דוח התעסוקה שהתפרסם ביום שישי בארה"ב הכה את כל המומחים בתדהמה. גם העלייה הדרמטית בשכר הפתיעה והוכיחה שבניגוד למקומות אחרים, ישראל למשל, לא "משפצים" מספרים על מנת שימצאו חן בעיני קובעי המדיניות.
עדיין מוקדם מדי לקבוע אם תכניות ההקלה הכמותית הן הפתרון האולטימטיבי שהציל את העולם מקריסה. עדיין מוקדם מדי לקבוע אם בועות הנכסים תתנפצנה ברעש גדול, כפי שמתנפצת בחודשים האחרונים בועת הסחורות. דבר אחד ברור: ארה"ב, בניגוד לכמה דעות שהושמעו בעקבות המשבר הגדול ב-2008, הייתה ותמשיך להיות הכלכלה המובילה בעולם ועל פיה יישק דבר.
אז אחרי שהבנו את זה, הבה ננסה לנתח מה צפוי לנו בהמשך. מטוטלת ההערכות בנוגע להעלאת הריבית בארה"ב שוב נעה לכיוון דצמבר. דבריה של נגידת הבנק המרכזי ג'נט ילן , יחד עם נתוני יום שישי, הספיקו למרבית האנליסטים להשתכנע כי העלאת ריבית בדצמבר היא עובדה מוגמרת. בטרם נתכנס לקיבעון מחשבתי שיפתיע אותנו בדצמבר אני סבור שראוי להסתכל על מספר נתונים נוספים בתקופה הקרובה וכמדומני שזה מה שיעשו קובעי המדיניות.
ראשית, מה יעשו הבורסות. ביום שישי ראינו בארה"ב בעיקר תגובה מהוססת של ניסיון לעכל את הנתונים. בימים הקרובים נדע כיצד יגיבו השווקים בעולם לנתונים. אם חלילה נצפה בשינוי מגמה, ייתכן מאד שזה יעזור לקובעי המדיניות להחליט להמשיך את המשחק ולדחות את מועד ההעלאה לשנת 2016. בינתיים זה לא קורה, כמו שנבואות איוב על הבורסה בסין אינן מתגשמות.
שנית, מה יהיו השלכות הדולר החזק על כלכלת ארה"ב ובעיקר על היצוא האמריקאי, היבוא ומאזן הסחר. בסיבוב הקודם, כשהדולר התחזק לכיוון 1.05 דולר לאירו, ספג היצוא האמריקאי מכה כואבת והגירעון המסחרי התרחב לממדים מדאיגים. חלק בלתי נפרד מההתאוששות בכלכלת ארה"ב היה תוצר של היחלשות הדולר - ייצור הוחזר הביתה והיצוא קיבל תנופה משמעותית. אין ספק כי גם הפעם ינסו בארה"ב לבחון את השלכות התחזקותו המרשימה של הדולר בימים האחרונים על התאוששות הכלכלה. לארה"ב אין בעיה עם מדינות אחרות, בעיקר גוש האירו המדמם, המנסות באמצעות מלחמת המטבעות לאושש את כלכלתן על ידי החלשת המטבע על חשבון ארה"ב והדולר. אין בעיה כל עוד זה לא פוגע בהתאוששות הכלכלה האמריקאית.
ולבסוף, מה יקרה לאינפלציה. האם סוף סוף תחל האינפלציה לזחול לכיוון היעד - 2%? או שאולי הגיע הזמן, כפי שמציע פרופסור קרוגמן, להחליף דיסקט ולשנות את היעד, תוך התאמתו לעולם החדש שנוצר. אין ספק שבארה"ב שואפים לראות הסטה של הכסף מעולם הפיננסים לכלכלה הריאלית, מה שיביא לעליה המיוחלת ברמת האינפלציה. הצעתו של קרוגמן לבטח תלווה גם את צמרת בנק ישראל כשיעד האינפלציה הנוכחי העומד על 1%-3% עומד להיות מוחטא שנה שנייה ברציפות מהצד התחתון, כשלא מעט הערכות טוענות כי גם בשנה הבאה יוחטא היעד.
אלו הגורמים שיקבעו אם תהיה העלאת ריבית בארה"ב עוד השנה או שמשחק הריבית האפסית ייגרר לתוך שנת 2016. לגבי ישראל, סביר להניח שמה שקרה בארה"ב סותם כמעט סופית את הגולל על הערכות גורמים מסוימים להפחתת ריבית אצלנו.
יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.