גורמים בפמליית ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אישרו אמש (ב'), כתום פגישת רה"מ עם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, כי סכום הסיוע הצבאי שמבקשת ישראל לעשר שנים, החל ב-2018, הוא אכן בסביבת כ-50 מיליארד דולר, כלומר כחמישה מיליארד דולר בשנה, אם מביאים בחשבון לא רק את הסיוע הצבאי השנתי, אלא גם את ההשתתפות האמריקאית הנפרדת בפיתוח מערכות הגנה מפני טילים, כ"כיפת ברזל" או "חץ".
את ההערכה שישראל מבקשת כ-50 מיליארד דולר פרסמה בשבוע שעבר סוכנות רויטרס, בלי לציין את מרכיבי הבקשה. הגורמים הישראלים אמרו, שאם מביאים בחשבון את סיוע לפיתוח המערכות נגד טילים, סכום זה "קרוב למציאות". לפי מזכר ההבנה הנוכחי שמסדיר את הסיוע האמריקאי עד 2017, הסיוע הצבאי מגיע ל-3.1 מיליארד דולר כשנה. הסיוע למערכות נגד טילים (שמאושר בנפרד כל שנה) מגיע לכ-750 מיליון דולר. התוספת בפועל שמבקשת ישראל היא קצת יותר ממיליארד דולר.
אובמה ונתניהו הסכימו להקים צוותים לקביעת גודל ההעלאה שתקבל ישראל החל ב-2018. הצוות האמריקאי יגיע לישראל בתחילת דצמבר. בראשו תעמוד יעל למפרט, מנהלת בכירה בדסק הלוואנט, ישראל ומצרים במועצה לביטחון לאומי ולשעבר סגנית הקונסול האמריקאי בירושלים. היא מדברת עברית שוטפת. הצוות הישראלי יגיע לוושינגטון להמשך הדיונים בתחילת 2016. המו"מ שירכזו הצוותים צפוי להימשך מספר חודשים.
הגורמים אמרו כי בשיחתו עם אובמה לא נקב נתניהו במספרים אלא ציין את השינויים הטכנולוגיים בתחומים צבאיים שמחייבים השקעות גדולות יותר בפיתוח אמצעי הגנה וברכש מערכות נשק מתקדמות. "הצרכים הישראלים השתנו; היו שינויים רבים מאז שנחתם מזכר הבנה הקודם בין ישראל לארה"ב, ב-2007, ויש בזירה מערכות נשק מתקדמות, בעלות יכולת דיוק גבוהה לפגיעה במטרות", אמרו המקורות הישראליים. "מבחינת ישראל זה אתגר גדול".
נתניהו עצמו התייחס לנושא באופן כללי וציין, כי אובמה חולק את רצונה של ישראל לסיים במהרה את תהליך המו"מ על הסיוע באופן רציני שמביא בחשבון את צרכי ישראל.
"אנו מעריכים מאוד את הסיוע האמריקאי", אמרו נתניהו, "אך גם מבחינת ארה"ב זו השקעה טובה. בראייה כללית, מה היה קורה אלמלא היה סיוע צבאי אמריקאי לישראל? הסיוע הוא דו-סיטרי".
רה"מ הודה שהוא מודע למגבלות התקציביות של ארה"ב, אך הוסיף: "כשבוחנים את הסיוע האמריקאי לישראל ואת התועלת ההדדית שהוא מפיק, מה שמבקשת ישראל אינו משהו חריג; זו לא השקעה כל כך גדולה". הוא ציין, שמדינות רבות מקבלות סיוע צבאי מארה"ב, למשל קוריאה הדרומית, אך תקציבי הסיוע למדינות אלה קבורים בתקציב הפנטגון וקשה לכמתם, מפני שלפעמים מדובר בהצבת כוחות אמריקאיים על אדמת מקבלות הסיוע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
