שזה לא "הכול", ובוודאי לא כולם - אבל זה הרבה. מאוד.

כאשר הראש מסריח

מבאס, אמרתי - אבל לא צריך להפתיע. השחיתות אצלנו היא לא רק תופעה או מגיפה, אלא אווירה. שזה הכי טבעי. איך אפשר אחרת? מה אתם חושבים, שראש הממשלה ואשתו יעשו כל מיני תרגילים מכוערים - וזה יעבור בלי להשפיע? שהאדם הרואה את עצמו מנהיג העם היהודי משתמש בכסף ציבורי לצרכים פרטיים - וזה לא ייחרת בזיכרון ובמחשבה? שהמנהיג המציג את עצמו כאחראי בלעדי לביטחוננו מתנהג כמו עלה נידף כאשר מדובר בשגיונות של אשתו? כל זה משפיע, יוצר אווירה.

מיד יאמרו שיש גם אחרים. בטח שיש. זו הנקודה. כאשר הראש מסריח, תמיד יש כאלה המבקשים לחקותו. בבחינת אם לו מותר - אז למה לי לא? כפי שנאמר בספר שופטים: "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה".

הכוונה בביטוי "אין מלך" אינה שהוא לא קיים, אלא שאינו מתנהג כמלך. וגם לא צריך להיות ראש הממשלה. כל עוד אדם כזה מהווה מודל להתנהגות, ימשיכו להיות ניצבים ושאר אנשים, בכירים יותר ופחות, שיסטו מדרך הישר. כי זו דרכה של אווירה.

האם אורי אריאל כשיר?

היום קראתי שאורי אריאל, שר החקלאות, משך את הצעתו להפסיק לעקר ולסרס חתולי רחוב. לדעת הקהל יש בכל זאת משקל כלשהו, אפילו אצל אדם אטום כמו אריאל. במקביל, התבטלה האלטרנטיבה של טרנספר של חתולים למדינות אחרות.

יפה שאריאל חזר בו, אבל אותי זה לא ממש מספק. אני הייתי רוצה לדעת מוחו של מי הגה את רעיון העיוועים הזה, שהוא גם מרושע וחסר רגישות, וגם לא מעשי. אם היה זה מוחו של השר עצמו, אני דואג מאוד. כי הוא ממשיך לשבת בממשלה, וקולו נשמע ונחשב בדיונים חשובים ביותר למדינה ואזרחיה. יש מישהו שהיה נותן למוח הזה לנהל את ענייניו הפרטיים? אני חושב שצריך להעמיד את העניין הזה למבחן.

אנחנו פונים לרשויות ולבג"ץ בדרך-כלל בנושאים הנגועים בשחיתות. האם טיפשות קיצונית כמו בפרשת החתולים אינה חשובה לפחות כמו שחיתות, אם לא יותר? נראה לי ששווה לבדוק את זה.