מומחים מזהירים מהתנפחות בועת אשראי בגלל המלצות שטרום

אם לא תהיה דחייה נוספת, בסוף החודש תפרסם ועדת שטרום את המלצותיה - המלצות שנועדו להגביר את התחרות במערכת הבנקאית, ועיקרן פיצול חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. אלא שמומחים בתחום הבנקאות והפיננסים מתקשים לראות כיצד ההמלצות יגבירו את התחרות באופן משמעותי ויועילו לצרכן. בפאנל שזימן "גלובס" סביב סוגיה זו עלו לא מעט סימני שאלה באשר לדוח שטרום, וגם השלכות שונות כגון מכירת גרעיני שליטה בבנקים או התנפחות בועת אשראי, שעלולה לזעזע את המשק ביום מן הימים.

ארבעת המשתתפים בפאנל הם חלק מחברי "פורום שוק ההון" של בי"ס רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי, שנועד להפגיש בין מנהלי חברות, רגולטורים וחוקרים מהאקדמיה (האורחת הראשונה בפורום תהיה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, בשלהי דצמבר). את הפורום ייסד עו"ד עמירם גיל, מנהל הקליניקה לשוק ההון במרכז הבינתחומי. כמו כן השתתפו בפאנל בני אייל, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אינפיניטי; ענת גואטה, מנכ"לית אנטרופי; ויונה גושן-גוטשטיין, לשעבר סמנכ"לית בבנק הבינלאומי וכיום ראש מחלקת בנקאות במשרד עוה"ד אגמון ושות'.

נתחיל מהסוף: האם פיצול חברות כרטיסי האשראי מהבנקים יביא את בשורת התחרות?

משתתפי הפאנל מגיבים בספקנות.

אייל: "גם ברפורמת בכר הוציאו נכסים מהבנקים, אבל יצרו ריכוזיות חדשה של קופות הגמל - בחברות הביטוח. אותו דבר גם במקרה של שטרום; הרי מי יכול לקנות את כרטיסי האשראי? גופים גדולים מאוד. אין בארץ הרבה גופים גדולים שיכולים לקנות את חברות כרטיסי האשראי. לגבי גופים זרים - הם יכולים, אבל התנאים צריכים להיות אטרקטיביים מאוד כדי שהם יבואו".

גיל: "ועדת שטרום תקועה בעשור הקודם, ואינה רלבנטית ל-2015. הוועדה יוצאת מנקודת הנחה שקיימות שתי בעיות מרכזיות: היעדר תחרות בשוק המוצרים והשירותים הבנקאיים, וכן מחסור בהקצאת אשראי קמעונאי למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים. אלא שנתונים עדכניים של קרן המטבע הבינלאומית קובעים שאין בענף הבנקאות בישראל בעיה בתחרות. בנוסף, נתוני הבנקים עצמם מלמדים על ירידה דרמטית שהתחוללה בשנים האחרונות באשראי העסקי (ירידה של 17.5 מיליארד שקל המהווים 7%) לטובת עלייה באשראי הקמעונאי (עלייה של 7.4 מיליארד שקל המהווים 6%). לא ברור, אם כן, אילו בעיות אמיתיות מתיימרת הוועדה לפתור ועולה החשש כי המלצותיה רק ייצרו עוד רגולציה ועוד 'רעש' במערכת ללא צורך.

"הפרדת חברות כרטיסי האשראי היא פול גז בניוטרל - במקרה הטוב לא תשנה דבר מבחינת הצרכן, ובמקרה הרע תייקר את האשראי. שינוי מבני הוא דרך מסורבלת ולא יעילה להוריד מחירים - במיוחד אם ההפרדה תחול על כל הבנקים, ולא רק על הגדולים. מכירה בכפייה היא הליך מתמשך ורווי ביורוקרטיה, אשר בסופו צפויים לעלות על המגרש רוכשים חדשים שייספגו עלויות מימון כבדות כדי לקנות את חברות הכרטיסים. העלויות האלה עלולות, בסבירות גבוהה, להתגלגל אלינו - הצרכנים".

