ועדת הכספים אישרה אמש (א') הצעת חוק מתוך חוק ההסדרים, שתחייב את הממשלה החל מ-2017, לעבוד עפ"י תכנית כלכלית תלת-שנתית (נומרטור). המשמעות, שבצד הגשת התקציב השנתי, תחויב הממשלה לעמוד במסגרת התכנית הכלכלית התלת-שנתית, שמבחינה חוקית, תשלב אלמנטים מעט יותר קשיחים מאשר מגבלת ההוצאה ותקרת הגירעון.
הממונה על התקציבים באוצר הסביר לחברי ועדת הכספים, שאף שבעבר אנשי האוצר חששו ממסגרת מחייבת של תכנית רב-שנתית, עתה הם הגיעו למסקנה כי הדבר מחויב המציאות ויאפשר ניהול אחראי יותר של התקציב. עוד ציין, כי המהלך נובע בין השאר בעקבות ביקורות בינלאומיות על השכיחות הגבוהה בפריצת המסגרות התקציביות הקיימת בישראל.
התכנית התלת-שנתית תכלול את הכללים הפיסקאליים: כלל הגירעון ומגבלת ההוצאה. כלל הגירעון קובע כי הגירעון התקציבי יפחת עם השנים: 2016 (2.9%), 2017 (2.5%), 2018 (2.25%), 2019 (2%), 2020 (1.75%), 2020 ואילך (1.5%).
כלל ההוצאה מגביל את גובה הגידול השנתי בתקציב במכפלת שיעור הגידול באוכלוסייה ועוד 1% כפול 50% לחלק ביחס החוב-תוצר. ב-2016: 2.66%. עפ"י התכנית התלת-שנתית, מגבלות ההוצאה בשנים 2017-2019 תהיה 363 מיליארד שקל, 379 מיליארד שקל ו-396 מיליארד שקל, בהתאמה, ללא תשלומי ריבית ועוד. פירוט יפורסם לאחר אישור חוק ההסדרים והתקציב בסוף נובמבר.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "מצד אחד מדובר בדבר טוב, אך החשש שבעקבות הנומרטור, ייקל יותר על אנשי האוצר להגביל הצעות חוק חברתיות שהן תקציביות שחברי כנסת יגישו. יש בהצעה משום קשירת ידיים של חברי הכנסת".
לאור הדברים הכניס גפני סעיף, שלגביו הייתה הסכמה מלאה גם מקרב חברי האופוזיציה, כי ועדת שרים לחקיקה לא תוגבל ביכולתה לאשר הצעות חוק פרטיות תקציביות, שיש להן עלות תקציבית של 6 מיליון שקל ומעלה.
בדיון קודם אמר הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי: "אחד הדברים החשובים ביותר בנושא התקציב, לעבוד באופן הרבה יותר מסודר, מה שייתן הרבה יותר כלים בידי חברי הכנסת לפקח עליו. מלכתחילה התנגדנו, כי חששנו שזה יקשור לנו את הידיים, אך עתה הגענו למסקנה שזו הדרך הנכונה להתנהל. בצד ההכנסות קצת יותר קשה לחזות תלת-שנתית, אך בצד ההוצאה הרבה יותר פשוט, כי אנחנו יודעים מה החקיקה שעברה, מה ההסכמים הקואליציוניים, מה הוצאות משרדי הממשלה. יש תנודתיות קטנה אך אלו החלטות ואנחנו יודעים לחזות. מטרת התכנית התלת-שנתית למנוע מצב של התחייבות על חשבון שנים עתידיות ללא מנגנון מרסן, להקטין את התמריץ לבצע פתרונות חד פעמיים בשנה שוטפת תוך דחיית הוצאות וצורך בביצוע צעדי התכנסות (גזירות (א"ק)) עקב כך. הדבר נועד למנוע פריצה תכופה של המגבלות הפיסקאליות".
לוי סיפר, כי גופים בינ"ל שבדקו את נושא ניהול התקציב בישראל מתחו ביקורת על פריצת המסגרות התכופות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
