אירועי יום שישי בערב תפסו את הצרפתים בהפתעה. לא רק האזרחים היו המומים מגודל המתקפה ותוצאותיה, אלא גם כלי התקשורת המקומיים. לצד כיסוי עיתונאי מקצועי, בעבודתם של חלק מכלי התקשורת והעיתונאים ניכר גם ההלם. "היה לכלי התקשורת בצרפת ניסיון מהאירועים בינואר, במתקפה על 'שארלי הבדו' ועל היפר כשר, והעבודה שלהם הייתה מקצועית, כולל פריסה נכונה בשטח ושידור אל תוך הלילה, אבל הרגשתי שבאולפנים הם היו בשוק", אומר פרנק מלול, מנכ"ל ערוץ החדשות הבינלאומי i24news, על המתרחש במסכים בצרפת מאז שישי בערב.
"לצערי, בתקשורת הישראלית וכמובן בערוץ i24news, רגילים יותר למצבים מהסוג הזה, ומבינים את הסיטואציה, אבל בצרפת לא האמינו למה שקורה. המגישים והפרשנים היו מופתעים והמומים, וזה מראה אולי יותר מכל שהם לא הבינו את גודל האיום", הוא מוסיף.
- לא הבינו, או לא רצו להבין?
"עכשיו זה כבר לא משנה. הם יצטרכו להתמודד עם הסוגייה, גם אם הם לא ירצו. השאלה המרכזית היא איך הם יעשו את זה, וזו סוגייה שעוברת כעת למגרש הפוליטי-מדיני".
- אחת הכותרות שהכתה גלים בעולם, היא זו של העיתון "הפריזיאן" - "הפעם זאת מלחמה". זה נרטיב שכלי התקשורת האחרים מתחברים אליו?
"כן, ללא ספק. ברגע שהנשיא פרנסואה הולנד השתמש במילים האלה בדיוק, ואמר שהפיגועים הם אקט של מלחמה נגד צרפת, התקשורת יישרה קו. זאת ההרגשה היום בצרפת. זו לא מתקפה על משהו ספציפי או על קהילה מסוימת - זו התקפה על צרפת כולה. את זה הבין הולנד, ומבינים כעת כל אזרחי צרפת.
"אם מתעמקים בתוך המסר שהעבירו הטרוריסטים, הם מדברים על זה שצרפת הפכה למטרה בגלל המעורבות שלה בסוריה. השאלה עכשיו היא האם התקשורת תמשיך להבדיל בין הנושא של המלחמה בסוריה לבין המלחמה הכוללת של האסלאם על העולם המערבי. הנאום של הולנד מראה שיש הבנה שזו מלחמה טוטלית, ושהנושא הסורי נשאר בצד; אבל ימים יגידו אם זה יישאר כך בשפה התקשורתית במיינסטרים".
"שינוי חייב להיות"
הנשיא הולנד, שצולם מוברח על-ידי כוחות הביטחון מתוך אצטדיון סטאד דה פראנס לאחר שנודע על הפיגוע מחוץ למגרש, הופיע בהמשך בתקשורת וניסה לשדר מסרים חדים. מלבד הבנה לגבי גודל השעה, הוא ציין כי יינקטו צעדים "חסרי רחמים" במטרה להילחם בטרור.
לדברי מלול, "הולנד תפקד בצורה טובה. הוא לא נמנע מלצאת אל התקשורת, שיחק היטב את תפקיד הנשיא, וניכר היה שהדברים שלו כנים. הוא לקח אחריות כמנהיג המדינה, ולא התחמק מלהגיד דברים קשים על המלחמה שהוכרזה נגד צרפת. אני באופן אישי מאמין שזו לא הייתה מסכה פוליטית, אלא באמת דברים שהוא הרגיש והאמין בהם".
- אז מה הלאה - נראה צרפת שונה? הולנד יהיה מוכן לבצע צעדים קיצוניים?
"זה הזמן של המנהיגים לחשוב על הצעד הבא. יש עכשיו שלושה ימי אבל בצרפת, ואחרי זה הולנד יהיה חייב להגיב ולבצע מעשים. לא ברור מה בדיוק עומד לקרות, אבל חייב להיות שינוי וחייבים לנקוט בצעדים".
- על מחדל מודיעני כזה התקשורת בישראל לא הייתה עוברת בשתיקה. יש כבר ביקורות וקריאות לחשבון נפש בתקשורת הצרפתית?
"בזמן ימי האבל לא יהיו הרבה ביקורות וקריאות לבדיקות מעמיקות, למרות שהדברים האלה כבר מתחילים לצוץ. עוד יגיע הזמן של הביקורת, בעיקר על גופי המודיעין ומשרדי ממשלה רלוונטיים, וזאת נוכח העובדה שלפחות אחד מהטרוריסטים היה מוכר לכוחות הביטחון. ביקורות ומאמרים נוספים בוודאי יגיעו על רקע המעורבות של מהגר סורי במתקפה. זה יעלה לשולחן את כל נושא הפליטים מהמזרח התיכון והטיפול של אירופה בסוגייה".
