מעט מדי פעמים אנו מביטים לאחור, אל ראשית שנותיה של מדינתנו הצעירה, ואל מקימיה. כמו חלפו מאות שנים, ולא 67 שנים במספר, מאז הוקמה המדינה על-ידי מנהיגים חדורי אמונה עצמית ואידיאולוגיה. אנשי ברזל ורוח, בעלי אמות-מידה כה שונות ממנהיגי העת הזו. הנה לכם, עולם הולך ועולם בא - אמש צעדו אלפי מפגינים במרכז תל-אביב במחאה על אישור מתווה מונופול הגז על-ידי ראש הממשלה נתניהו, תחת הסיסמה "שוד הגז", ואמש נפטר הנשיא לשעבר יצחק נבון, ממקימי המדינה, איש אמונו של דוד בן-גוריון, שר חינוך ותרבות למשך למעלה מ-3 קדנציות, מחזאי, איש רוח וספר. נבון נפטר בגיל 94, אך בזיכרון הציבורי של המאה הנוכחית הוא כמעט ולא היה קיים, אף שבראשית השנה עוד פרסם ספר אוטוביוגרפי - "כל הדרך" (הוצאת כתר).
מי שיתעניין, ימצא ב"כל הדרך" את סיפור ראשית הדרך - בעברית יפה, גבוהה, הנחשבת כיום כארכאית - מנקודת מבטו של נבון, שנחשב לדמות שקטה אך דומיננטית, ויותר מכך, לפוליטיקאי שאינו מצביא, או כזה שהעט היא נשקו אלא פוליטיקאי מזן מיוחד: פוליטיקאי בעל נפש של משורר ודמיון של סופר. איש של מילים וגם של מעשים, שקידם את תרבות ההשכלה ואת תרבות יוצאי ספרד באמצעות יצירה.
רגעי השיא בביוגרפיה של נבון הם רבים. לנצח יבלטו הקמת מפלגת העבודה, עמידתו הנחושה של נבון לצד בן גוריון בפרשת עסק הביש (הספר מספק הצצה יוצאת דופן למשולש היחסים שבין עיתונאים, פוליטיקאים ומו"לים בשנות ה-50 וה-60), כתיבת "הרומנסרו הספרדי", אב הטיפוס של המחזה "בוסתן ספרדי", מחזה מוזיקאלי פולקלוריסטי, שרץ על במות "הבימה" עד היום (יותר מ-2,000 הצגות.
ראובן ריבלין, נשיא המדינה הנוכחי, ספד לנבון הבוקר (א'), כשהוא ניצב לצד ארונו: "היית איש העם, מורם מהעם. אתה עיצבת את בית הנשיא כבית העם. כולם ידעו שדלתך פתוחה לכל איש ואישה בישראל, ובאותה עת ידעו כי יוכלו להסתכל עליך כשהדרך אינה ברורה דיה".
מילים יפות בחר ראש הממשלה נתניהו כדי לספוד לנבון, בישיבת הממשלה הבוקר: "נבון היה אחד מאצילי האומה ומבכירי בניה. הוא השתתף במערכה להקמת המדינה היהודית ולאחר השגת העצמאות תרם תרומה בולטת לשירות הדיפלומטי ולעבודת הממשלה. הוא הטביע את חותמו על מפעל התקומה. הבחירה של נבון כנשיא שיקפה את היותו אדם שצמח מתוך העם וחי בתוך העם". נבון נקבר היום ב-12:00 בהר הרצל. את טקס הקבורה הנחה יהורם גאון.
מירי שפיר נבון, רעייתו של הנשיא המנוח, שלה נישא אחרי פטירתה של אשתו הראשונה אופירה, אמרה בטקס הלוויה: "תודה על שזכיתי להיות לצדך לאורך 20 שנה. להיות עדה לאהבה שתושבי הארץ הזו מרעיפים עליך - בני כל העדות וכל הדתות. כי כולם חשו שבאמת אכפת לך מהם. כל חייך פעלת להשגת יחס שוויוני לכולם. נלחמת בגזענות, באפליה, בשנאת הזר, בכל גילוי של אלימות, קיצוניות ופנאטיות. היית דמוקרט אמיתי, ליברל, פמיניסט, לוחם צדק, מכבד כל אדם וכל תרבות. תודה על זוגיות מופלאה של אהבה, כבוד הדדי, הערכה ועידוד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.