לדברי גושן-גוטשטיין, הסיפור הגדול באמת ברפורמות שמנסה שר האוצר משה כחלון לקדם בבנקים היא לא פיצול חברות כרטיסי האשראי - אלא תיקון 21 לחוק הבנקאות, שיאפשר לגופים לגייס הון באג"ח בבורסה ולהעמיד אותו כאשראי למשקי בית ועסקים קטנים ובינוניים. גושן-גוטשטיין: "הסיפור של כרטיסי האשראי עושה הכי הרבה רעש, אבל זו לא הבשורה. תיקון 21 הרבה יותר מעניין. באמת צריך תחרות על משקי הבית, ומי שייצר את התחרות בעסקים הגדולים הוא זה שיש לו יכולת ליצור את התחרות בעסקים הקטנים - ואלה הגופים המוסדיים. שם הפוטנציאל גדול. הפרדת כרטיסי האשראי תגביר את הנגישות לאשראי והביקוש יגדל, אבל אני סקפטית לגבי שאלת המחיר".

אז לא נראה ירידה מהותית במרווחי האשראי?

גושן-גוטשטיין: "תהיה תחרות, אבל קשה לי לראות שהיא תהיה דרמטית. יש לבנקים ארבעה יתרונות עיקריים שבגלל קשה מאוד להתחרות בהם. ראשית, מקורות ההון שלהם זולים מאוד - פיקדונות הציבור. שנית, יש להם פלטפורמת שיווק שקשה לחקות אותה, ומעבר לכך הם לא חייבים להתאמץ בשיווק כי הם מאפשרים ללקוחות להיכנס לאוברדראפט וזה מעין אשראי אוטומטי. הגורם השלישי הוא יכולות החיתום של הבנקים, והגורם הרביעי הוא יכולות הגבייה שלהם. מעבר לכך, אני חושבת שהצרכן הישראלי לא רגיש למחיר האשראי. הצרכן במשקי הבית שלוקח הלוואות קטנות מוויזה כאל או מישראכרט ב-30 אלף שקל - ההבדל בין ריבית של 6% או 8% לא משנה לו, כי זה גרושים, אז הוא לוקח מאיפה שזמין לו, מאיפה שנותנים לו. הוא לא עושה שופינג. כמה מאיתנו לא ישלמו על אשראי אם יקחו לנו עוד שני שקלים? יש פה רגישות נמוכה. המצב השני שבו צריך הלוואה זה כאשר לקוח מגיע למצב קצה ועושה הכול בלחץ, וגם אז הוא לא רגיש למחיר".

גם גואטה מסכימה שהבשורה לא תגיע מפיצול חברות כרטיסי האשראי, אלא אם תהיה רגולציה מתאימה: "הרגולציה על חברות כרטיסי האשראי היא ברמה בנקאית, ולכן הן נדרשות לרתק הון ולפעול כמו בנק בזמן שסיכון האשראי שלהן נמוך יותר מהבנקים, כי האשראי שלהן מפוזר במידה רבה יותר. הפרדת הרגולציה תייצר את תוספת הערך וזה מה שייתן את הדחיפה לשוק הזה. בצד המקורות, חשוב לציין שאם עלות הכסף של הבנקים נמוכה, עלות הכסף של המוסדיים נמוכה יותר. היקף הצבירה השנתי שלהם הוא 40-50 מיליארד שקל בשנה. הכסף הזה מחפש את דרכו".

אבל לא ראינו את המוסדיים נאבקים על הצרכן בדמי הניהול בפנסיה, למשל, אז למה שהם יעשו זאת באשראי למשקי הבית ועסקים קטנים?

גואטה: "אם בודקים את האלטרנטיבות, אז יש כמה פלטפורמות כמו P2P, והפלטפורמות האלה מציעות אשראי בריבית ממוצעת של 7%-8%, כך שהמוסדיים יכולים להזרים היצע של מקורות למערכות האלה ולקבל תשואה כזו ברמת סיכון סבירה".

גיל: "הכנסת המוסדיים לתחום האשראי הקמעונאי מבורכת, אבל לצורך כך אין צורך בוועדת שטרום. המפתח להכנסת המוסדיים לתחום הוא האיגוח. ישנן המלצות שגובשו זה מכבר על ידי בנק ישראל, וניתן פשוט ליישמן - מה שלא נעשה עד כה. ההמלצות בתחום הן אפילו שמרניות יחסית (למשל, מחייבים את המאגח לשמור אצלו 10% מתיק הנכסים, בעוד שהסטנדרט הבינלאומי מסתפק ב-5% - אפילו אחרי המשבר של 2008). ניתן גם לאפשר למוסדיים להעמיד אשראי לחברות כרטיסי האשראי הקיימות ולהציע כך אשראי זול יותר למשקי הבית - וזאת מבלי לייצר ביורוקרטיה מיותרת סביב מבנה הבעלות של החברות הללו".

