לא פראייר

פרס ישראל למיכאל גולן

על ה"סיבוב" הענק, בניחוח צרפתי, שעשה על המדינה. על הכסף הקטן שמימן אקזיט ענק. על החוכמה שבהבנת רוח ה"אל תהיו פראיירים" והיצרים, התאוות, הגאווה והאידיאולוגיה של משה כחלון, יובל שטייניץ, גלעד ארדן ומנכ"לו אבי ברגר שהניעו את עריסת "רפורמת הסלולר" - והניצול שלהם.

מה לא נתנו לו, מה לא עשו בשבילו. העיקר שיבוא וישבור את שלישיית הסלולר השנואה והתאוותנית. החברות הרוויחו את זה בכבוד, והוא קרע אותן בהצלחה. המחירים שלו גירדו את הרצפה, ההיתכנות הכלכלית שלו עוררה פליאה, פריסת תשתיות האנטנות שלו התמהמה. הוא הציק לחברות הסלולר לקול מחיאות הכפיים של העם.

אוי, כמה אהבנו אותו. אוי, כמה שמחנו על הסופרמן שבא להציל אותנו מ"השיטה".

במכרז שבו זכה, ב-2012, נדרש אמנם מיכאל גולן לשים ערבות של 350 מיליון שקל, אך כדי להיניק, לטפח, לגדל ולהגן על הינוקא המוקף בשלושה דינוזאורים שהפכו את הציבור למשאבת כספים ומקור לזלזול בוטה, נקבע שכאשר יגיע לנתח שוק של 7% מהלקוחות הפרטיים, ישוחררו לו 270 מיליון. כמו כן, נקבעו תנאים שבהם יכול השר לדרוש את החזר כספי הציבור.

הכסף עבר לגולן כבר לפני כשנה וחצי, הוא לא מילא את חובות התשתית שבמכרז, ואץ רץ לחפש קונה למציאה. אתמול (ה') דיווחה סלקום לבורסה כי תרכוש את גולן טלקום תמורת 1.17 מיליארד שקל ותוותר לו על חוב של 400 מיליון שקל. סיבוב הסיבובים, אקזיט האקזיטים.

לא משנה אם תכנן מראש את מהלך הסיבוב החפוז או שזה קרה כי ככה זה בחיים, בכל מקרה שר התקשורת בנימין נתניהו ומנכ"לו שלמה פילבר חייבים (מחויבים!) לדרוש ממיכאל גולן להחזיר את הכסף שהוא חייב להחזיר כתנאי לאישור העסקה. כי להיות ראש ממשלה רב-תיקים זה לא רק צ'ופר, כבוד ושליטה.

החתולים של אורי אריאל

במקום לסרס ולעקר חתולים משוטטים, כדי שלא תרבה הארץ הולכים על ארבע, הוגה שר החקלאות אורי אריאל (מחירי העגבניות ירדו השבוע לסביבות 10 שקלים) תוכנית גלובלית מהפכנית: אעלה אותם על מטוס/ אונייה/רחפת/ צוללת ואשלח אותם מכאן.

לאן, אדוני השר? מאחר שלא ברור אם יש בעולמנו עם המחבב זלילת חתולים או מי שמעוניין לגדל כמה מיליונים בבית ובשכונה, לא נותר אלא לחזות שהשר ייקח מתקציב החקלאות, ישלם לממשלות זרות - עניות או מושחתות - לפי ראש או משקל, וכשיגיעו לאן שיגיעו - החתולים יחוסלו בהמוניהם. באכזריות חסכנית. זו יהדות זו? (לא), האם נמצא צידוק הלכתי? (לא).

החבורה סביב נתניהו

שלשום (ד') בערב הופצה ההודעה: "ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט למנות את ד"ר רן ברץ לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי ויועץ התקשורת של ראש הממשלה".

ד"ר ברץ דיבר על אתגרים משימות ו"הנגשה יעילה יותר". סיפרו שהוא בן 42, מכפר אדומים, ד"ר לפילוסופיה, שירת ביחידת מודיעין מוטסת, בעל רקע בתעשיית ההיי-טק (מה זה?) ועוד מידע משבח ומהלל.

כמה שעות אחרי התפוצץ סיפור: הד"ר, הפילוסוף, המסבירן, הוא "בדחן" די עלוב, שמפטפט את עצמו לדעת. בעמוד הפייסבוק שלו כתב: "אני חושב שזה אומר הרבה שהנשיא טס במחלקת תיירים, הסתובב במטוס ולחץ לכולם ידיים. בעיקר זה אומר שהוא דמות שולית כל-כך עד שאין שום חשש לחייו... אפשר אפילו לשלוח אותו במצנח רחיפה לגולן הסורי שבשליטת דאעש; יום למחרת הם יחזירו אותו... רק קחו אותו, בחיאת יזראעלין...".

בת הקול המגנה שיצאה מכיוון נתניהו אמרה: "נתניהו לא היה מודע לדברים". הוא לא צריך להיות מודע לכל מילה ופסיק שמישהו שופך, אבל החבורה סביבו, המלקקים המעבירים את היום במחמאות הישרדות של "אתה גדול וחזק ואדיר", היא שהייתה צריכה לבדוק ולדעת. חצי שנה אחרי הכתרתו הרביעית, הגיע הזמן לסדר חדש סביבו.