דרך ארוכה

נפתלי אברהם יצא בגיל שלוש עשרה למסע של שנה ארוכה מאתיופיה לסודאן, בדרכו אל ארץ ישראל. הוא הגיע לכאן בגיל 14, ילד בודד ללא הוריו, ללא משפחה, ועם ידע מינימלי של השפה העברית. בשנים שאחרי עלייתו לישראל הוא נאבק באומץ בכל הקשיים והאתגרים שעמדו בפניו בדרכו להיות מי שהוא היום: משוחרר משירות קבע של עשרים שנה בחיל האוויר הישראלי בדרגת רב סרן, בוגר תואר ראשון בהנדסת מכונות מהטכניון, בעל תואר שני באיכות הסביבה מאוניברסיטת תל אביב ובימים אלה הוא משלים את לימודיו לתואר שני בחינוך במכללת אורנים. נפתלי נשוי ואב לשלושה, והוא גר במושב יודפת שבגליל התחתון.

בשנה האחרונה הוא מנהל את עמותת טק-קריירה, שמטרתה לשלב את בני העדה האתיופית בהיי-טק הישראלי. "טק-קריירה" הוקמה על ידי היזם החברתי בן הקהילה האתיופית אשר אליאס בשנת 2002. אליאס היה אז מהנדס התוכנה השלישי בארץ, יליד אתיופיה - והוא שם לו למטרה לפרוץ את תקרת הזכוכית שבה נתקלים בני העדה בנסוינותיהם להשתלב בחברה הישראלית. ההיי-טק הישראלי, המהווה לא רק אבן שואבת למהנדסים מוכשרים וליזמים, אלא גם מסמל במובנים רבים את ההשתלבות המלאה במרקם החיים וההוויה הישראלית, סומן כמטרה הראויה והנכונה עבור העמותה ובוגריה.

טק-קריירה מגדירה את עצמה היום כ"ארגון חברתי ללא כוונת רווח, מיומן ומקצועי, המתמחה בהכשרה טכנולוגית ובהשמה בעולם ההיי-טק. טק-קריירה מציעה לצעירים וצעירות יוצאי אתיופיה תוכנית משולבת, ייחודית וחדשנית המעניקה למשתתפים הזדמנות אמיתית לרכוש ידע, ניסיון וכישורים הדרושים להשתלבות בתעשיית ההיי-טק הישראלית, לפתח קריירה איכותית ולעבור לעצמאות כלכלית".

העמותה מפעילה מרכז להכשרה במקצועות ההיי-טק בקיבוץ נחשון הכולל קורסים בתחומי ידע רלוונטיים ומעבדות מחשבים מתקדמות. צעירים המתקבלים לתוכניות ההכשרה במרכז נהנים ממעטפת תמיכה הכוללת מגורים בקמפוס, מלגת מחייה, ליווי פדגוגי, סדנאות הכנה לקריירה וחניכה אישית על ידי מנטורים מתעשיית ההיי-טק.

חמישה סטודנטים אתיופים

מערך תוכניות ההכשרה שמפעילה העמותה מיועד לצעירים בגילאי 21-30 בעלי תעודת בגרות מלאה ובוגרי שירות צבאי או לאומי מלא. התוכנית כוללת הכשרה טכנולוגית בתחומי פיתוח אפליקציות, בדיקות תוכנה ותחזוקת מחשבים ורשתות תקשורת. בנוסף, הבוגרים זוכים לעזרה בהשמה וליווי תעסוקתי מאוחר יותר במקומות העבודה אליהם הם מתקבלים. במסגרת תוכניות אלו הוכשרו עד היום למעלה מ-400 בוגרים; 66% מהם מועסקים כיום בחברות שונות במקצועות ההיי-טק. על המעסיקים האלה נמנים מנהל הטכנולוגיה של משטרת ישראל, בנק דיסקונט, מלם תים, בינת תקשורת, ריטליקס, 888, קופת חולים כללית, רפאל, אמדוקס, eWave ונייס.

בימים אלה עוברת טק-קריירה לשלב הבא בהתפתחותה. העמותה פותחת את המחזור הראשון של קורס חדש, שמטרתו להכשיר את בני העדה המתאימים לכך ליזמות היי-טק.

"כשלמדתי בטכניון בשנת 1988, היינו 5 סטודנטים אתיופים בכל רחבי ישראל", סיפר לי נפתלי בשבוע שעבר, "בימים אלה לומדים במוסדות האקדמיים בישראל כ-3,000 בני העדה. אבל יש מעט מדי בהיי-טק ואין בכלל יזמים. מדינת ישראל מאוד גאה בהיותה 'אומת סטארט אפ', אבל לא לכולם יש את ההזדמנות השווה להיות חלק ממנה. זהו חלום נהדר, שהושלם רק חלקית; התעשייה החמיצה את הכישרון הרב והאנרגיה שיש לקהילה האתיופית להציע. זו המטרה הבאה שלנו".

מי יהיה היזם האתיופי הראשון שיקים חברת סטארט-אפ ויהפוך אותה לחברת היי-טק ישראלית מצליחה? הדרך עוד ארוכה, אבל מי שצעד כילד בן 13 ברגל מאתיופיה לסודאן בדרכו לארץ ישראל, לא ממש חושש ממסעות מפרכים ומאתגרים. והוא יגיע לשם, אני משוכנע.