אסטרטגיית המס של מדינת ישראל, כפי שגובשה בדור האחרון, אומרת שאין לתת כל הקלה במס על רווחים בשוק ההון עד השלב הפנסיוני ולהרחיב ככל האפשר בהקלות בשלב הפנסיוני, כך ששיעורי החיסכון במשק יישארו גבוהים יחסית ואזרחים יוכלו לשמור על רמת חייהם בקירוב גם בשלב הפנסיוני. במסגרת המדיניות הזאת בוטלו בהדרגה כל הקלות המס על חסכונות לשנתיים ול-15 שנה (קופות גמל), ובוטלו פטורים בתחום ביטוחי המנהלים, בתוך השוואת התנאים לקופות הגמל.
אלא שבימים אלה חורג משרד האוצר מאסטרטגיה זו ומפחית את תקרת הפטור להפרשות מעביד מ-38 אלף שקל ל-24 אלף שקל - מהלך שיביא אמנם לתוספת הכנסות של כ-220 מיליון שקל בהכנסות השנתיות של המדינה ואולם הוא יפגע בעקרונות האסטרטגיה שציינו ויאלץ את בעלי ההכנסות הגבוהות יחסית לבטל בהדרגה את ההפרשות לפנסיה, מעל לתקרה המוכרת של 24 אלף שקל בחודש.
יישום הרפורמה האמורה יביא לתוצאות הבאות:
אפקטיבית, המס השולי על העובד, עקב הורדת התקרה, יגיע ל-60%-70% בעקבות תשלום מס של כ-40%-50% בעת ההפרשה ומיסוי נוסף של 20%-40% שיוטל בעת שהנישום ייצא לפנסיה. הפנסיונר ייהנה אומנם מפטורים מסוימים, ואולם הוא ישלם מס שולי על תקבולי הפנסיה מעל בסיס הפטור הקיים בחוק. מצב זה יביא לכפל מס על הפרשות המעביד. לדוגמה: נישום עם הכנסה של 38 אלף שקל והפרשת מעביד של 6% יחויב במס נוסף של כ-480 שקל בחודש, ואולם כאשר הוא יפרוש, הוא יחויב במס שולי נוסף על שכרו הפנסיוני, כולל החלק שהופרש בחבות מס.
התוצאה של תהליך זה היא שרוב האזרחים שהכנסותיהם 24 אלף שקל ויותר יעדיפו להקטין את החיסכון הפנסיוני שלהם והפרשת המעביד "תעבור" לשכר השוטף. חברות ארנק ועצמאיים יקטינו גם הם את ההפרשות לפנסיה בהתאם.
המס השולי הכבד המוטל על הפרשות המעביד לפנסיה, נוסף על המס השולי הקיים היום, 50%, מביא את מערכת המס למקום ראשון או שני בעולם בנטל המס השולי במשק. אבסורד כלכלי ומיסויי.* בהינתן התהליך של שחיקת הפנסיות בישראל, מהלך זה יפגע שוב ברמת החיים של הפנסיונר שהכנסותיו בסוף הקריירה מגיעות ל-35-25 אלף שקל. ישראל פוגעת כך במידה רבה ברמת החיים של אזרחיה המבוגרים, וזאת נוסף על שחיקת הפנסיות הצפויה בישראל.
חברי ועדת כספים הסכימו לבצע את המהלך האמור תמורת תוספת תקציבית בנושאים כמו מענקים לרופאים בפריפריה. תחלופה תמוהה, בין הפסד פרמננטי לציבור לתוספת זמנית בתקציב.* תיאורטית אפשרי "לסמן" את ההפרשה ברובריקה של "פטור" בעת היציאה לפנסיה, ואולם ניסיון העבר מראה שמהלך זה צפוי להיכשל בביצוע, בעיקר כאשר הנישום עובר ממקום עבודה אחד למשנהו או מחברת ביטוח אחת לאחרת.
ראוי שהממשלה תיסוג מן ההצעה האמורה או לחלופין תפחית את התקרה במידה סמלית ומועטת יחסית.
* הכותב הוא הממונה לשעבר על הכנסות המדינה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
