אחת השעות הרגועות ביותר מבינה טלוויזיונית, זאת שעל התפר בין שישי לשבת, הופקעה, לקראת חצות ביום שישי, לטובת אולפני החדשות בעקבות פיגועי הטרור בפריז. ערוץ 10 היה הראשון לפתוח שידור מיוחד. בערוץ 2 לעומתו, חיכו עד שיסתיים עוד פרק, בשידור חוזר, של "כפולים" (הטובה מאוד לכשעצמה).
אמנם מקץ שעה קלה פעלו שני האולפנים במקביל, אבל באירוע חדשותי הזמן הוא קריטי: ספק אם מי שנצמד לשידור החי ישלטט את דרכו לערוצים אחרים. בתחילה היה נדמה שלערוץ 2 אולי לקח הרבה זמן להתניע, אבל מרגע שפתח-מבערים, הוא יגבר בקלות על עמיתו: בעוד בערוץ 10 הסתפקו הצופים בצילומים לא ברורים דיים מטלפונים סלולרים, בערוץ 2 היו כבר סרטונים באיכות טובה יותר.
נכון שמהר מאוד עברו כולם (כולל רשתות כמו SKY ו-CNN) לשדר את אותן תמונות, רובן מרשתות הטלוויזיה הצרפתיות, אבל לפחות בשלב הזה, ערוץ 2 סיפק חוויית צפייה טובה יותר. היתרון הזה קוזז עוד לפני שהוויזואליה שופרה, בזכות נדב אייל, עורך חדשות החוץ של חדשות 10.
יסלח לי מקבילו בתפקיד, ערד ניר, עיתונאי ותיק ומוערך, אבל אין דרך להתמודד ראש בראש מול אייל ולצאת מנצח - האיש פנומן של עיבוד מידע: בעוד אזנו כרויה ללקט פיסות מידע בצרפתית, הוא כבר מעבד אותן ומשדר ישירות לצופים. מדהים היה לראות את המכונה הזאת בפעולה. גם עמיתיו לשידור, בעיקר אור הלר, השלימו משדר שהיה כמעט בכל רגע נתון, מטר אחד לפני הערוץ המתחרה.
אלא שאם עד כאן מדובר היה בניצחון "בנקודות", הרי שמהר מאוד נשלף הקלף שהפך אותו לנוק-אאוט מוחץ: חלומו של כל עורך חדשות הוא לקבל את הכתב הכי בכיר שלו בזירת אירוע כזה, וזה בדיוק מה שקרה לערוץ 10 עם מואב ורדי (כן, בחיים גם "פוקסים" נחשבים). בשעה 2:00 בלילה לערך, הקדים ורדי לשדר מחוץ לתיאטרון שבו בוצע הטבח, לא רק את הקולגות שלו מערוץ 2, אלא גם את כל ערוצי החדשות הזרים שנקלטים בישראל! בערוץ 2, באותה העת, נאלצו להסתפק באלעד שמחיוף בלונדון.
אין לי כמובן טענות לשמחיוף המוכשר והרהוט (שלמחרת היום כבר יהיה בפריז), אבל למה לפתוח מולו מצלמה כשברקע הפריים חולפים אוטובוסים-קומותיים ומוניות לונדוניות שמנמנות? הרי באותה מידה אפשר היה לשדר פרשנות מכיכר דיזנגוף, נניח.
בכלל נדמה שבערוץ 10 שתו בליל-השימורים הזה קפה שחור חזק יותר. מהר מאוד הם מאתרים את דוד ליפשיץ בין הצופים במשחק הכדורגל בין צרפת לגרמניה שהיה אחד ממוקדי המהומה. ליפשיץ הוא טאלנט של "קשת", כלומר, ערוץ 2, אבל בלילה - וחמור מכך מבחינת חדשות 2, גם בבוקר שלמחרת, הוא דיווח מהשטח לערוץ 10, עניין ש"תוקן" רק במהלך השבת.
שני הערוצים חזרו לשידור חי מ-07:00 בבוקר שלמחרת, מה שלא הביא לשינוי במומנטום: שמחיוף עוד לא הגיע לפריז, אם כי אהרון ברנע כבר התחמם על הקווים, וערוץ 2 פתחו אולפן בהנחייתה של שיר אפשטיין (שנותרה באולפן מהלילה והייתה בסדר גמור) ועם מרואיינים שככל שאבקש להיות זהיר בכבודם, התכונה המשותפת לכולם הייתה הנכונות להגיע לאולפן בשעה שבה אפילו קרובי-משפחה מדרגה ראשונה לא יקומו לצפות בהם. בשלב הזה היה הפער האיכותי בדיווח לטובת ערוץ 10 כה גדול, עד שעלה בדעתי שמזל שצבי יחזקאלי שומר-שבת, אחרת הנוק-אאוט היה מושלם.
במוצאי שבת הכל כבר חזר למסלול המוכר: בערוץ 10 ניכרה העייפות, ערוץ 2 פתח מבערים, וכך בעודו משדר מכמה מוקדי שידור בפריז, שלחו בערוץ 10 את ליאור קינן לראיין ישראלים שנחתו בנתב"ג כאילו שבו מהתופת. נו באמת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.