- האם הקהילה היהודית שיחקה תפקיד באירוע הזה?
"אני לא חושב שהיא הייתה חלק מהסיטואציה. ביום שישי בלילה תקפו את צרפת. לא משנה מהי הדת שלך, עמדת תחת מתקפה. זו הייתה התקפה עיוורת. לכן, אני חושב שלא הייתה משמעות לדת של הקורבנות".
אקט סולידרי על המסך
- איך אתם בערוץ נערכתם?
"היינו ביום שישי בלילה באוויר בשידור חי מהאירועים, והמשכנו כך אל תוך הלילה של מוצ"ש. עבדנו על כל האולפנים, בכל השפות שלנו - צרפתית, אנגלית וערבית - והשתמשנו לראשונה באופן מסיבי גם במשרדים שפתחנו בפריז. אנחנו גם עושים שימוש בערוץ הערבי שלנו, כדי לתת סיקור עמוק יותר לרקע למתקפה ומבט פרשני יותר על העולם הערבי. החלטנו גם להפגין את האקט הסולידרי שבו השתמשה כל התקשורת הצרפתית, וגם אצלנו מעטר סרט שחור את הלוגו של הערוץ".
- זה אירוע שמשנה את כללי המשחק עבור צרפת?
"לא רק עבור צרפת, אלא עבור העולם כולו. יש רגעים שבהם צריך להסתכל למציאות בעיניים ולהבין את מה שקורה. יש פה מציאות של אסלאם רדיקלי, שמאיים לא רק על צרפת או על מדינות מסוימות. לא משנה אם אתה מדינה ערבית, אירופית, אפריקאית או משהו אחר - אתה נמצא תחת מתקפה. העולם צריך לחקור וללמוד את מקורות האיסלאם הקיצוני הזה, להבין מאיפה הוא נובע ומה מקורות הכוח שלו - ולהילחם בו. אין דרך אחרת".
הרשתות החברתיות סערו
המדיה החברתית שיחקה תפקיד משמעותי בשעות שאחרי המתקפה המשולבת בפריז. מחד, פעילות ערה הייתה סביב התגובות המזועזעות לאירועים, ולצד זאת הרשתות שימשו לחיפוש אחר בני משפחה וקרובים שלא נוצר איתם קשר. בפייסבוק נעשה שימוש בכלי שפותח בישראל, ובו גולשים שנמצאים בפריז יכלו לסמן האם הם בטוחים, ובכך להודיע לחברים שלהם שהם לא נפגעו באירוע. הכלי הושק אחרי רעידת האדמה בנפאל, וזו הייתה הפעם הראשונה שהוא נכנס לשימוש לאחר פעילות טרור ולא בעקבות אסון טבע.
ציוצים וסטטוסים שזכו לתהודה עולמית, היו של נפגעים באירוע הירי ההמוני באולם המופעים, אשר שלחו מסרים מתוך הפיגוע - הם קראו לכוחות הביטחון לפרוץ לאולם, ועדכנו על מצבם ועל הסיטואציה סביבם. בהמשך עלו לפייסבוק בצרפת עדויות של ניצולים מהפיגוע בהופעה, אשר כתבו על רגעי האימה, הניסיונות להימלט והתחושות הקשות שלהם, לאחר שראו את המחבלים יורים לכל עבר. אחת מהן סיימה את הפוסט שלה, שזכה לאלפי שיתופים, במילים "אתמול בלילה החיים שלי השתנו. אל תתנו למפלצות האלה לנצח אותנו".
עוד הופצו ברשתות החברתיות סרטוני וידיאו מתוך הפיגועים, אך גם קטעי ארכיון על מוסלמים קיצוניים בצרפת ואיומים של אנשי דאעש לבצע פיגועים באירופה.
ביום שבת, לאחר שנתברר גודל האירוע, החליפו רבים, מתוך סולידריות, את תמונת הפרופיל שלהם לתמונה של עין דומעת; אחרים צבעו את תמונת הפרופיל שלהם ברקע של דגל צרפת. גם התנועה המוסלמית "Not in my name", אשר מתנגדת לדאעש ולטרור, השתמשה בהאשטג של שמה כדי להפגין סולידריות עם הקורבנות ולמחות נגד השימוש של דאעש באיסלאם.
מנגד, גם תומכים של דאעש ופעילי טרור מרחבי העולם, השתמשו ברשתות החברתיות, ובעיקר בטוויטר, כדי להלל את מבצעי הפיגוע ולאיים על המשך המאבק מול המערב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
