המייללים הלאומיים

החקלאים כועסים. עד כדי כך כועסים, שהכריזו על "יום זעם" במחאה על מחירי המים הגבוהים ופערי התיווך בתוצרת חקלאית. כל כמה חודשים הם זועמים על משהו אחר: פעם על מיסוי העובדים הזרים, פעם על יבוא מחו"ל ופעם על מיני רפורמות בעוף ובחלב, שהממשלה מנסה להעביר שוב ושוב ולא מצליחה בגלל העצבים הרופפים של עובדי האדמה.

אבל, אם החקלאים ייצאו לרגע מעמדת המייללים הלאומיים הנוחה כל-כך ויביטו למציאות ישר בעיניים, גם הם יודו שאף אחד במדינת ישראל לא נגדם, אלא להפך - הם מקבלים מקופת המדינה הרבה יותר מכל מגזר אחר.

אפשר להתחיל בסבסוד המים והקרקעות במשך שנים, לעבור לביטול המס על עובדים זרים שייכנס לתוקפו בינואר; להמשיך בהוצאת הרפורמה בשוק העופות מחוק ההסדרים, מהלך שישאיר את שיטת המכסות על כנה, מה שיבטיח שהצרכנים ימשיכו לשלם והרבה על עוף.

פערי התיווך הם טיעון חזק שמוכיח, לטענתם, את הקיפוח של החקלאי האומלל מול רשתות השיווק האימתניות. רק שרשתות השיווק כבר מזמן לא אימתניות. מדובר בגופים השקועים בהפסדים עמוקים. מה גם שלרמי לוי, שאוהב למכור הרבה ובזול, אין אינטרס שהצרכן ישלם הרבה, שלא לדבר על הפחת שהרשתות סופגות בגלל העובדה שמלפפון שמגיע בבוקר, כבר אינו אותו מלפפון טרי למחרת.

תזכורת: בראש רשימת האחראים החיצוניים למצבם הקשה של הסופרמרקטים ניצבים מונופולים כמו תנובה ושטראוס. ומי הפך את תנובה ושטראוס למונופולים? החקלאים, כמובן.

בכל הזדמנות מנופפים מיטב איכרנו בטובת הצרכן העומדת מול עיניהם, משבחים ומהללים את הסחורה המשובחת שלהם ומזהירים מפני קטסטרופות איומות שיבואו על הסלט של הצרכן הישראלי, אם לא יינתן להם מבוקשם.

אז אולי כאן המקום להזכיר: מרבית הסחורה שמגיעה אלינו היא סחורה טובה פחות, שלא לומר סוג ב', מאחר שאת הסחורה המשובחת בוחרים חקלאינו לייצא לחו"ל. אם כל-כך חשוב להם, לחקלאים, שהצרכנים ייהנו ממחירים זולים, שיתכבדו ויקימו אתר אינטרנט כדוגמת "פרש דיירקט" בארה"ב ואירופה, וישווקו את הירקות והפירות ישירות לצרכן. אבל למה להתאמץ ולהשקיע בפיתוח עסקי כשאפשר לבכות ולחלוב עוד קצת כסף מהמדינה?

ואם כבר בכי, אז, בינינו, מי יותר עני? החקלאים בצפון הנגב - או תושבי שדרות, אופקים ונתיבות, שבקושי מצליחים להתפרנס, ואף אחד לא שוקל לסבסד אותם או את עסקיהם הקטנים? התשובה, כמובן, בגוף השאלה.

חקלאים יקרים, מספיק לבכות ומספיק לכעוס. אתם מקבלים מאתנו די והותר. אם כחלון רוצה לרשום לכם צ'ק מתנה, מעבר להטבות המפליגות שכבר יש לכם, כמו אלה שמחלקים לבני הישיבות - שיתכבד. זה יעלה לנו פחות מעוד סבסוד כזה או אחר שתצליחו לחלץ באמצעות יום זעם בעיצומו של גל טרור אמיתי, או באמצעות איזו אינתיפאדת עגבניות מטילת אימה.