מהן החלופות שהייתם מציעים לשטרום?

גושן-גוטשטיין: "הפתרון הוא במוסדיים. ועדת שטרום לא ממקדת את הפתרון. צריך גיוון מקורות, ולא ללכת רק לכיוון אחד. למוסדיים יש יתרון אדיר בכניסה לתחום. לא סתם הם הצליחו לייצר תחרות בתחום האשראי התאגידי. יש להם מקורות, אבל הבעיה היא שהם לא זמינים. אני חושבת שאחד הדברים שהיה צריך לעשות זה להוריד את חסמי ההשקעה של המוסדיים באשראי הצרכני. רוצים לקחת את הגופים החוץ-בנקאיים ולתת להם להנפיק אג"ח, המוסדיים יביאו את הכסף וזה יילך לאשראי הצרכני. זה לא מספיק. לא צריך ללכת דרך מתווך, אלא לתת למוסדיים להגיע ישירות למשקי הבית והעסקים הקטנים. יש להם גם ניהול סיכונים מתקדם מאוד... הנקודה העיקרית בדוח שטרום הייתה צריכה להיות איך לקחת את הגופים שיכולים להתחרות הכי בקלות ולתת להם את התמריץ. זה לא קיים".

גיל: "מה האלטרנטיבה? להחזיר את המגזר הפיננסי לגודלו הטבעי, ולחזק את התעשייה היצרנית. מאז שנות ה-90 צנח חלקה של התעשייה היצרנית בישראל מ-21% ל-13% מהתמ"ג. במקביל, המגזר הפיננסי זינק מ-16% ל-25% מהתמ"ג (כולל נדל"ן ושירותים). זו הבעיה האמיתית הגורמת לכך שחלקים גדולים מדי מהכלכלה הישראלית הם 'עסקי אוויר', ולא ייצור מוצרים שתורמים לצמיחה בת-קיימא ולתעסוקה במשק. מנהיגותו של שר האוצר נדרשת בראש ובראשונה ביכולתו להוביל מהלך דרמטי להגדלת ההשקעות בתעשייה, המסתכמות כיום ב-17% לעומת ממוצע של 22% ב-OECD, והחזרת הפיננסים לגודלם הטבעי. מהלך כזה יהיה משמעותי ויחולל שינוי בחייהם של ישראלים - הרבה יותר מרגולציה מיותרת וביורוקרטיה מסורבלת בתחום שאינו סובל באמת מבעיה".

אם בוחנים את מכלול הצעדים שמקדם כחלון בבנקאות - איזה רווח יראה הצרכן, ומתי?

גואטה: "חלון ההזדמנויות מתחיל להיפתח. כיום אפשר להיכנס לאינטרנט ולקבל הלוואה שהיא תחליף לכרטיס האשראי. הפעילות העסקית באשראי הצרכני מתרחבת והולכת. השוק הזה יתפתח ויילך, והשכלול שלו יגרום לכך שהסגירה המושלמת של המעגל - שתאפשר לצרכן ליהנות מריביות נמוכות יותר ולא תגדיל בצורה לא מבוקרת את הסיכון - תקרה רק בתחילת העשור הבא, בהנחה שמאגר נתוני אשראי יקום באמת ב-2018. זה תהליך כבד. חל שינוי בתיאבון לסיכון של הצרכן, וגם בקלות הבלתי-נסבלת שבה גופים מעניקים אשראי. בארצות הברית כל הקיום הצרכני מבוסס על תרבות אשראי מפותחת שמאפשרת לאנשים לחיות ברמת חיים שהיא הרבה מעבר ליכולות שלהם, ועדיין המשק ממשיך לשגשג".

ואולי זו סכנה של ממש? האם אנחנו באמת רוצים להגיע לרמת יחס אשראי לתוצר של 80% או 100% כמו בארה"ב ובריטניה, במקום 40% כיום בישראל?

אייל: "כבר כיום רואים שאנשים לא מסוגלים לחסוך מהשוטף בגלל יוקר המחיה. ומה מטרת הרפורמה? להוזיל את יוקר המחיה על ידי תחרות. אבל יש פה סכנה גדולה מאוד, שאם האשראי יהיה נוח יותר ונגיש וזול - אנשים ייקחו יותר מדי אשראי. זו יכולה להיות התמכרות. זו סכנה גדולה מאוד. אחד הדברים שהרפורמה צריכה לכלול זה להטיל מגבלות, כמו למשל אלה שהטיל האוצר בתיקון 3 בשנת 2008, שקבעו קצבה מינימלית לפני שאפשר למשוך את הכסף הפנסיוני כהוני. הרפורמה צריכה לשמור על האזרחים מפני עצמם. חד-משמעית. כסף זול הוא לאו דווקא דבר טוב".

גושן-גוטשטיין: "כנראה שיש פה קונצנזוס. יש מקום לעוד אשראי, אבל זה חייב לבוא עם עוד פיקוח".

אז יש חשש שהמלצות שטרום ייצרו בעתיד בועת אשראי במשק?

גושן-גוטשטיין: "זו אפשרות שיש לה הסתברות חיוביות. חוקי הכלכלה פשוטים - אם המחיר יירד, אז תהיה תוספת ביקוש".

גיל: "המלצות הוועדה משתלבות במגמה מסוכנת של דה-רגולציה והצפת השוק באשראי. תיקון 21 לחוק הבנקים היה צעד חפוז שנעשה עוד לפני הסדרתו של פיקוח על האשראי החוץ-בנקאי וחרף אזהרות מפורשות לא רק של בנק ישראל, אלא אפילו של ארגונים חברתיים אשר התריעו מפני פגיעה בלווים מוחלשים. באופן כללי, קידוש ה'תחרות' נהפך סיסמה המצדיקה דה-רגולציה ברוח מה שנעשה בארה"ב בשנות ה-80 וה-90, ושתרם למשבר של 2008. עצם הריצה להציף את השוק באשראי מסוכנת. לפי דוח מבקר המדינה, אין כלל נתונים לגבי היקף החובות האמיתיים של משקי הבית ולגבי הפילוח שלהם לפי צרכים, מאפיינים וכדומה. במצב כזה, ומבלי שמתבצעת בדיקה יסודית של מצב האשראי בישראל 2015, מסוכן ללכת על מהלך העלול להטביע את משקי הבית באשראי. במיוחד נכון הדבר כאשר המשק מגלה סימני האטה וירידה בצריכה ובמכירות".

איך אתם רואים את המערכת הבנקאית והפיננסית ביום שאחרי שטרום?

אייל: "הבנקים יידעו להסתדר. כל רפורמה שלא תהיה - הבנקים לא ייחלשו ממנה. הם ימצאו את הפתרונות, כמו שווקים חדשים או מוצרים חדשים. הם גם יצטרכו להתייעל".

גואטה: "אני רואה שני תהליכים עיקריים בבנקים אם הרפורמה הזו תשיג את יעדיה באופן מלא. התהליך הראשון ייצור זרז חזק מאוד בצד התייעלות הבנקים. הנושא הזה כל הזמן מרחף ממעל, אבל ברגע שהבנקים יאבדו מקור רווחיות ומקור פעילות כמו חברות כרטיסי האשראי, זה יפעיל לחץ חזק על תהליכי התייעלות אמיתיים שפשוט ייכפו עליהם מכורח הנסיבות. התהליך השני הוא בגדר ספקולציה, אבל יכול להיות שברגע שהידיעה הזו לגבי פיצול כרטיסי האשראי מהבנקים תהפוך להיות עובדה, אולי זה ישמש זרז לשינוי מבנה השליטה בבנקים, כי משמעות הפיצול היא צפי להפחתת דיבידנדים בטווח הארוך".

את רואה את שרי אריסון מוכרת את גרעין השליטה בבנק הפועלים?

גואטה: "זה אפשרי. ברגע שמקורות הרווח יתחלקו באופן שונה, המוטיבציה של הבעלים להחזיק בבנקים משתנה".

"חור" נוסף בדוח שטרום המסתמן הוא התחרות בחברות כרטיסי האשראי בסליקה. כידוע, כ-80%-85% מהכנסות חברות כרטיסי האשראי הן בסליקה, ועולה השאלה מי יתחרה בהן בהנחה שהבנקים אכן לא יורשו להנפיק כרטיסי אשראי.

גושן-גוטשטיין: "שטרום לא ייצור תחרות, וזו הסיבה העיקרית לכך. שלושה גופים שיעברו מיד ליד לא יעשו כלום לתחרות. אם רוצים תחרות אמיתית צריך לתת לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי ולהתחרות בחברות כרטיסי האשראי בסליקה, כאשר המשמעות היא הטבה לבתי העסק".